פתיחת התפריט הראשי

<< · סמ"ג · לאו · לט · >>


מצות לאו לט - לא לעשות מעשה ידעוני

שלא לפנות אחר ידעוני, הוא האדם עצמו העושה מעשה ידעוני, שנאמר ואל הידעונים. וידעוני זה המניח עצם של חיה ששמה ידוע בפיו והוא מדבר מאליו. ובסדר זרעים [כלאים פ"ח מ"ח] כתב ר' שמשון איש ירושלים בשם רבינו מאיר בר ר' קלונימוס מאשפירא שהיא חיה ששמה ידוע וכמין חבל גדול יוצא משורש שבארץ ששם גדלה אותה חיה כעין אותן קישואין ודלועין אלא שהידוע צורתו כצורת אדם בכל דבר בצורת פנים בגוף וידים ורגלים ומטיבורו מחובר לחבל היוצא מן השורש ואין כל בריה רשאי ליקרב כמלא החבל שטורפת והורגת את הכל וכמלא החבל רועה כל סביבותיה וכשבאים לצוד אותה מורים בחיצים מרחוק אל החבל עד שהוא נפסק והיא מתה מיד. וכן יש בירושלמי דכלאים [מובא גם בר"ש שם] גבי אבני השדה בר נש דטור הוא והוא חי מן טיבוריה איפסיק טיבוריה לא חיי.