פתיחת התפריט הראשי

<< · סמ"ג · לאו · שיט · >>


מצות לאו שיט - שלא להקריב שאור או דבש

מצוות שיח, שיט:

שלא להקטיר שאור ושלא להקטיר דבש שנ' "כי כל שאור וכל דבש לא תקטירו ממנו אשה לה' קרבן ראשית תקריבו אותם לה' ואל המזבח לא יעלו לריח ניחוח". פי' "קרבן ראשית" שתי הלחם מן השאור, שנ' "חמץ תאפנה", וביכורים מן הדבש כגון ביכורי תאנים ותמרים.

ותניא במנחות [דף נ"ה] שאור ודבש לא תקטירו אין לי אלא כולו מקצתו מניין ת"ל כל עירובו מניין ת"ל כי כל, מקצתו פי' אביי חצי זית, ורבא פי' חצי קומץ, ותניא [שם בדף נ"ז] ואל המזבח לא יעלו לרבות הכבש, לריח ניחוח לפטור את המעלה שלא לעבודה, ותניא [שם] מניין למעלה מבשר החטאת מבשר אשם מבשר קדשים קלים מותר העומר ושתי הלחם ולחם הפנים והקטרת שעובר בלא תעשה ת"ל לא תקטירו ממנו אשה כל שממנו לאישים הרי הוא בבל תקטירו. והרי יש כאן חמשה אזהרות: שאור, ודבש, ועירוביו, כל שממנו לאישים, ואל המזבח לא יעלו.

[במנחות דף ס"ח] כל המנחות אין מביאין מן החדש קודם שתי הלחם לכתחילה שנ' בכורים לה' ואם הביא כשר, ואין מביאין מנחות ונסכים לא מן הטבל ולא מן המדומע ואין צ"ל מערלה וכלאי הכרם ואם הביא לא נתקדשו להיותם ראוים לקרבן אבל נתקדשו ליפסל ויהיו כקדשים שנפסלו, והקב"ה שונא גזל בעולה ותניא אדם כי יקרב מה אדם לא הקריב מן הגזל אף אתה כן, ואמר מר בפ' מרובה [דף ס"ו] קרבנו ולא מן הגזל' ואם נתייאשו הבעלים הקרבן כשר, ומפני תקנת מזבח אמרו שחטאת גזולה אינה מכפרת אם נודעה לרבים אע"פ שנתייאשו הבעלים כדי שלא יאמרו מזבח אוכל גזילות, כמו ששני' בגיטין [דף נ"ה] ומפרש ר"ל בירו' [שם] כמה רבים שלשה.

גרסי' במנחות [דף נ"ה] איתמר המעלה משאור ומדבש על גבי המזבח א"ר לוקה משום שאור, ולוקה משום דבש ולוקה משום עירוב שאור ולוקה משום ערוב דבש, אביי אמר אין לוקין על לאו שבכללות, א"ד חדא מיהא לקי וא"ד חדא נמי לא לקי דלא מיחד לאויה כלאו דחסימה עכ"ל הגמ' פי' רבינו שמשון בר' אברהם בשם רבי' יצחק בר' שמואל וז"ל, נראה לפרש שמיירי שמעלה שאור בפני עצמו ודבש בפני עצמו, ושאור ודבש מעורבין יחד דאשאור ודבש דבעין לוקה ב" ואתערובת ב', חדא משום עירובי שאור וחדא משום ערובי דבש, ואע"ג דלא כתיב בדבש כי כל ומוכח התם [בדף נ"ח] דצריך כי כל, וי"ו דוכל דבש מוסיף על עניין ראשון, ואביי אמר אין לוקין על לאו שבכללות פי' דוקא ערובי שאור וערובי דבש דנפקינן מכי כל חשיב לאו שבכללות לד"ה וכן לאו דכי אם צלי אש שכולל כל דבר שאינו צלי אש כמו נא ומבושל, וכן מכל אשר יעשה מגפן היין מחרצני' ועד זג וכן כי נפש הוא חובל דגבי ריחי' ?ורכב אבל שאור ודבש עצמן אע"פ שאין כתוב כי אם לאו אחד בשניהם אין חשוב לאו שבכללות לד"ה וכן זג וחרצן ונא ומבושל וריחים ורכב שלאו הכתוב בהם עול' לכל אחד וא' בפני עצמו, וא"ת ולר' יאשיה [בסנהדרין דף ס"ו] דבעי או לחלק לא יתחייב בא' לבדו עד שיעשה שניהם יש להשיב דשאור ודבש ונא ומבושל כתיב בהן ממנו, ונזיר נמי מדכתיב מחרצנים ועד זג ולא כתיב חרצנים וזג, וריחים ורכב מדלא קרינן ורכב בחטף, ואם תשאל למה יתחייב שנים הא אמרי' בחולין [דף ק"ב] גבי בשר מן החי ובשר מן הטריפה שאינו מתחייב אלא אחת מפני שיוצאין מלאו אחד יש להשיב כי אינו דומה כי בכאן מאחר שהאיסורים מפורשים בפסוק עולה הלאו על כל א' וא' על שאור ודבש וזג וחרצן וכן כול' כמו אלמנה וגרושה וחללה זונה שאם עשאן כולן חייב על כל אחת וא' מפני שלא יקח עולה על כל א' וא' וביבמות [דף ע"ו] שמצריך פסוק לחלק זהו מפני שגוף אחד הוא וכן פי' רש"י במכות דמעשר דגן תירוש ויצהר ובכור בקר וצאן וביכורים אע"פ שכולם כתובין בלאו אחד לוקח על כל א' וא' מאחר שמפורשים וכתובים בפסוק לא תוכל לאכול עולה על כולם אבל בשר מן החי ובשר מן הטריפה אינן מפורשים בפסוק בפי' שנא' לא תאכלו עולה על כולם ואם תשאל מה בין זג וחרצן נא ומבושל ריחים ורכב שאור ודבש אלמנה וגרושה וחלל' זונה שחייב על כל אחת וא' ואלו חלב שור וכשב ועז אינו חייב אלא אחת ונקרא לאו שבכללות כדאי' בכריתו' [דף ד'] וכן לחם וקלי וכרמל לא לקי אלא חדא אי לאו משום יתורא [שם דף ה'] וכן מעש' דגן תירוש ויצהר לא לקי אלא חדא אי לאו משום יתורא כדאי' בכריתות [דף ד'] יש להשיב דזג וחרצן שתי שמות הן וכן שאור ודבש וכן כולם תדע דכי אתי לאתרויי בהו צריך להזכיר כל אחד בשמו אבל חלב שור וכשב ועז שם חלב הוא וכן לחם וקלי וכרמל שם חדש הוא וכן מעשר עכ"ל, ואני ראיתי בירו' דנזיר ממשמע שנ' רכב איני יודע שריחים בכלל מה ת"ל ריחים ורכב לחייב על זה בפני עצמו ועל זה בפני עצמו, הנה למדת מתוך דברי רש"י ודברי רבינו יצחק ברבי שמואל שהם עמודי ההוראה כי שאור ודבש שנים הן, וכן אתנן ומחיר שני' הם, ונא ומבושל שנים הם, וזג וחרצן שנים הם, וריחים ורכב שנים הם, ועמוני ומואבי שנים הם, וכל אחד מאלו נחשב לאו בפני עצמו.

אחר שמצינו האסורים למזבח בל"ת יחשוב אדם להקריב שאר דברים אע"פ שאינן מובחרין אל יחשוב אדם כן כי אע"פ שאינו בל"ת הרי אתה מוצא והבל הביא גם הו' מבכורות צאנו ומחלבהן וישע ה' אל הבל ואל מנחתו, אלא כל שיביא אדם מן המובחר יביא, וכן הוא אומר בהרימכם את חלבו ממנו, ואומר מבחר נדריכם, וכן שנינו בפ' כל קרבנות ציבור [דף פ"ז] תמימים יהיו לכם ונסכיהם יש במשמע שגם הנסכים יהיו תמימים ונבחרים, [שם דף פ"ו] ולא יביא יין מעושן ומתוק והמבושל שהרי מחמת הבישול נשתנה מטעמו, [דף פ"ה] ולא סלת שהתליעו, ולא בלולה בשמן שריחו רע וטעמו רע [דף פ"ו] וכן עצי המערכה לא יהיו אלא נבחרים ולא יהיה בהן תולעת [שם דף פ"ה ובמסכת מידות פ"ב] ואין מביאים עצים מבניין שנסתר אלא לא יביאו לעולם אלא חדשים.

ושנינו במסכת תמיד [פ"ב דף כ"ט] שכל העצים כשרים למערכה חוץ משל זית ושל גפן, [בגמרא שם] משום ישוב א"י בפר' כל קרבנות ציבור [דף פ"ו כל הסוגיא עד סוף] שנינו שבזית יש תשעה מיני שמן כיצד זית שגרגרו בראש חזית ובררו אחד אחד וכתשו ונתנו לסל השמן שיצא ממנו הוא ראשון, חזר אחר כך וטענו בקור' השמן שיצא ממנו הו' השני, ואם חזר אחר שטענו וטחנו וטענו שניה השמן שיצא ממנו הוא שלישי, זתי' שמסקן כולם בערבוביא והעלן לגג וחזר ובירר גרגיר גרגיר וכתשן ונתנן לסל השמן שיצא ממנו הוא הרביעי, ואם טענו בקורה אחר כך השמן שיצא ממנו הוא החמשי' חזר וטחן וטען פעם שניה השמן שיצא ממנו הוא הששי' זתים שמסקן וטענן בתוך הבית עד שלקן והעלן ונגבן ואחר כך כתש ונתן לסל השמן שיצא ממנו הוא השביעי, חזר וטען בקורה השמן שיצא ממנו הוא השמיני, חזר וטחן וטען פעם שני' השמן שיצא ממנו הוא התשיעי, אע"ג שכולם כשרים למנחות הראשון אין למעלה הימנו ואחריו השני והרביעי ושניהן שוין ואחריו שלישי וחמשי והשביעי ושלשת' שוין ואחריה הששי והשמיני ושניהן שוין והתשיעי אין למטה הימנו ומצוה לעולם להביא מן המובחר כאשר בארנו, אין כשר למנורה אלא ראשון ורביעי ושביעי בלבד שנא' זך כתית למאור אין כשר למנורה אלא היוצא מן הכתית בלבד אבל למנחות הכל כשרין.