פתיחת התפריט הראשי

<< · סמ"ג · עשה · קכד · >>


מצות עשה קכד - לקיים את הנדרים

מצות עשה של תורה שיקיים אדם שבועתו או נדרו, שנאמר מוצא שפתיך תשמור ועשית כאשר נדרת וגו׳, ונאמר ככל היוצא מפיו יעשה. לפיכך אם אסר על עצמו דברים המותרים, בין אמר הרי הן אסורין עלי בין אמר הרי עלי כקרבן, בכל לשון שיאסור על עצמו אפילו בלא שבועה, הרי זה נאסר בהן. ועל זה נאמר בתורה לאסור איסר על נפשו, שאסר על עצמו דברים המותרים. וכן אמרינן בשבועות [דף כ׳] שאם אמר הרי הן עלי איסר, הרי הן אסורין.

ושאר דיני נדרים מפורשים בספר מצוות לא תעשה (ל״ת רמ״ב). ועוד בכלל זה העשה, שמחייב עצמו בקרבן שאינו חייב בו, בין בלשון נדר שאמר הרי עלי עולה בין בלשון נדבה שאמר, הרי זה חייב לקיים מוצא שפתיו כאשר יתבאר בענין הקרבנות.