סמ"ע על חושן משפט רי

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

סעיף א עריכה

אין אדם מקנה כו':    ל' הטור כשם שאין אדם מקנה דבר שלא ב"ל כך אין אדם מקנה לדבר שלא ב"ל כו' ומה"ט אף אם לא חזר בו עד אחר שיוולד אפ"ה יכול לחזור בו אח"כ וכדין המקנה דשלב"ל כמ"ש הטור והמחבר בסי' ר"ט ס"ד והחולקין שכ' מור"ם כאן וס"ל דאם לא חזר המזכה עד שיוולד דקני חולקין ג"כ בדבר שלב"ל וכמ"ש מור"ם בהג"ה שם ושם נתבאר דאם אחר שב"ל תפס בו הזוכה אין מוציאין מידו לכ"ע מדינא ונלע"ד דגם כאן דינא הכי:

וקנאו במשיכה:    פי' תחלת הזכוי ע"י אחר לעובר היה ע"י משיכה וכ"כ בטור ז"ל ומיירי נמי כשלא הקנה לו בק"ס דא"כ לכשיולד הדרא סודרא למרא וגם לא בחזקה אלא במשיכה וישנו ברשות הזוכה כשנולד העובר או עמד באגם או קרקע והשטר קיים ביד הזוכה בשע' שנולד העובר ועפ"ר שם כתבתי טעם למה לא מהני חזקה:

ואם היה בנו כו':    הטעם דדעת האדם קרובה אצל בנו וגמר בכל לבו להקנותו משא"כ בבן בנו שאין דעתו קרובה כ"כ ומה"נ כתב הנ"י פרק מי שמת דבעינן שיהא הולד בן קיימא דאז דוקא דעתו קרובה אליו:

כבר מעוברת:    הנ"י כתב דוקא לאחר מ' יום דקודם לכן מיא בעלמא הוא והטור והמחבר שסתמו משמע שלא חילקו בזה וכ"כ ב"י ע"ש:

ובן בנו כאחר דמי:    ע"ל סי' רמ"ז שכתב הטור והמחבר בס"ג דשכ"מ האומר נכסי לבני מסתמא אין דעתו אבן בנו וכאן בא לומר דאפי' מזכה בהדיא לבן בנו לא קנה משום דאין דעתו קרובה כ"כ אצל בן בנו:

דוקא בשכ"מ:    משום דבשכ"מ ג"כ תקנו שאפילו דיבור בעלמא שלו יהא ככתוב וכמסור כדי שלא תטרוף דעתו מחמת צער כשלא יהיה בטוח שיקוים דברי צוואתו ה"נ לענין זה ועד"ר שם כתבתי דהטור דכתב לקמן בסי' רכ"ג בשם הרי"ף וסייעתו בדין דאם ילדה אשתו זכר יטול כו' דמיירי דוקא בשכ"מ והכא סתם וכתב סתם משמע דס"ל דהכא איירי בבריא אפילו להרי"ף וסייעתו וה"ט כיון דכאן מיירי בזיכוי ע"י אחר בקנין גמור ע"ש ודו"ק:


סעיף ב עריכה

קנה כבהמה זו או כעובר זו:    כצ"ל בכ"ף ולא בבהמה בעובר בבי"ת:


סעיף ג עריכה

קנה הוא מחצה:    ואם אמר לבנו קנה את ועובר שלי שתתעבר ממני אשתי נוטל הבן הנולד כבר המחצ' בראש ואח"כ חולקין הוא והעובר לכשיולד המחצה השנייה וכן פי' רשב"ם ועפ"ר: