סמ"ע על חושן משפט שטו
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סעיף א עריכה
בדרכים שהוא נקנה בהן: דהיינו בכסף בשטר ובחזקה ובקנין סודר וכמו שכתב הטור כאן וכבר נתבאר זה גם כן בפי' בטור וכתבו המחבר לעיל ס"ס קצ"ב ובס"ס קצ"ה ע"ש:
כמו במכירת קרקע: בסי' רכ"ז סכ"ט נתבאר דאין אונאה לקרקעות ויליף לה מדכתיב או קנה מיד עמיתך לא תונו דאין אונאה אלא בדבר הנמכר במטלטלין הניתנין מיד ליד:
סעיף ב עריכה
כך מתנה בשכירות: פי' ואין צריך קנין בפני עצמו על זה אלא כשמחזיק בגוף השכירות צריך לקיים התנאי וכמ"ש הטור והמחבר בסוף סימן זה בראובן ששכר נער כו' ועיין פרישה מה שכתבתי עוד מזה:
וכל שאין לו למכור כו': בכלל זה הוא מכירת שיכור וחרש ושוטה וגם קטן לכל מר כדאית ליה וכמבואר בטור ובדברי המחבר בסימן רל"ה עוד נתבארו שם שאר פרטיים מדיני דמכירה עיין שם:
אלא א"כ יש לו פירות בלבד כו': בפרישה כתבתי דברי מהרי"ק ופירושו והכלל דבעל בנכסי אשתו או מי שנתן לאחר הגוף מהיום והפירות לאחר מיתה ושייר הפירות לנפשו וכיוצא באלו כשיבא אחד מהן למכור או להשכיר הפירות לאחרים והפירות הן דבר שלא בא לעולם ואינו יכול להקנותן לאחר אלא כשיאמר לו קנה קרקע זו לפירותיה וכמ"ש הטור והמחבר בסימן ר"ט ובזה קאמר דאין לו רשות להקנות לאחר הקרקע כדי לקנות הפירות בתורת מכירה כי אם בתורת שכירות כי יש חילוק בין דא לדא כמ"ש הרמב"ם וכתבו הטור והמחבר לעיל בסימן רי"ב ז"ל ומה הפרש יש בין קונה שדה זו לפירותיה ובין השוכר שדה מחבירו שהקונה שדה לפירות מחבירו יכול לנוטעה ולזרעה כל זמן שירצה או להובירה והשוכר אינו כן עיין שם וקאמר דהללו אף שיש בידן השדה כאלו קנאו אותו לפירותיה מכל מקום אין יכולין להכניס לאחר בזכות זה כי להם האמינו בעל הקרקע ולא לאחר ואף דבאחר כתב הטור והמחבר בסמוך דהשוכר יכול להשכיר הקרקע הא כתבתי שם וגם בסימן זה בפרישה דהיינו דוקא בשכירות בית דכאשר נותן הקרקע בידו על פי שטר ועדים כן צריך להחזיר לו במושלם משא"כ בשדה דיכול לזורעה יותר משיעורה או תמיד בלא הובירה או לזרוע קטנית במקום שהיה לו לזרוע חיטים וכיוצא בו דברים המכחישין את הקרקע טובא ולא יוודע לבעל הקרקע. ואף על פי שנתבאר בסימן רי"ב דהקונה קרקע לפירותיה יכול לחזור ולהקנותה לאחר אפשר דהמוכר אותה בפירוש לפירותיה נתייאש דיעשה בהן מה שירצה משום הכי יש לי זכות טפי מאלו הנ"ל גם י"ל דגם שם בסימן רי"ב לא כתב אלא דיכול לחזור ולהקנותה ולא קאמר דיכול למוכרה ויוכל להיות בכוונתו כמ"ש להקנותה לאחר בתורת שכירות ולא בתורת מכירה קאמר וק"ל ועיין פרישה:
סעיף ג עריכה
ישבע המשכי' כו': זהו מהכלל שנתבאר בסימן שי"ב דכל ספיקות הנופלים בין השוכר והמשכיר בענין הקרקע אמרינן הקרקע בחזקת בעליה עומדת וישבע המשכיר ויטול:
סעיף ד עריכה
אינו צריך קנין: פירוש קנין חדש אלא כשלקח הנער לביתו על פי תנאם נתקיימו הדברים שהתנו ביניהם וז"ל ☜ריב"ש סי' תע"ו כל מה שאדם נודר בשכירות אפילו בעל פה ובלא קנין צריך לקיים כל זמן שהנשכר עשה מלאכתו עכ"ל וכ"כ לעיל ר"ס קפ"ב לענין שליח ועיין לעיל ר"ס שד"מ מזה: