סמ"ג עשה קצג
"ואתה תצוה את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלות נר תמיד. באהל מועד מחוץ לפרכת אשר על העדות יערוך אותו אהרן ובניו מערב ועד בקר לפני ה׳ חוקת עולם לדורותם מאת בני ישראל." (שמות, כז)
[ומפרש״י שם כל הסוגיא ודרשה דלהעלות בשבת דף כ״א] "להעלות נר" מדליקין עד שתהא שלהבת עולה מאליה. "תמיד" כל לילה ולילה קרוי תמיד, כמו שאתה אומר עולת תמיד ואינה אלא מיום ליום, וכן במנחת חביתין שאינה באה אלא מחציתה בבקר ומחציתה בערב, אבל תמיד האמור בלחם הפנים משבת אל שבת הוא. וביומא [דף מ״ה] דרשינן "אש תמיד תוקד על המזבח" אף אש מנורה שנ׳ בו תמיד מעל מזבח החיצון תקחנו. [במנחות דף פ״ט]
"מערב ועד בקר" תן לה מדתה שתהא דולקת מערב ועד בקר. ושיערו חכמים חצי לוג ללילי תקופת טבת הארוכים ופרש״י שכשהלילות מתקצרין ונותר מן השמן אין בכך כלום. יש מפרשים שמה שאנו אומרים ביומא [דף כ״ג ועיקרו בשקלים דף ז׳] בן בכרי היה ממונה על הפקיעות פירושו שהיה מפקיע פתילות לפי הלילות כי בלילות קצרות עושין אותן גסות כדי שיכלה כל השמן. וכן מצינו זה הלשון בפתילות כדאמרינן בשבת [דף ל״א ועיקרו בסוכה דף י״א] מבלאי מכנסי הכהנים ומהמנייהן מהן היו מפקיעין פתילות למקדש וכן ישנו בירושלמי דפאה. אמנם ביומא [דף כ׳] גרסינן אמר אביי מריש הוה אמינא מאי פקיע פתילה כדתנן מפקיעין כיון דשמעתא להא דתניא ולא עוד אלא שלוקה מן הממונה בפקיע אמינא מאי פקיע מלקות.