סמ"ע על חושן משפט שפב
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סעיף א עריכה
כמו שיראו הדיינים: נראה דראיית עיני דיינים בזה ובביטל ממנו שאר מצות עשה דבסמוך הוא דיראו אם איש זה שביטל ממנו המצוה הוא איש שמדקדק בקיום שאר מצות אזי יקנסו המבטל ממנו הרבה ולפי מיעוטו בדקדוק מצות ימעט הקנס מהמבטל גם ישערו בטרח' קיום המצו' דפעמים מונע אדם עצמו מהמצוה מכח טירחא וניחא ליה שאחרים יעשה עד"ר:
הואיל והוא עומד לכך כו': די"ל דלמא ירא שיזיק אחרים והוא לא הי' לו פנאי לעסוק בהריגת השור ובקציצת האילן ונתן לו רשות להורגו ולקצצו ושכח הדבר שנתן רשו' לזה:
כמיגו במקום חזקה כו': דחזק' הוא דאין אדם מצוה לאחר לעשות לו דבר שמזיק לו בממונו:
אבל נאמן לו' לא הזקתי: במיגו דלא הי' שלך קשה למה לי' מיגו לטענ' דלא הזקתי דמהיכי תיתי יהי' נאמן לטעון עליו שהיזק בלא עדים וגם לפני זה כ' מור"ם ז"ל ואפי' יש לו מיגו לומר לא הזקתי כגון דליכא עדים שהזיקו שמע מיני' דהי' נאמן לטעון לא הזקתי היכא דליכא עדים אפי' בלא מיגו שוב ראיתי במרדכי דפרק החובל במקום מקור דין זה שם נלמד דמ"ש מור"ם כאן דנאמן לומר לא הזקתי דר"ל מה שעשיתי ברשותך עשיתי ונמצא דאינו מזיק בזה אינו נאמן אם לא במיגו דלא הי' שלך וכן מוכח בד"מ ע"ש:
ובא אחר וכיסה כו': דוקא בכה"ג דמצות כיסוי רמיא על השוחט שנא' ושחט וכסה מי ששחט הוא יכסה אבל אם נתנו לו בהמה לשחוט ובא אחר ושחטו פטור דשאני מצוה דנצטוינו לעשותו כגון כיסוי הדם דלאחר ששחט א"א להפטר מהכיסוי דוקא קנסי' משא"כ שחיט' דאי לא רצה לאכול בשר אינו מחויב לשחוט ועפ"ר:
והוא י' זהובים: כן הי' מעשה בגמ' שבא א' לפני ר' גמליאל וקנסוהו י' זהובים רק שדע' קמייתא ס"ל שראות עיניו דר"ג באותו איש כך הי' ושכל דיין יקנוס כפי ראות עיניו וכנ"ל ועד"ר:
ובא אחר ומלו פטור: בי"ד ס"ס כ"ח סיים בזה וכ' ז"ל והכא אפי' תפס מפקינן מיניה כיון דענה אמן דהא אמרי' גדול העונה אמן יותר מן המברך ואם שמע ולא ענה איהו דאפסיד אנפשי' אבל אין לפוטרו מטעם שיתן לו תרנגול לשחוט דזו מצוה אחרת היא ומצוה ראשונה הלכה לה ומעוות אשר לא יוכל לתקן הוא עכ"ל ושם כתבתי דנראה דלא פטרו מכח עניית אמן אלא במצו' מילה דנתקנ' ברכ' בצבור ובקול רם דכיון דצריך לברך בקול רם ודאי שמע הברכה משא"כ בברכת השחיטה ומ"ה כתבתי לעיל בסמוך וגם שם טעם אחר לנתנו לו תרנגול או בהמה לשחוט וקדמו אחר ושחטו דאין קונסין אותו דלא מחשב מצוה דרמיא עלי' דאינשי ☜ ונראה דמה"ט אם קדם אחד ומל בנו של חבירו אף שהאב יכול לענות אמן אחר המברך מ"מ כיון דהמצוה מיוחדת לאב בבנו יותר מלשאר כל אדם לא פטרינן להמקדים מכח עניית אמן דהאב ובע"ש כתב טעמים אחרים לפטור זה שקדם ומל ע"ש ולא שם לבו למ"ש בי"ד ס"ס כ"ח וכנ"ל: