סמ"ע על חושן משפט ריא

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

סעיף אעריכה

מה שתעלה מצודתי מהים כו':    אפי' אמר מה שתעלה מצודתי היום מהים מכור לך לא מהני דדוקא בעני הקילו באומרו היום וכמ"ש הטור והמחבר בסמוך ס"ב משום כדי חייו:

ואמר שדה זו כו':    דכיון דפירש ובירר מקחו וירושה ממילא קאתי לא חשבינן ליה כולי האי דשלב"ל:


סעיף בעריכה

בצרכי קבורה:    גם הוצאת התכריכין בכלל ☜והרא"ש בתשו' כלל ע"ו כ' דגם האבן שמניחין על הקבר היא בכלל כ"כ בד"מ:

והבן עני כו':    פירוש ואין לו משלו ממון לתקן לו צרכי קבורה דאם יש לו אין במכירתו כלום נ"י:

ואין מדקדקין אם מכר יותר מעט:    פי' אבל אין למכור הרבה יותר מכדי צורך קבורתו אם לא שאינו מוצא מי שיקנה ממנו מעט וכדמסיק:

משום כדי חייו:    הרא"ש והטור כתבו משום כדי חיי אותו היום אבל הרי"ף והרמב"ם כתבו משום כדי חייו סתם ועיין בהגד"מ שם כתבתי דאף הרי"ף והרמב"ם לא אמרו דיכול להקנות למכור אלא מה שתעלה מצודתי היום וזה יכול למכור אף שיהי' לו בו כדי חייו כמה ימים ע"ש ודוק דהוא דלא כמשמעות הב"י והד"מ:


סעיף געריכה

ואינו צריך להחזיר הדמים כו':    נראה דמיירי דנתעכלו המעות אחרי מיתת הבן באופן שלא נהנה מהן אבי אביו של זה להוציא לא בצרכי קבורתו ולא בשאר דברי' דאל"כ אין טעם לומר שיוציא זה מהלקוחות וא"צ להחזיר הדמים משום דהוא ירש אבי אביו הא אבי אביו עצמו מאחר שנהנה מהמעות של הלוקח היה צריך להחזיר להן דמיהם וע' דרישה שם הארכתי בזה:

ונמצאו הנכסים ברשות האב:    פי' אביו של בן זה שמת:


סעיף דעריכה

יש מי שאומר כו':    עד אלא מאבוה דאבא קא יריתנא. המחבר כתב דין זה בל' יש מי שאומר משום דס"ל דאינו דומה כ"כ לדין שלפני זה דשה מכר הבן דבר שעדיין לא בא לידו מעולם משא"כ זה דראובן מכר נכסיו של עצמו וברשות מכר כל זמן שלא גבה מינהו אביו מלוה שלו ודו"ק:

ומתו ראובן ויעקב:    פי' ראובן מת מתחלה דאי לא אלא יעקב מת תחלה זכה ראובן בחייו בירושת אביו ונפטר מחוב דאביו ונשארו הנכסים ביד הלוקח ופשוט הוא:


סעיף העריכה

שיזכה הלוקח בגוף הקרקע מיד:    כן צריך להיות ודלא כס"י שכתוב מידו:


סעיף ועריכה

ועיין לעיל סי' ס':    נראה פשוט דאפי' החולקים שם היינו משום דשם איירי בשטר הודא' שבא לפני בית דין כתוב בו נתתי לפלוני שאמרי' שכבר נתנו לו באופן המועיל (דהיינו שזיכה לו ע"י אחר וכמ"ש הטור שם) ואין אנו מצווין לחקור באיך ובמה נתנם לו מה שאין כאן דמיירי בידוע שהקנס לו אגב קרקע ואין מטלטלים נקנים אג"ק אא"כ היה לו אז ברשותו וק"ל:


סעיף זעריכה

והרי הוא בחזקת שהוא קיים:    דאין פקדון להוצאה נתנה אבל מלוה להוצאה נתנה:

אלא במעמד ג':    ע"ל ר"ס קכ"ז ועיין לעיל סי' ר"ג ס"ט:

ראובן לוה משמעון כו':    הטור כ' זה בשם הראב"ד בס"ס נ"ד ושם מבואר קצת יותר ז"ל ובתוך הזמן שהיה בידו לפדותו אכל ראובן הפירות (דאל"כ הי' ריבית בדבר) ובא ראובן להוציא השדה מיהודה לפי שלקחה קודם שזכה שמעון בהשטר ופסק הראב"ד דאין שומעין לראובן ע"ש: