סמ"ג עשה קנה
כתוב בפרשת מסעי: "צו את בני ישראל ונתנו ללוים מנחלת אחוזתם ערים לשבת, ומגרש לערים אשר סביבותיהם תתנו ללוים. והיו הערים להם לשבת, ומגרשיהם יהיו לבהמתם ולרכושם ולכל חייתם. ומגרשי הערים אשר תתנו ללוים, מקיר העיר וחוצה אלף אמה סביב. ומדותם מחוץ לעיר את פאת קדמה אלפים באמה, ופאת נגב אלפים באמה, ואת פאת ים אלפים באמה, ואת פאת צפון אלפים באמה, והעיר בתוך זה יהיה להם מגרשי הערים. ואת הערים אשר תתנו ללוים, את שש ערי מקלט אשר תתנו לנוס שמה רוצח, ועליהם תתנו ארבעים ושתים עיר." [מפרש״י שם וכן משמע בערכין דף ל״ג ופ״ב דמכות דף י״ב]
מגרש הוא ריוח מקום חלק חוץ לעיר סביב להיות נוי לעיר ואין רשאין לבנות בו בית ולנטוע כרם ולא לזרוע בו זריעה אלא יהיה כמו אפר לרעות שם בהמתם. ולכל חייתם לכל צרכיהם כלומר לכל חיותם ועוד דרשו רבותינו [שם] מכאן שנותנים לכל עיר בית הקברות חוץ לתחום, שאין קוברין מתיהם בתחום עריהם, שנא׳ ולכל חייתם, לחיים נתנו ולא לקבורה. כתוב אלף אמה וכתוב אלפים אמה הא כיצד אלפים הוא נותן להם סביב ומהם אלף אמה הפנימים למגרש והחיצונים לשדות ולכרמים כך פירש רבי׳ שלמה [שם ובפי׳ חומש] ובפרק כשם [דף כ״ז] שנינו רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי אומר שתחומן שלשת אלפים אלף אמה מגרש ואלפים אמה שדות וכרמים ובתוספתא [סוף פרק ה׳ דסוטה] נחלקו על זה. [בשלהי ערכין דף ל״ג]
כהנים ולוים שמכרו שדה משדות עריהם או בית מבתי ערי חומה שלהם אינן נגאלין כסדר הזה אלא מוכרין השדות ואפילו סמוך ליובל וגואלים מיד [שם פ״ז דף כ״ו] ואם הקדישו שדה גואלין מיד ההקדש לאחר היובל וגואלים בתי ערי חומה כל זמן שירצו ואפי׳ לאחר כמה שנים שנאמר וערי הלוים בתי ערי אחוזתם גאולת עולם תהי׳ ללוים [כל הסוגיא מפרש״י בפירוש חומה פרשה בהר] ואשר יגאל מן הלוים ויצא ממכר בית ועיר אחוזתו ביובל כי בתי ערי הלוים היא אחוזתם בתוך ב״י אם יקנה איש בית או עיר מהם ויצא ביובל אותו ממכר של בית או של עיר לזה שמכרו ולא יהיה לצמיתות כשאר בתי ערי חומה של ישראל וגאולה זו לשון קנייה.
דבר אחר, לפי שאמר גאולת עולם תהיה ללוים יכול לא דבר הכתוב אלא בלוקח ישראל שקנה בית בערי הלוים אבל לוי שקנה מלוי יהא חלוט ת״ל ואשר יגאל מן הלוים אף הגואל מן הלוי גואל גאולת עולם לפי לשון זה ויצא ממכר בית הוא מצוה אחרת אם לא גאלה יוצא ביובל ואין נחלט לסוף שנה כבית ישראל. כי בתי ערי הלוים היא אחוזתם לא היו להם נחלות שדות וכרמים אלא ערים לשבת ומגרשיהם לפיכך היו להם במקום שדות ויש להם גאולה כשדות שלא יופקעו נחלתם מהם.