סמ"ע על חושן משפט ש
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סעיף א
עריכהישבע כל א' כו': פי' שבועה חמורה כדין נשבע ונוטל שכ' הטור והמחבר בסי' פ"ב ואע"פ שהוא מודה לכל א' שיש לו בידו מאה ועל המותר אומר איני יודע אין לדמותו לתובע לחבירו מנה והנתבע משיבו חמשים ידענא וחמשי' לא ידענא דאמרי' מתוך שאינו יכול לישבע משלם דשאני הכא דטוען בודאי אין בידי יותר מג' מאות וא' מהן ודאי רמאי מ"ה הטילו חכמים שבועה על כל א' מהן ועד"ר:
שה"ל לכתוב שם כל א' על כיס שלו: ולא סגי שיכתוב בעל המאתים לחוד על כיס שלו דאכתי יש פשיעה שמא יבא השלישי לתבוע הכיס שיש בו מנה וכדין דהפקיד לו אחד מהן מנה ובאו שנים לתבוע כל אחד מנה דצריך ליתן לכל א' מנה מטעם זה וכמ"ש אחר זה בס"ג:
אבל בדיני אדם פטור: דיכול לומר דקדקתי מי בעל המאתים ושכחתי והא ראיה שהן ג"כ שכחוהו מדלא תבעו אותי:
לפיכך אם הביאו לו: פי' כיון דהטעם דיתן לכל א' מאתים הוא משום שפשע דה"ל לכתוב כו' לפיכך בכה"ג דהפקידו בכרך א' לא מיקרי פשיעה כדמסיק מ"ה א"צ ליתן אלא לכל א' מנה:
בכרך אחד: כן היא גירסת הרי"ף והרמב"ם ולדידהו כל שלא הפקידו בכרך א' אע"פ שהפקידו זה בפני זה ה"ל כאלו הפקידו זה שלא בפני זה וה"ל למידק אבל גי' רש"י והתוס' והרא"ש והטור הוא לפיכך אם הפקידו זה בפני זה אינו חייב אלא מאה לכל א' שאמר לא חששתי לדקדק מאחר שראיתי שלא היית' חושדים זה את זה.
דיהא מונח ביד ב"ד: וסיים שם בטעמו דאל"כ כל אחד יערים ויאמר איני יודע כדי שישאר בידו עכ"ל ד"מ שם:
עד לעולם: בדרישה כתבתי דר"ל עד שיבא אליהו ומשום דבעי למכתב עליה או עד שיודה א' לחברו מ"ה הקדים לכתוב שהדין הוא שיהא מונח לעולם ר"ל לזמן ארוך ומכח זה ודאי יודה הרמאי תו לא יבא מתחלה ברמאות:
או עד שיודה הא': וה"ה עד שירצו לחלק המנה השלישית וכמ"ש המחבר בס"ס זה גבי בהמות.
וי"א דאם תבעו ליה כו': הטור כ"כ ע"פ גירסתו שהפקידו זה בפני זה וס"ל למור"ם ז"ל דהדין כן גם להרמב"ם ז"ל דגרס בכרך אחד וכנ"ל:
סעיף ב
עריכהוכן אם הפקידו אצלו שני כלים כו': במשנה פ' המפקיד דף ל"ו תני ג"כ שני הבבות הא' הפקידו זה מנה וזה מאתים כו' והשני הפקידו שני כלים א' גדול וא' קטן כו' ובגמ' שם (סוף דף ל"ז) קאמר דהתנא תנא בבא השנייה משום דיש בו רבותא בהפקידו בכרך א' דנותן לזה הקטן ולשני ג"כ כדי דמי הקטן דהיינו דשובר הכלי גדול ונותן לו מקצתו ממנו דה"א משום כדי שלא יפסיד כלי הגדול יהא מונח הכל קמ"ל והרמב"ם והמחבר כתבוהו בל' המשנה אבל הטור השמיטוהו מכח פשיטתו ועד"ר:
סעיף ג
עריכהוכן מי שתבעוהו כו' ישלם לשניהם: פי' אחר שישבעו שניהן וא"ת מ"ש מאם לקח מאחד מחמש' ואינו יודע ממי לקח ובאו כל חמשה ותובעין אותו דק"ל מניח המעות של המקח בב"ד ומסתלק עד שיודו להאחד כמ"ש הטור והמחבר לעיל סי' רכ"ב וי"ל דשאני התם דסתם מקח עומד להתפרע מיד ולא הו"ל למידק משא"כ בפקדון שהוא לאחר זמן דמיקרי פשיע' מה שלא כתב שם המפקיד על כיסו כ"כ בנ"י:
פטור אפי' בבא לצאת י"ש: הטע' דדוקא כששניהן הפקידו זה מנה וזה מאתים עליה דנפקד רמיא טובא למידק ולכתוב שמו דבעל המאתים על פקדונו דהרי ידע דשניהן הפקידו בידו ויחזרו ויבואו ויתבעו מידו ושמא יחליף של זה בזה משא"כ בזה דלא הפקידו בידו אלא הא' דיש לו להתנצל ולומר סברתי מי שהפקיד בידי היא שיבא ולא אחר מן השוק שלא הפקיד בידי כלל ומה"ט נמי באומר אביכם של א' מהן הפקיד אצלי כו' פשיעה הוה וחייב בבא לצי"ש:
סעיף ד
עריכהומתה אחת מהן: וה"ה אם שניהן בחיים והא' גדולה או טובה מהשנייה או שהאחד הפקיד א' והשני הפקיד שנים אלא משום דרבא בעל דין זה מיירי שם בכתובות במתה מ"ה נקיט הטור והמחבר ג"כ לשונו ועפ"ר:
ישלם לשניהם: פי' אחר שישבעו כנ"ל ובהאי אין חילוק אפי' הפקידו יחד ומקושרין זה בזה דבהא אין לו להתנצל ולומר ראיתי שאתם אינכם מקפידים זע"ז כו' כנ"ל דיכול כל אחד מהמפקידין לומר מה היה לנו לעשות דלא היה בידינו לשמור נפשינו מרמאות דאפי' אם היינו מפקידין זה שלא בפני זה יראה השני הבהמה השנייה כשהיא בשדה במרעה ויבא אח"כ ויאמר שלי הית' תוס':
שלא מדעתו: בפרישה כתבתי בשם התוס' ול"ד שלא מדעתו קאמר אלא שלא בראייתו של רועה דהשתא לא ה"ל למידק: