פתיחת התפריט הראשי

סמ"ג עשה הלכות חנוכה

הלכות חנוכהעריכה

המצוה (א) החמשית מד״ס היא מצות חנוכה, עיקרי מצוה זו מבוארין במס׳ שבת דתנו רבנן [שם דף כ״א] בעשרים וחמשה ימים בכסליו חנוכה תמניא יומי דלא למספד בהון שכשנכנסו גוים והם מלכות יון להיכל טמאו כל השמני׳ שבהיכל וכשגברה יד בית חשמונאי ונצחום בדקו ולא מצאו אלא פך אחד שהיה מונח בחותמו של כהן גדול ולא הי׳ בו אלא כדי להדליק יום א׳ ונעשה נס והדליקו בו שמנה ימים לשנה אחרת קבעום שמונה ימים טובים בהלל ובהודאה ובמס׳ ערכין [בפ״ב ד״י] ובמסכ׳ תענית [דף כ״ח] א״ר יוחנן משום ר׳ שמעון בן יהוצדק י״ח ימים בשנה יחיד גומר בהן את ההלל ואלו הן ח׳ ימי חנוכה וח׳ ימי החג וי״ט ראשון של פסח וי״ט של עצרת ובגולה כ״א יום ח׳ ימי חנוכה ותשעה ימי החג וב׳ ימים טובים ראשונים של פסח ושני ימים טובים של עצרת ובירושלמי דמס׳ סוכה [פ״ד] גרסי׳ בי״ח יום ולילה אחת קורין את ההלל ומונה ליל פסח ויומו פי׳ רבי׳ יעקב וכן בה״ג מה שהוא אומר יחיד גומר בהן את ההלל אפי׳ צבור קרויין יחיד כיון שאין כל ישראל ביחד כגון בשחיטת פסחים [בפרק תמיד נשחט דף ס״ד] וכעין שתקנוהו נביאים הראשונים שיאמרוהו על כל צרה שנגאלים ממנה בשביל כל ישראל ביחד [בפ׳ ערבי פסחים דף ק״ז] והא דתני׳ בתענית [שם דכ״ח] יחיד לא יתחיל ואם התחיל גומר פירוש אם באת עליו צרה וניצל הימנה לא יתחיל לקרות את ההלל ולגמרו אבל צבור דכל ישראל בכל ימות השנה אם נגאלים מצרתן מתחילין וגומרין נחזור להלכות המבוארות בפרק במה מדליקין שבית הילל אומרים [שם דף כ״א] יום ראשון מדליק נר אחד מכאן ואילך מוסיף והולך [שם דכ״ג] אמר רב יצחק בר רדיפה נר שיש לה שתי פיות עולה לשני בני אדם ואמר רבא [שם] מילא קערה שמן והקיפוה פתילות כפה עליה כלי עולה לכמה בני אדם לא כפה עליה כלי עשאה כמדורה ואפילו לאחד אינו עולה [שם דכ״א] הלכה היא שנר חנוכה שכבתה אין זקוק לה לחזור ולהדליקה [שם] ואסור להשתמש לאורה לא להרצות מעות ולא שום תשמיש אחר לפיכך אף השמנים והפתילות שאין מדליקין בהן בשבת שמא יטה מדליקין בהן בחנוכה בין בחול בין בשבת לפי שאסור להשתמש לאורה וכן סובר שם אביי שהוא בתראה וכן רבא אומר שם וצריך נר אחרת להשתמש לאורה וגם או׳ בשאלתות דרב אחאי בפר׳ וישלח יעקב [בסי׳ כ״ו] שנר חנוכה שכבה בליל ראשון בליל שני מומיה עליה שמן כל שהו ומדליק כבה בליל שני בליל שלישי מוסיף עליה שמן כל שהו ומדליק וכן כולם בליל שמיני עושה לה מדורה קטנה בפני עצמה ושורפה והכי נקיטינן. ובפ׳ במה מדליקין [דף כ״א] אומר ורמינהי מצותה משתשקע החמה עד שתכלה רגל מן השוק מאי לאו דאי כביא הדר מדליק לה לא דאי לא אדליק מדליק אי נמי לשיעורא פירוש שצריך ליתן שמן בנר כדי שתהא דולקת והולכת עד שתכלה רגל מן השוק א״ר יצחק [בתוס׳ שם] שנהגו העם כלשון ראשון אי נמי שמא אין אנו צריכין לשיעור מאחר שאין אנו מדליקין כי אם בפנים ואין כאן פרסום נס אלא לבני הבית וכל זמן שאין בני הבית ישנים שייך פרסום נס אפילו עד עמוד השחר. [שם] ת״ר נר חנוכה מצוה להניחה על פתח ביתו מבחוץ היה דר בעלייה מניחו בחלון הסמוכה לרשות הרבים ואומר שם [בדף כ״ב] שנר חנוכה שהניח למעלה מעשרים אמה פסולה כסוכה וכמבוי וסובר שם רבא [בדף כ״א] שמצוה להניחה בתוך עשרה ואע״פ שיש שם דיחוי על זה אומר רבינו יצחק דאדיחוי לא נסמוך ורבא לא חזר בו וכן הל׳ [שם דף כ״ב] אמר רבא מצוה להניח בטפח הסמוך לפתח והיכא מנח ליה מסקינן שם הילכתא משמאל כדי שתהא מזוזה בימין ונר חנוכה משמאל מסקינן שם [בדף כ״ג] שהדלקה עושה מצוה מדמברכינן להדליק נר של חנוכה ואע״פ כן אמר רבא [בדף כ״ב] היה תופש נר חנוכה ועומד לא עשה כלום מפני שהרואה אומר לצרכו הוא תופש אותה וכן אמר רבא שם הדליקה בפנים והוציאה לחוץ לא עשה כלום שהרואה אומר לצרכו הדליקה ומסקי׳ שם [דכ״ג] והשתא דאמרת הדלקה עושה מצוה הדליקה חש״ו לא עשה כלום [שם ועיין בתוס׳ פ״ק דמגילה ד״ד בד״ה שאף] אבל אשה ודאי מדלקת דא״ר יהושע בן לוי נשים חייבות בנר חנוכה שאף הן היו באותו הנס כגון יהודית בחנוכה וכן אסתר בפורים אמר רב הונא חצר שיש לה שני פתחים צריכה שני נרות משתי רוחות שלא יאמרו העוברים ושבים ברוח זה לא הניח נר חנוכה ואומר רבינו יצחק דלאו דוקא נקט חצר דהא לא מצינו שיצטרך נרות בחצר אלא בבית שבחצר קאמר מסקי׳ שם [בדף כ״ב] שמותר להדליק נר של חול או קיסם מנר של מצוה כגון של חנוכה במקום שמדליק מאותה של חול נר של מצוה אחרת כגון של שבת או להפך אבל אם אינו רוצה להדליק ממנה שום נר של מצוה אסור להדליק נר של חול מנר של מצוה אמר רב שימי אכסנאי דלא נסיב חייב בנר של חנוכה [בדף כ״ב] א״ר זירא מתחילה כשהייתי לומד בבית רבותי הייתי משתתף בפרוטי בהוצאות הנרות עם בעל הבית אחר שנשאתי אשה אמרתי איני צריך עוד להשתתף שהרי בביתי מדליקים בשבילי המדליק והרואה חייב לברך ורואה זה כגון יושב בספינה שאין לו בית להשתתף וגם שאינו נשוי מאי מברך אמר רב יהודא שם המדליק יום א׳ מברך שלש והרואה מברך שתים מכאן ואילך המדליק מברך שתים והרואה מברך אחת מאי מברך בא״י אמ״ה אקב״ו להדליק נר של חנוכה ושעשה נסים ושהחיינו והרואה מברך נס וזמן מיום ראשון ואילך המדליק מברך להדליק ונס והרואה מברך על הנס בלבד היכן ציונו רב אויא אמר מלא תסור רב נחמן בר יצחק אמר שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך.

גרסינן בפ״ק דמגילה במתניתא תנא לא מאסתים ולא געלתים לכלותם להפר בריתי אתם כי אני ה׳ אלהיהם לא מאסתי׳ בימי כשדים שהעמדתי להם חנניה מישאל ועזריה ולא געלתים בימי יוונים שהעמדתי להם שמעון הצדיק ומתתיה בן יוחנן כהן גדול חשמנאי ובניו לכלותם בימי המן שהעמדתי להם מרדכי ואסתר להפר בריתי אתם בימי רומיים שהעמדתי להם של בית רבי וחכמי הדורות כי אני ה׳ אלהיהם לעתיד לבא שאין כל אומה יכולה לשלוט בהם.

גרסי׳ במס׳ מכות דורש ר׳ שמלאי תרי״ג מצות נצטוו למשה בסיני שס״ה לאוין כמניין ימות החמה רמ״ח עשה כמניין איבריו של אדם שנ׳ תורה צוה לנו משה תורה בגימטרי״א תרי״א ואנכי ולא יהי׳ לך מפי הגבורה שמענום: