סמ"ע על חושן משפט שפג
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סעיף א
עריכהכשהוא כפות: דוקא כשהוא כפות אבל כשאינו כפות יכול להתנצל ולומר הייתי סבור שהשור ינענע מעליו כדרכו כשירגיש החמימות דהגחלת ומזלו דבעל השור גרם לו ובהניח גחלת על עבד של חבירו אפי' הוא כפות פטור המניח דיכול המניח להתנצל ולומר סברתי שרבו של העבד יסיר הגחלת ממנו ולא יניחנו לשרוף כיון דחייב במצות ול"ד לשור די"ל דסמך בעל השור על התשלומין דמה לי שור ומה לי דמיו משא"כ נפש עבדו דחייב במצו' ודברי' אלו כתבן הטור כאן בקיצור ועיקר' לקמן בדין האש סי' תי"ח סעי"ח מ"ה לא כתבן המחבר ג"כ כאן רק שקיצר שם ולא הזכיר כפות לא בשור ולא בעבד וצ"ל שסמך אמ"ש כאן אבל א"ל שכ' שם ע"פ שיטת פירש"י שפי' בלא כפות מאחר שכ' כאן דמיירי בכפות והוא כדעת התוס' והרא"ש והטור בשם רשב"ם ועמ"ש עוד בדרישה ובסמ"ע שם סי' תי"ח:
או שדחפו לים: זהו איירי אפי' בלא כפות:
סעיף ב
עריכהלהרגו ברשות הניזק: כן הוא ל' הרמב"ם בפ"ו דחובל ומשמע דברשות המזיק אם נכנס שור הניזק שם ועלה עליו שור המזיק אפי' שמט הניזק לשור שלו ונפל שור של המזיק חייב הניזק לשלמו ולשטתו אזל הרמב"ם דס"ל לפטור המזיק כשמזיק ברשותו אפי' הכניס הניזק כליו שם ברשות וכמ"ש הטור לעיל בסי' שע"ט בשמו ע"ש וכיון שהמזיק פטור בהזיקו נמצא שהניזק הזיקו שלא כדין וחייב לשלם לו היזקו וכ"כ הב"י אבל הטור השמיט ולא כתב ברשות הניזק וגם לעיל ס"ס שע"ט פסק דלא כהרמב"ם וע"ש ועד"ר:
בין שהי' תם כו': פי' ל"מ כשהוא תם דאם לא יציל את שורו אזי לא יפרע אלא מגופו של תם ח"נ דהרשות נתונה לו לדחפו להעליון אלא אפי' אם הוא מועד דאז ישתלם מבעל השור מעלייתו אפ"ה בכה"ג עביד אינש דינא לנפשי' להציל את שלו:
ה"ג ושמט את שורו להצילו: וכן הוא בברייתא וברמב"ם:
אם הי' יכול לשומטו כו': פי' לשמט העליון מהתחתון בנחת ולא הי' לו לדוחפו בכח עד שמחמתו מת אבל ברישא דהשמיט השור שלו ניתן לו רשות להצילו וא"צ לדקדק אף שהי' יכול להשמט העליון בנחת:
וכן ראובן שלקח כלי של שמעון כו': תיבת וכן ד"ל דכמו בשור הנ"ל כיון דיש לו תקנה בשמיטת שור העליון כשלא שמטו חייב כן נמי בזה כיון שיש לו תקנה בסמיכת דבר אחר ול"ד להרישא דיש בידו רשות להשמט התחתון וא"צ לחוש שיפול העליון וימות ולא חילק באם יש לו תיקון בהשמטת העליון בנחת וכמ"ש דשאני התם דבא להציל את שלו שלא ימיתנו העליון ואדם בהול על ממונו משא"כ כאן דאין החביות מזיק להכלי וק"ל:
חייב דה"ל לסומכו בדבר אחר: שם בתשוב' הרא"ש סיים בזה ז"ל אבל אם סמכו בדבר אחר פטור אע"ג דאין האבן גדול כהראשון עכ"ל והביאו בד"מ וע"ל סי' ת"י סכ"ט ובסמ"ע מ"ש דל"ת מזה:
סעיף ג
עריכהמשלמין ביניהן: קמ"ל אף דיש בהכאה דכל א' כדי להמית לא אמרי' דישלמו כל א' מהן את כולה:
סעיף ד
עריכההאחרון חייב: ולא מצי למימר זה הי' לכם ליקח חבילתכם ממנו כשהנחתי את שלי כדאמרי' לעיל בה' שישבו על הספסל בסי' שפ"א דשאני התם דמיירי דגם זולת האחרון הי' נשבר לאחר זמן דמ"ה א"ל כיון דהייתם צריכים לעמוד עכ"פ לאחר זמן הי' לכם לעמוד מיד משא"כ בחבילות הללו וכן בטעינות הספינות בס"ס ש"פ וכמ"ש בדרישה בסי' שפ"א ע"ש: