סמ"ע על חושן משפט שח
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סעיף א
עריכהלא ירכיב עליה אשה: שהיא כבידה:
וה"ה לעכו"ם: דסתם עכו"ם אינו מקפיד על ממונו של ישראל:
אינו חייב לשלם: כיון דבהמה עומדת לרכוב עליה ג"כ אשה אע"ג דזה השוכר א"ל שירכיב עליה איש מ"מ לאו פשיעה מיקרי דאם א"ל לרכוב אשה היה ג"כ משכירה לו אלא שהיה צריך להוסיף מה בשכירתו גם זה יוסיף בשכירות ופטור מאונסין:
סעיף ב
עריכהואפילו מעוברת ומניקה: פי' אפילו תרוייהו אית בה שהיא מעוברת וג"כ מניקה וולדה עמה והטעם כיון דא"ל אשה סתם כל אשה בכלל ולד המניקה נגררת אחריה כן מפורש שם בגמ' (סוף דף ע"ט) ע"ש:
סעיף ג
עריכהיש לו להניח כו': פי' אפי' במקום שמצוי לקנות בכל מלון צורך מזונותיו לפי שאין דרך כו':
כסותו ולגינו: כ"כ ג"כ בטור ושם בפרישה כתבתי די"ג כסתו בלא וי"ו ופרשוהו מל' כר וכסת וקמ"ל דכסת ששוכב עליה מניח עליה דאי בגדיו הוא פשיטא:
יתר ע"ז כו': פי' אם בא להניח עליה שאר דברים ועמ"ש עוד מזה בפרישה:
שעורי' ותבן ומזונות: פי' שעורים ותבן לבהמתו ומזונות לעצמו:
אם אין שם מאין יקנה: ל' הטור אינו כן אלא ז"ל ואם אינו מצוי לקנות בכל מלון ומלון כו' וכתבתי דמשמעותו הוא דבעי' שיהא מצוי בכל מלון ומלון הא אם אין מצוי בכל מלון אף שבקצתן יש מניח עליו:
סעיף ד
עריכהק"ק ליטרין של שעורים: פי' השעורים קלים מהחיטין וכשמניח עליה שעורים כמשקל החיטין יתוסף המדה והוא עושה נפח והוא כבד לבהמה אע"פ שאין במשקלו יותר וכן מפורש בגמ' (דף פ"ד ע"ב) שי"ו סאין שעורין עולין במשקל ט"ו סאין חיטין ואם שכרו לט"ו סאין חטין שהוא נקרא לתך בל' הגמ' והניח עליה ט"ז סאין שעורין ומתה הבהמה חייב באונסין מטעם שכתבתי דאע"ג דבמשקל הן שוין מ"מ סאה הנוספת בשעורין עושה נפח ואותו נפח קשה לבהמה וכן הוא מפורש בטור סוף סי' זה:
סעיף ה
עריכהלשאת עליה משקל ידוע כו' חייב: פי' אע"פ ששאר בהמות נושאות במשא זו שהניח עליה השוכר ויותר מ"מ כיון דמשכיר זה קצב עמו כמה יתן עליה ואע"פ שלא הזהירו לו' אם תניח עליה יותר תחייב באונסין מ"מ אמרי' שבקי היה בבהמתו שלא תוכל לשאת יותר מזה ולא ה"ל לעבור על דעתו והיינו דוקא אם המשכיר קצב עמו שיעור הטעינ' אבל אם בא אל המשכיר וא"ל השכיר לי בהמתך ואשא עליה למקום פ' כך וכך סאין בזה אמרי' דאפי' אם הוסיף השוכר חלק א' מל' או יותר ממה שפרט לו השוכר אם שאר הבהמות נושאי' כשיעור זה שהטעין עליה גם שוכר זה פטור מאונסין אלא שחייב ליתן שכר ג"כ מהתוספ' דאין כאן גילוי דעת מהמשכיר דאין בהמתו יכולה לשאת יותר משאר בהמות וכמ"ש לעיל בר"ס זה בשוכר להביא איש והביא עליה אשה ע"ש:
סעיף ז
עריכההכתף שהוסיף כו': פי' אם שכר אדם פועל אחד לשא' לו משא בכתף למקום פ' והטעינו חלק א' מל' יותר ממה שרגיל להטעין בפעם אחד והפועל סבר שהטעינו כפי המנהג ומ"ש שהוסיף על משאו קב אחד הוא ע"פ הברייתא שם (דף ס' ריש ע"ב) ופירש"י שם דשיעור משא כתף בימיהן הוא ל' קבין וממילא התוספת לחייב עליו באונסין הוא קא ומפורש שם בגמ' דחכמי' שיעורו בכל דבר דהיינו בכתף ובחמו' ובגמל ובספינ' לחייב באונסין בהוספה אחד מל' שלא מדעת הנשכר ומינה יש ללמוד לכל זמן וזמן דאם יוסיף השוכר חלק אחד מל' כפי המנהג להטעין שחייב באונסין:
והרי הוא מרגיש בכובד המשא: פי' וה"ל להשליכו כשראה שהיא כבידה עליו ומדלא השליכה ידע ומחיל מ"מ חייב השוכר דאמרינן דפועל זה כיון דלא ידע שהטעינו יותר משיעורו אף שהרגיש שהיא כבידה עליו סבר מכדי אני רגיל לישא משא כזה מה יום מיומים ודאי חולשא לפי שעה באה עלי ויעבור ממני מיד ומ"ה לא השליך המשא מעליו וביני ביני הוזק מהמשא מ"ה חייב עליה השוכר:
דתנאי ב"ד הוא כו': פי' כל שפגע בו היזק פתאום התנה ב"ד שרשות בידו ליקח כליו של חבירו ולהציל את שלו ונותן לחבירו שכר הכלי וכל כיוצא בזה וע"ל סי' רס"ד ורס"ה פרטי דינין אלו וק"ק דסתם מור"ם וכ' דמותר ליקחו ושם בסי' רס"ד ס"ה כ' שיש חולקים עליו וגם בש"ס ס"ס רע"ד כ' דיש חולקים בדבר. ודעת החולקים המה הרי"ף והרמב"ם הביאם הטור בס"ס רע"ד ע"ש וצ"ל דס"ל למור"ם שגם החולקים ל"פ אלא לאפוקי מדעת שכנגדם הוא הרא"ש וסייעתו דס"ל דבעל היין ") חייב לשפוך יינו בע"כ אבל אם אין בעל היין כאן וגילה דעתו דלא ניחא ליה בזה אפשר דהחולקים מודים דמותר לבעל הדבש לשפוך יינו של חבירו אדעתא לשלם לו ומור"ם לא כ' כאן כן אלא דלא נקרא גזלן מה"ט דאמרי' שמא אם היה כאן לא הוי ניחא ליה בכך כדי להציל לחבירו: