פתיחת התפריט הראשי

<< · סמ"ג · לאו · של · >>


מצות לאו של - לא לעשות שיירי מנחות חמץ

שלא לעשות שיורי מנחות חמץ שנ' לא תאפה חמץ חלקם וגומר שנינו במסכת מנחות [דף כ"ב] כל המנחות באות מצה חוץ מחמץ שבתודה ושתי הלחם שהן באות חמץ [שם דף נ"ה] וכל המנחות נילושות בפושרין ומשמרן שלא יחמיצו כדמפרש בפרק כל שעה [דף ל"ו] שהואיל שאפייתן מבפנים שנ' זה המקום אשר יבשלו שם אשר יאפו את המנחה אנשי פנים זריזין הם לשומרן ?מחימוץ ואם החמיצו שיריה עובר בל"ת ואומר שם בגמרא בפ' כל המנחות באו' מצה [דף נ"ה] מנא הני מילי אמר קרא לא תאפה חמץ חלקם אפי' חלקם לא תפאה חמץ ועוד לימד שם מלא תאפה למה הוצרך והלא כבר נאמר לא תעשה חמץ אלא אפייה דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד על הכלל כולו לומר לך מה אפייה מיוחדת שהו' מעשה יחידי וחייבין עליה בפני עצמה אף אני אביא לישתה ועריכתה וכל מעשה יחידי שבא לאתויי קיטוף שמחליק פניה במי' לאחר העריב' שחייב עליה בפני עצמה, [שם דף נ"ז כל הסוגיא ע"ש] ת"ר המחמיץ את הכשרה חייב ואת הפסולה פטור שנ' וכל המנחה אשר תקריבו לה' לא תעשה חמץ פי' מכל מנחה לה' דורש, ומאשר תקריבו דורש דבר אחר דתניא אשר תקריבו לה' לרבות מנחת נסכים לחימוץ דברי רבי יוסי הגלילי ר' עקיבא אומר לרבות לחם הפנים לחימוץ, ומקשה מנחת נכסים מי פירות הן שיש בהן שמן הרבה ומי פירות אין מחמיצין כשהן בפני עצמן, אמר ריש לקיש אומר היה ר' יוסי הגלילי מנחת נסכים מגבלה במים וכשרה פירוש וכשיש במי פירות תערובת מים כל שהו מחמיצין, ומקשה עוד לחם הפני' מדת יבש היא ושמעינן ליה לר' עקיבא דאמר מדת יבש לא נתקדשה ואין שם לחם הפנים עליו בשעה שהוא ראוי לחימוץ, ומתרץ שם שנחליף דברי ר' יוסי הגלילי לדברי רבי עקיבא אבל אינו רוצה לתרץ שסובר רבי עקיבא תנור מקדש בקרימת פנים כדתנן במעילה [פ"ב דף ט'] קרמו בתנור הוכשרו כו' ואחר קרימת פנים יזהר מחימוץ, ויש ללמוד מכאן שלאחר קרימת פנים אין חששא לחימוץ שחשובה אפייה כמו שביארנו במצות שבת [לעיל] תניא בפ' הקומץ רבה [דף כ"ג] תבלה בקצח בשומשמין ובכל מיני תבלין כשרה מצה היא אלא שנקרא' מצה מתובלת, עוד תניא בתוספ' [פרק ב' דפסחים] יוצאין במצה מתובלת בפסח: