סמ"ג עשה רלז
[במתניתין דלעיל כל הסוגיא עד סוף] בא לו לגלח את המצורע העביר תער על כל בשרו. ותניא בת״כ [פרק א׳ ור״ש הביא בפי׳ המשנה] וגלח את כל שערו יכול אף בית הסתרים ת״ל שערו שערו לג״ש מה שערו האמור בימי ספירו פרט לבית הסתרים כאשר יתבאר אף שערו האמור בימי גמרו פרט לבית הסתרים. ואחר כך וכבס בגדיו ורחץ במים אפי׳ במי מקוה וטהר מלמטא בביאה ומלטמא במשכב ומושב ומשא אבל מטמא כשרץ במגע נכנס לפנים מן החומה מנודה מביתו שבעת ימים ואסור בתשמיש המטה. אבל המצורעת מותרת [בפ״ב דכריתות דף ח׳] ביום השביעי ומגלחו תגלחת שנייה כתגלחת ראשונה כבס בגדיו וטבל וטהר מלטמא כשרץ במגע והרי הוא טבול יום ואוכל במעשר העריב שמשו אוכל בתרומה הביא כפרתו אוכל בקדשים נמצאו שלש טהרות במצורע ושלש ביולדת. ותניא בת״כ [פרק שני ובפי׳ ר״ש דלעיל] וגלח את כל שערו יכול אף בית הסתרים ת״ל גבות עיניו אי מה גבות עיניו מקום כינוס שער ונראה לכל מניין לרבות כינוס שער שאינו נראה לכל פיזור שער ונראה לכל פיזור שער ואינו נראה לכל ת״ל את כל שערו יגלח פירוש ולא בא אלא למעט בית הסתרים כגון שער החוטם שאינו נראה כלל או כעניין שאמרנו למעלה האיש נראה כעודר וכו׳. [שם] ראשו מה ת״ל לפי שנא׳ בנזיר תער לא יעבור על ראשו יכול אף נזיר מצורע כן ת״ל ראשו זקנו מה ת״ל לפי שנא׳ ופאת זקנם לא יגלחו אומר אני אף מצורע כן ת״ל זקנו מה ת״ל ראשו וזקנו לפי שהראש בנזיר אסור במספרים כבתער וזקנו של כל אדם אין אסור במספרים כבתער הראש מותר בכל אדם והזקן אסור בכל אדם ולפי שיש בזה מה שאין בזה הוצרך לומר שניהם [שם ובמתני׳ דלעיל] שלשה מגלחין ותגלחתן מצוה הנזיר והמצורע והלוים וכולם שגלחו שלא בתער או ששיירו שתי שערות לא עשו כלום. אמרינן בנגעים ומבואר בפרק שני שעירי [דף מ״ח] שתי ציפורים מצותן שיהו שתיהן שוות במראה ובקומה ובדמים ולקיחתן כאחד ואע״פ שאינן שוות או שלקח אחת היום ואחת למחר כשרות.