<< · סמ"ג · עשה · לב · >>


מצות עשה לב - להתענות ביום עשירי בתשרי

מצות עשה אחרת ביום הכיפורים להתענות בו מאכילה ושתייה, שנאמר "תענו את נפשותיכם". וחסרון אכילה קרוי עינוי [עיין בפ׳ יוה״כ דף ע״ד] שנאמר "ויענך וירעיבך(דברים ח, ג). וכל האוכל ושותה בה ביטל מצות עשה, ועובר על מצות לא תעשה המפורשת בספר מצות לא תעשה (סימן ס״ט).

שנינו ריש פ׳ יום הכיפורים [דף ע״ג] יוה״כ אסור באכילה ושתייה ורחיצה וסיכה ונעילת הסנדל ותשמיש המטה. מנא הני מילי? אמר רב חסדא [שם דף ע״ו] כנגד חמשה עינויין האמורים בתורה בפ׳ יוה״כ בפרשת אחרי ובפרשת אמור ובפרשת פנחס ומקשה קראי חמשה כתיבי ואנן שיתא עינויין מתנינן לה ומתרץ שתייה בכלל אכילה היא. ורבי׳ משה כתב [פ״א דהלכות שביתת עשור] משבת שבתון שבת מאכילה שבתון משאר עינויין וזהו כרבה ורב יוסף. תניא [שם דף ע״ד] אין ענוש כרת אלא על אכילה ושתייה בלבד ולא על שאר עינויין ונראה מדהוצרך לומר שאין ענוש כרת על שאר עינויין משמע דלכל הפחות יש בהן איסורא דאורייתא. ורבינו יצחק בר ר׳ שמואל פי׳ [וכן הוא בתוס׳ שם דף ע״ו בד״ה דתנן ובתוס׳ פ׳ בנות כותים דף ל״ב] ששאר עינויין כולם דרבנן.

תדע שהרי אמרינן התם [בדף ע״ו] דסיכה כשתייה שנאמר ותבא כמים בקרבו וכשמן בעצמותיו ותניא בפ׳ בתרא דיומא [דף ע״ו] מי שיש לו חטטין בראשו סך כדרכו ואינו חושש ואמאי הלא שתייה אסורה מן התורה אלא ודאי סיכה מדרבנן וקרא אסמכתא בעלמא הוא וכי גזרו חכמים בדבר שמתכוון להתענג דווקא אבל במקום צער ורפואה לא גזרו. ותניא נמי בירושלמי [שם] שוה סיכה לשתיה לאיסור ולתשלומין אבל לא לעונש וביום הכיפורים לאיסור אבל לא לעונש.

וצריך להפסיק סעודתו מבעוד יום, דתניא "ועיניתם את נפשותיכם בתשעה(ויקרא כג, לב). יכול בט׳ מתענין? תלמוד לומר "בערב". אי בערב, יכול משתחשך? תלמוד לומר "בתשעה". הא כיצד? מתחיל ומתענה מבעוד יום. מכאן שמוסיפין מחול על הקודש. אין לי אלא בכניסתו, ביציאתו מנין? תלמוד לומר "עד ערב". אין לי אלא יום הכיפורים, ימים טובים מנין? תלמוד לומר "תשבתו". שבתות מנין? תלמוד לומר "שבתכם". מכאן למדנו שכל מקום שנאמר שבת, מוסיפין מחול על הקודש. וכל שאר דיני יום הכיפורים יתבארו בספר מצות לא תעשה [סימן ס״ט].

ושיעור התוספת לא נתפרש אך צריך להוסיף ולפרוש מעט קודם שקיעת החמה דמשקיעת החמה ואילך הוי בין השמשות. דתניא בשבת [דף ל״ד] איזהו בין השמשות? פירוש ספק יום ספק לילה. משתשקע החמה כל זמן שפני מזרח מאדימין יום. אם הכסיף התחתון ולא הכסיף העליון בין השמשות. ויש אומרים שכל שיעור זה בין השמשות, דברי ר׳ יהודא. ואמר רבה בר בר חנא אמר רבי יוחנן הלכה כר׳ יהודא לענין שבת לחומרא מפני שמסופק בדבר וכן ליוה״כ וליום טוב. ומשתשקע החמה פירוש מסוף שקיעה. וכמה מאותו זמן עד צאת הכוכבים? אמר רב יהודא אמר שמואל שלשה רבעי מיל ולאו היינו שקיעת החמה דתניא בפסחים בפרק מי שהיה טמא [דף צ״ד והסוגיא בתוס׳ שם] משקיעת החמה ועד צאת הכוכבים מהלך ה׳ מילין דהתם הוי פי׳ מתחלת שקיעת החמה כדפי׳ רבינו יעקב ואמר שמואל [בפ׳ במה מדליקין דף ל״ה וגם שם כל הסוגיא בתוס׳] ותניא נמי הכי ר׳ נתן אומר כוכב אחד יום, שנים בין השמשות, שלשה לילה. אמר ר׳ יוסי בר׳ אבין לא כוכבים גדולים הנראים ביום ולא כוכבים קטנים הנראים בלילה אלא בינונים.

בשביתת שאר ימים טובים יש שש מצות עשה ואלו הן...