סמ"ג לאו רכז
צוה הקב"ה שלא ישובו ישראל למצרים, שנאמר "לא תוסיפו לשוב בדרך הזה עוד". וגרסינן בירושלמי [בס"פ חלק ובאלפסי] לישיבה אי אתה חוזר, אבל אתה חוזר לסחורה ולפרגמטיא ולכבוש הארץ.
ויש תימה על כמה קהילות השוכנים שם וגם רבינו משה בר מיימון הלך לשם לגור. ושמא טעמו משום שעלה סנחרב ובילבל כל העולם כולו וגם מצרים נתבלבלו, כדתניא בתוס' דקידושין [פ"ה] אמר לו רבי עקיבא למנימין גר המצרי טעית כבר עלה סנחריב וכו'. אמנם מצינו רבי יהושע שנחלק עליו במסכת ידים בתוספתא [פ"ב] ואומר שם למצרים נתן להם הכתוב קצבה, שנאמר מקץ ארבעים שנה אקבץ מצרים מן העמים אשר נפוצו שם וישובו על אדמתם. וגם בסוכה אומר ואלכסנדריא מ"ט דאיענוש משום דעברו אהאי קרא דלא תוסיפו לשוב וגו' ואותו מעשה היה אחר בלבול של סנחריב.
ואין טעם להתיר אם לא נפרש כפירוש הרב ר"א ממיץ, "לא תוסיפו" וגו' לא אסרה תורה אלא "בדרך הזה" כלומר מארץ ישראל למצרים, אבל משאר ארצות מותר.