סידור בית יעקב (עמדין)/שער היסוד

ויפתח שער היסוד, לחודש אייר. הוא יסוד מוסד להתחלת היותנו לעם סגולה מכמה פנים: א שבו נתן לנו את השבת. ב בו ירד לנו המן. ג ונתנה לנו הבאר. ד באחד בו נצטוו ונמנו ישראל בשנה השנית ליציאת מצרים. ה בו נצטוו על פסח שני. ו בוח התחיל בניין בית הבחירה, שנאמר: "יסד בית ה' בחודש זיו" (ונראה שראש חודש הוה, כי לא בא הכתוב לסתום). ומסתמא בו נשלם גם כן, ככתוב: "ויבנהו ז' שנים". ומה ששאל אחד אותי: "בירח בול כלה", עיין לעיל ריש שער המים. ז וכן עשו עולי הגולה. בט' בו החלו כו', ויסדו הבונים. לפיכך זה שמו הנאה לו:

(א) מזלו שור. שבטו שמעון:
(ב) כשחל בשבת, אין אומרים אב הרחמים. הוא לעולם חסר:
[(ג) מולדו בשנה זו, ב' ט' תט"ו):]
(ד) בא' בו, ב' דראש חודש. אינו חל אלא בבגה"ז. בערב שלפניו סופרין טז:
(ה) היכי דנהיגי לישא ולהסתפר בו, הוי מנהגא:
(ו) סדר ראש חודש. עיין לעיל במבוי א' דשער המפקד:
(ז) ב' אייר סופרין יז:
(ח) ג' אייר סופרין יח:
(ט) ד' אייר סופרין יט:
(י) ה' אייר (בשנה זו הוא שבת. קורין תזריע ומצורע. מפטירין וארבעה אנשים. ומברכין המתענין בה"ב). סופרין כ:

סדר חודש אייר

(יא) ז׳ בו מתחילין לדרוש בהלכות עצרת, וסופרין כ״א:
(יב) ז׳ בו יום טוב מגילת תענית. חנוכת שור ירושלים שפרצוה מלכי יוונים:
(יג) ובשנה זו הוא יום תענית יחידים הבריאים. ונוהגין לומר סליחות כשיש י׳ שמתענין. וקורין ויחל. ואינו דוחה פרשת השבוע בשחר. אגרא דתעניתא צדקתא:
(יד) סופרין כב:
(טו) ח׳ בו סופרין כג:
(טז) ט׳ בו סופרין כד:
(יז) י׳ בו (שנה זו תענית של בה״ב) יוס מיתת צדיק עלי הכהן. סופרין כה:
(יח) י״א בו סופרין כו:
(יט) י״ב בו סופרין כז:
(כ) י״ג בו סופרין כח:
(כא) י״ד בו (בשנה זו הוא תענית בה״ב) הוא יום טוב של דבריהם. נכיסת פיסחא זעירא. ראוי שלא לומר בו תחנון על כל פנים. וטעם פסח ב׳ שהוקבע באייר גילו לי מן השמים, לפי שבו כלתה חררה שהוציאו ממצרים (לכן הלינו בט״ו שעדיין סעדו בו סעודה א׳ ממנו בערב, ובבוקר פסק). לפיכך עד כאן נמשך גם יציאת מצרים ואכילת מצה. ולכן בפסח שני מצה וחמץ עמו בבית כמו שהיה בפעם ראשון. הרי דבר ברור לפניך במה שלא אמר אדם דבר מעולם. מלבד שיש לומר עוד, לפי שניסן ראוי להיות אדר בשנת העיבור. אבל לזה יקשה שנת העיבור עצמה:
(כב) סופרין כט:
(כג) ט״ו בו סופרין ל׳:
(כד) ט״ז בו סופרין לא:
(כה) י״ז בו התחיל מבול לירד לדברי ר׳ יהושע סופרין לב. במנחה אין נפילת אפיים:
(כז) י״ח בו סופרין לג:
(כז) עכשיו המנהג פשוט שעושין יום זה יום טוב (נראה לי מפני שכולו דין^[1], כמו בית דין שראו כולן לחובה, וקל להבין) מדבריהם. אין אומרים בו תחנון ומרבין בו שמחה. מסתפרין (כשחל ביוס ראשון מסתפרין ביום ו׳). ונושאין בו:

1. ספירת הוד שבהוד, שהוא מצד הדין