סמ"ע על חושן משפט קלט
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סעיף א
עריכהוכל חד אומר דידי הוא. ברמב"ם מבואר דה"ה אם הביא כל א' עדים שהוא שלו או של אבותיו או שאכלה שני חזק' דינא הכי וכ"כ הטור בסי' קמ"ו סל"ד והוא מגמרא דפרק חזקת הבתים:
כל דאלים גבר. באשר"י בפ"ק דב"מ מבואר הטעם דלא רצו לתקן בהא דיחלוקו שמא נפסיד לזה שהוא כולו שלו וסמכו ע"ז שמי שהדין עמו מוסר נפשו להעמיד את שלו בידו יותר מהאחר ואדרבא האחר לא ימסור נפשו כולי האי שיאמר מה בצע שאמסור נפשי והיום או מחר יביא הלה ראיה ויוציאנו מידי והואיל שכל אחד אומר שלי הוא ואין שום אחד מוחזק בו וגם ליכא דררא דממונא בו לכל אחד אוקמוה אחזקות הללו ולא מיחו ביד מי שגבר ידו משא"כ בשנים אוחזים בטלית והדומה לו דכיון דכל אחד תופס בו וכל מה שאדם תופס בו הוא בחזקת שלו ואי היינו אומרים בו דכל דאלים גבר היה אחד גוזל מה שביד חבירו הלכך פסקו בו דין חלוקה כמבואר בסי' שלפני זה:
וצריך לישבע שהוא שלו קמ"ל בזה דל"ת כיון דברשות חכמים עשה מה שעשה שיחזיק בו בלא שבועה ועפ"ר:
אף אם תגבר ידו גם בזה מבואר באשר"י פח"ה הטעם משום דלא רצו חז"ל לתקן דבר שיהא כל ימיהם במריבה ומחלוקת היום יגבר זה ולמחר יגבר זה וסמכו אחזקה וכנ"ל:
סעיף ב
עריכהבא שלישי וחטפ' כו'. פי' חטפה בעוד ששנים הראשוני' מערערי' עליה אבל אם כבר תקף בו הא' כשם שלא מהני בו כשיתקף מידו השני שכבר עורר עמו כן לא יועיל תקיפת זה השלישי עפ"ר:
ואין לו תקנה עד שישיב. פי' אין לו כפרה עד שישיב כו' כדין גזלה דצריך להשיב ליד הבעלים אבל לא להוציא מידו להפקירה כבראשונה ועפ"ר מ"ש בישוב ל' הגמרא:
סעיף ג
עריכהאין שומעין דחיישינן שהוא רמאי ואין לו ראיה והוא אומר כן כדי להפסיד לחבירו שלא יתקף בה דתו אינו יכול להוציא מידו בלי ראיה משא"כ כשהוא ביד ב"ד שאז גם חבירו לא יוכל לתקוף בה ולהביאה לידו בלא ראיה ויפשר עמו:
סעיף ד
עריכהאפילו אין ידוע שאכלם אלא פיו שהודה בהם. ואפי' אכלם ג"ש וה"ט שהרי לא טען שקנה השדה להיות אכילתו ראיה אטענתו אלא טוען שירש הקרקע מקרובו שמת וכיון שלהפירות שאכל אין לו זכות אלא מכח הקרקע והקרקע יוצא מתחת ידו בעדים הללו ואין לו מיגו נגדו ממילא צריך לשלם גם כן הפירות ועפ"ר:
ולא תפס חד מינייהו ואם תפס חד מינייהו ע"ל סי' כ"ה ולקמן סי' קע"ה סמ"ה ובס"ס רנ"א:
ואם לא כו' כל דאלים גבר. דין זה כ' מהרא"י בת"ה סי' שי"ב דהביא שם דברי הגמ' דפ' הניזקין ודברי המרדכי רפ"ק דב"מ ור"פ המוכר את הבית דאמרי' בפלוגתא דרבוותא דלא אתמר בהו הלכתא לא כמר ולא כמר דכל דאלים גבר ומדברי הרמב"ם משמע דלא אמרי' כל דאלים גבר כ"א בדבר (שלא) שנוכל לעמוד על הדבר של מי הוא (מטעם שנתבאר לעיל) משא"כ בפלוגתא דרבוותא דמי יעיד או יכריע הלכה כמאן וכדי ליישב דבריהם כתב דנ"ל דודאי חלוקה עדיפא כל היכא דליכא למיקם אמילתא אבל היכא דלא שייך חלוק' כגון בההיא דנזקין דאי הוה שתו עלאי פלגא דיומא וכן תתאי עדיין היה קפידא מאן יתחיל ברישא כו' ותו דדלמא בכה"ג הוה ודאי פסידא לתרווייהו ובהכי מתיישב ההוא דתשובו' מוהר"ם דפ"ק דב"ב משום דהחלוקה לא היה אפשר התם עכ"ל מהרא"י שם ובזה מבוארי' דברי מור"ם ז"ל ונסתלק ממנו תמיה' הע"ש שתמה עליו בזה ע"ש וסבר שדברים הללו כתב מור"ם מעצמו ולא עיין בדברי מהרא"י והמרדכי הנ"ל ודו"ק: