סמ"ע על חושן משפט שצז
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סעיף א עריכה
יכול הבעל השדה להתרו' כו': אבל לא לשחטם כמ"ש בסעיף שאחר זה ששם מיירי מבהמות של קצבים שעומדי' לשחיטה אלא שהקצבים רוצים להשהות עד יום השוק שיכולין למכור אז הבשר ביוקר וקאמר דמשום הזיקתן מקדימין שחיטתן אם לא ישגיחו הקצבים בההתרא' משא"כ כאן דאיירי בסתם בהמות דאינן עומדין לשחיטה:
ואינו יכול לומר לו גדור כו': דעל הבעלי' לשמור בהמת' שלא יזיקו ודומה זה לבהמה האוכלת מתוך החנות דחייבי' בעלי' לשלם לבעל החנות היזקתו כמ"ש הטור והמחבר בסי' שצ"א ואינו יכול לומר לו ה"ל לסגור חנותך ע' בטור שם כ' שר"ת והרא"ש חולקין ע"ז וס"ל דאינו דומה לאכל' מתוך החנות ע"ש ובפרישה:
סעיף ב עריכה
אפי' בר"ה: ר"ל אף דשם רשות המזיק והניזק שוה וה"ל להניזק לשמור עניינו משור המזיק:
מתרין בבעלי' ג"פ: לא קאמר שצריכין שיזיקו ג"פ אלא אף שלא הזיקו אלא פעם א' ואחר ההיזק התרו בבעלי' ג"פ הרשות ביד הניזק לשחטם אם לא שמרם ואף אם ישיב בעל הבהמ' אם יהי' למי היזק מבהמתי אשלמנה לא משגיחין ביה דאין אדם רוצה להיות ניזק ולהטפל נפשו בתשלומין וגם ניחא לאדם בשלו והיינו דוקא בבהמת הקצבים דבלה"נ עומדי' לשחיטה ביום השוק וכנ"ל: