סמ"ע על חושן משפט קלז
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סעיף א
עריכההיורד לתוך שדה חבירו כו' בדרישה הוכחתי דזה מיירי אפילו בלא אמר תחלה אלך ואלקט דליכא כאן חזקה דאין אדם מעיז אפ"ה כיון שכבר לקטן והוא מוחזק בהן אין מוציאין מידו ובסעיף שאחר זה מיירי כשאינו מוחזק בהן שלקטן ועדיין הן מונחין בהשדה של בעל האילן בזה לא היה נאמן אם לא מכח שאמר תחלה אלך ואלקט ואז נאמן נגד הבעל הבית שבא לערער קודם שמוליכן לרשותו מטעם דאין אדם חציף לו' אלך ואלקוט כשלא היה לו רשות ללקט וזהו דוקא אם כבר לקטן ואף דלא החזיק עדיין בהן וכמ"ש אבל אם בא ומערער עליו קודם שלקטן יכול לעכב עליו מללקוט ולא מהני חזקת אמירה דאלך ואלקוט דא"כ כל איש שהוא עזות מצח יסמוך על זה לו' כן משום דידע כשיאמר כן לא יוכלו בעליו למחות בו עוד כתבתי בשם חדושי הרמב"ן והנ"י) דבשכבר ליקט פירות השדה זמן מרובה הו"ל כאומר אלך ואלקט לענין זה דאף דאין הפירות ברשותו ובחזקתו ☜ אין הבעלים יכולים להוציא מידו מה שכבר ליקט מטעם דאין אדם חציף וע"ש מ"ש עוד בישוב דברי הטור דיש בו נ"מ לדינא והא דכתב הטור והמחבר בסעיף ב' אם אין בעל השדה והאילן כאן כו' משום דאילו הוה כאן פשיטא דאין ב"ד מוחין בידו מללקוט כיון דבעל השדה בעצמו כאן היה לו למחות בידו אם היה דלא מכרו לו וע"ש עוד בדרישה בטוב טעם ובהאי אמירה דאלך ואלקוט כו' כתב הטור שני דעות אי בעי לומר כן בפרהסיא בפני קיבוץ אנשים או אפילו אמירה בצנע' דהיינו בפני אנשים מועטים ג"כ סגי אבל לדעת שניהן עכ"פ אמירה בעי ולא כדעת התו' ועד"ר שם הארכתי לבאר כ"ז וכתבתי מה שקיצר הב"י בענינים הללו:
סעיף ג
עריכהב"ד מוחין בידו. הטעם דדוקא באומר אלך ואלקט הפירות דהן עומדין ללקוט מהני ליה החזקה דאין אדם מעיז ואמרי' שודאי לפירות הניחו הבעל לירד בה באריסות או בשכירות משא"כ כשאומר אלך ואכרות אילן שאינו עומד לקצן בזה אמרי' דודאי שלא ברשות נחית ולקלקל להבעל בית נתכוון מ"ה מוחין בו ומינ' נלמד דבאילן העומד לכרות אין מוחין בו וכ"כ המרדכי פרק כל הנשבעין ע"ש ועד"מ: