סידור/נוסח עדות המזרח/שמונה עשרה - חול

פתיחה

לפני שאומרים "ה' שפתי תפתח" צועדים שלשה צעדים קדימה. יעמוד כאשר הרגלים צמודות זו לזו, יד ימין מונחת על יד שמאל ושתיהן מונחות על הלב כמראיהם של מלאכים עומדים. חשוב להגות היטב את המילים בעת התפילה:

אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ. (תהלים נא, יז)

אבות

בחלק זה יוצגו תפילות שבח לה'. יש חשיבות לכוון בתפילת העמידה אך חשיבות יתרה בברכת האבות בכדי שלא תהיה לבטלה.

בָּרוּךְ אַתָּה (כריעה) יְהֹוָה, אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם, אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב. הָאֵל הַגָּדוֹל, הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא, אֵל עֶלְיוֹן, גּוֹמֵל חֲסָדִים טוֹבִים, קוֹנֵה הַכֹּל, וְזוֹכֵר חַסְדֵי אָבוֹת, וּמֵבִיא גוֹאֵל לִבְנֵי בְנֵיהֶם לְמַעַן שְׁמוֹ, בְּאַהֲבָה. (יכוון למסור נפשו למען קידוש ה' בארבע מיתות בית דין: סקילה, שריפה, הרג וחנק)

בעשרת ימי תשובה: זָכְרֵנוּ לְחַיִּים, מֶלֶךְ חָפֵץ בַּחַיִּים,כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר חַיִּים , לְמַעַנְךָ (נ"א:לְמַעֲנָךְ) אֱלֹהִים חַיִּים.

מֶלֶךְ עוֹזֵר וּמוֹשִׁיעַ וּמָגֵן.
בָּרוּךְ אַתָּה (כריעה) יַהַוַהַ, (יזדקף) מָגֵן אַבְרָהָם.

גבורות

אַתָּה גִּבּוֹר לְעוֹלָם, אֲדֹנָי. מְחַיֵּה מֵתִים אַתָּה, רַב לְהוֹשִׁיעַ.

בחורף אומרים: מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַגֶּשֶׁם
בקיץ אומרים: מוֹרִיד הַטָל

טעה ולא אמר "משיב הרוח ומוריד הגשם" בחורף (וגם לא אמר "מוריד הטל"), או שאמר "משיב הרוח ומוריד הגשם" בקיץ, ועדיין לא אמר "אתה קדוש", יחזור ל"אתה גיבור" ויאמר שנית. ואם נזכר אחרי שאמר "אתה קדוש" יחזור לתחילת התפילה

מְכַלְכֵּל חַיִּים בְּחֶסֶד, מְחַיֵּה מֵתִים בְּרַחֲמִים רַבִּים, סוֹמֵךְ נוֹפְלִים, וְרוֹפֵא חוֹלִים, וּמַתִּיר אֲסוּרִים, וּמְקַיֵּם אֱמוּנָתוֹ לִישֵׁנֵי עָפָר. מִי כָמוֹךָ בַּעַל (ידגיש את העי"ן) גְּבוּרוֹת, וּמִי דוֹמֶה לָּךְ, מֶלֶךְ מֵמִית וּמְחַיֶּה וּמַצְמִיחַ יְשׁוּעָה.

בעשרת ימי תשובה: מִי כָמוֹךָ אָב הָרַחֲמָן , זוֹכֵר יְצוּרָיו בְּרַחֲמִים לְחַיִּים.

וְנֶאֱמָן אַתָּה לְהַחֲיוֹת מֵתִים.
בָּרוּךְ אַתָּה יֵהֵוֵהֵ, מְחַיֵּה הַמֵּתִים.

בשאר התפילות:

בתפילת מוסף:

בחזרת הש"ץ:

כֶּתֶר יִתְּנוּ לְךָ יְיָ אֱלהֵינוּ מַלְאָכִים הֲמונֵי מַעְלָה עִם עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל קְבוּצֵי מַטָּה. יַחַד כֻּלָּם קְדֻשָּׁה לְךָ יְשַׁלֵּשׁוּ כַּדָּבָר הָאָמוּר עַל יַד נְבִיאָךְ: וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר:
קָדושׁ. קָדושׁ. קָדושׁ. יְיָ צְבָאות מְלא כָל הָאָרֶץ כְּבודו:

כְּבודו מָלֵא עולָם וּמְשָׁרְתָיו שׁואֲלִים אַיֵּה מְקום כְּבודו לְהַעֲרִיצו: לְעֻמָּתָם מְשַׁבְּחִים וְאומְרִים:

בָּרוּךְ כְּבוד יְיָ מִמְּקומו:
מִמְּקומו הוּא יִפֶן בְּרַחֲמָיו לְעַמּו הַמְיַחֲדִים שְׁמו עֶרֶב וָבקֶר בְּכָל יום תָּמִיד אומְרִים פַּעֲמַיִם בְּאַהֲבָה:
שְׁמַע יִשְׂרָאֵל. יְיָ אֱלהֵינוּ יְיָ אֶחָד:
הוּא אֱלהֵינוּ. הוּא אָבִינוּ. הוּא מַלְכֵּנוּ. הוּא מושִׁיעֵנוּ. הוּא יושִׁיעֵנוּ וְיִגְאָלֵנוּ שֵׁנִית. וְיַשְׁמִיעֵנוּ בְּרַחֲמָיו לְעֵינֵי כָּל חַי לֵאמר. הֵן גָּאַלְתִּי אֶתְכֶם אַחֲרִית כְּרֵאשִׁית לִהְיות לָכֶם לֵאלהִים. אֲנִי יְיָ אֱלהֵיכֶם: וּבְדִבְרֵי קָדְשָׁךְ כָּתוּב לֵאמר:

יִמְלךְ יְיָ לְעולָם, אֱלהַיִךְ צִיּון לְדֹר וָדֹר, הַלְלוּיָהּ:

בשאר התפילות:

בחזרת הש"ץ:

נַקְדִּישָׁךְ וְנַעֲרִיצָךְ כְּנֹעַם שִׂיחַ סוֹד שַׂרְפֵי קֹדֶשׁ, הַמְשַׁלְּשִׁים לְךָ קְדֻשָּׁה, וְכֵן כָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶךָ: וְקָרָא זֶה אֶל זָה וְאָמַר:
קָדוֹש, קָדוֹש, קָדוֹש יְהֹוָה צְבָאוֹת, מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ.
לְעֻמָּתָם מְשַׁבְּחִים וְאוֹמְרִים:
בָּרוּךְ כְּבוֹד יְהֹוָה מִמְּקוֹמוֹ.
וּבְדִבְרֵי קָדְשָׁךְ כָּתוּב לֵאמֹר:
יִמְלֹךְ יְהֹוָה לְעוֹלָם, אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר, הַלְלוּיָהּ.

קדושת ה'

אַתָּה קָדוֹשׁ וְשִׁמְךָ קָדוֹשׁ, וּקְדוֹשִׁים בְּכָל יוֹם יְהַלְלוּךָ סֶּלָה :
בָּרוּךְ אַתָּה יֹהֵוָהֵ, הָאֵל הַקָּדוֹשׁ [בעשרת ימי תשובה: הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ].

תפילות בקשות:

חונן הדעת

אַתָּה חוֹנֵן לְאָדָם דַּעַת, וּמְלַמֵּד לֶאֱנוֹשׁ בִּינָה.

בתפילת ערבית:

בערבית במוצאי שבת אומרים:

אַתָּה חונַנְתָּנוּ ה' אֱלהֵינוּ מַדָּע וְהַשְׂכֵּל, אַתָּה אָמַרְתָּ לְהַבְדִּיל בֵּין קדֶשׁ לְחל וּבֵין אור לְחשֶׁךְ וּבֵין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים, וּבֵין יום הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. כְּשֵׁם שֶׁהִבְדַּלְתָּנוּ ה' אֱלהֵינוּ מֵעַמֵּי הָאֲרָצות וּמִמִּשְׁפְּחות הָאֲדָמָה, כָּךְ פְּדֵנוּ וְהַצִּילֵנוּ מִשָּׂטָן רָע וּמִפֶּגַע רָע, וּמִכָּל גְּזֵרות קָשׁות וְרָעות הַמִּתְרַגְּשׁות לָבא בָּעולָם:

(וְ)חָנֵּנוּ מֵאִתְּךָ חָכְמָה בִּינָה וָדָעַת .
בָּרוּךְ אַתָּה יַהַוַהַ , חוֹנֵן הַדָּעַת.

תשובה

הֲשִׁיבֵנוּ אָבִינוּ לְתוֹרָתֶךָ, וְקָרְבֵנוּ מַלְכֵּנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ, וְהַחֲזִירֵנוּ בִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ.

בָּרוּךְ אַתָּה יֵהֵוֵהֵ , הָרוֹצֶה בִתְשׁוּבָה.

סלח לנו

סְלַח לָנוּ אָבִינוּ כִּי חָטָאנוּ, מְחֹל לָנוּ מַלְכֵּנוּ כִּי פָשַׁעְנוּ, כִּי אֵל טוֹב וְסַלָּח אָתָּה.

בָּרוּךְ אַתָּה יֶהֶוֶהֶ , חַנּוּן הַמַּרְבֶּה לִסְלֹחַ.

גאולה

רְאֵה נָא בְעָנְיֵנוּ, וְרִיבָה רִיבֵנוּ. וּמַהֵר לְגָאֳלֵנוּ גְּאֻלָּה שְׁלֵמָה לְמַעַן שְׁמֶךָ, כִּי אֵל גּוֹאֵל חָזָק אָתָּה .

בָּרוּךְ אַתָּה יְהְוְהְ , גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל.

בשאר התפילות:

בחזרת הש"ץ: בתענית ציבור אומר כאן השליח ציבור:

עֲנֵֽנוּ אָבִֽינוּ עֲנֵֽנוּ בְּיֽוֹם צֽוֹם הַתַּֽעֲנִֽית הַזֶּֽה כִּֽי בְצָרָֽה גְדוֹלָֽה אֲנָֽחְנוּ. אַל־תֵּֽפֶן לְרִשְׁעֵֽנוּ וְאַל־תִּתְעַלַּֽם מַלְכֵּֽנוּ מִבַּקָּֽשָׁתֵֽנוּ . הֱיֵה־נָֽא קָרֽוֹב לְשַׁוְעָתֵֽנוּ . טֶֽרֶם נִקְרָֽא אֵלֶֽיךָ אַתָּֽה תַֽעֲנֶֽה, נְדַבֵּֽר וְאַתָּֽה תִשְׁמַֽע , כַּדָּבָֽר שֶׁנֶּֽאֱמַֽר: "וְהָיָֽה טֶרֶם־יִקְרָֽאוּ וַֽאֲנִֽי אֶֽעֱנֶֽה. עֽוֹד הֵֽם מְּדַבְּרִֽים וַֽאֲנִֽי אֶשְׁמָֽע". כִּֽי אַתָּֽה ה׳ פּוֹדֶֽה וּמַצִּֽיל וְעוֹנֶֽה וּמְרַחֵֽם בְּכׇל־עֵֽת צָרָֽה וְצוּקָֽה:

ש"ץ האומרה כברכה בפני עצמה בין גואל לרופא, חותם:

בָּרֽוּךְ אַתָּֽה ה', הָֽעוֹנֶֽה לְעַמּֽוֹ יִשְׂרָאֵֽל בְּעֵֽת צָרָֽה:

רפואה

רְפָאֵנוּ יְהֹוָה וְנֵרָפֵא, הוֹשִׁיעֵנוּ וְנִוָּשֵׁעָה, כִּי תְהִלָּתֵנוּ אָתָּה, וְהַעֲלֵה אֲרוּכָה וּמַרְפֵּא לְכָל תַּחֲלוּאֵינוּ וּלְכָל מַכְאוֹבֵינוּ וּלְכָל מַכּוֹתֵינוּ .

אפשר להוסיף כאן תפילה על חולה יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו שתשלח רפואה שלמה ל_{שם החולה} בן/בת _{שם האם}, רפואה שלמה, רפואת הנפש ורפואת הגוף, [כדי שיהיה\שתהיה חזק\ה בבריאות הגוף והנשמה לקיים תורתך הקדושה], בתוך כל שאר חולי עמך ישראל [ברחמים],

כִּי אֵל רוֹפֵא רַחֲמָן וְנֶאֱמָן אָתָּה .

בָּרוּךְ אַתָּה יֹהֹוֹהֹ , רוֹפֵא חוֹלֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל.

ברכת השנים

בקיץ [ממוצאי יום א של פסח עד ז' חשוון]: בַּרְכֵנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ בְּכָל־מַעֲשֵׂי יָדֵינוּ. וּבָרֵךְ שְׁנָתֵנוּ בְּטַלְלֵי רָצוֹן בְּרָכָה וּנְדָבָה. וּתְהִי אַחֲרִיתָהּ חַיִּים וְשָׂבָע וְשָׁלוֹם כַּשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת לִבְרָכָה. כִּי אֵל טוֹב וּמֵטִיב אַתָּה וּמְבָרֵךְ השָּׁנִים. בָּרוּךְ אַתָּה יִהִוִהִ, מְבָרֵךְ הַשָּׁנִים.

בחורף [מז' בחשוון ועד יום א של פסח]: בָּרֵךְ עָלֵינוּ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ אֶת הַשָּׁנָה הַזֹּאת. וְאֶת כָּל־מִינֵי תְּבוּאָתָהּ לְטוֹבָה. וְתֵן טַל וּמָטָר לִבְרָכָה עַל כָּל־פְּנֵי הָאֲדָמָה. וְרַוֵּה פְּנֵי תֵבֵל וְשַׁבַּע אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מִטּוּבָךְ. וּמַלֵּא יָדֵינוּ מִבִּרְכוֹתֶיךָ וּמֵעֹשֶׁר מַתְּנוֹת יָדֶיךָ. שָׁמְרָה וְהַצִּילָה שָׁנָה זוֹ מִכָּל־דָּבָר רַע. וּמִכָּל־מִינֵי מַשְׁחִית וּמִכָּל־מִינֵי פּוּרְעָנוּת. וַעֲשֵׂה לָהּ תִּקְוָה טוֹבָה ואַחֲרִית שָׁלוֹם. חוּס וְרַחֵם עָלֶיהָ וְעַל כָּל־תְּבוּאָתָהּ וּפֵירוֹתֶיהָ. וּבָרְכָהּ בְּגִשְׁמֵי רָצוֹן בְּרָכָה וּנְדָבָה. וּתְהִי אַחֲרִיתָהּ חַיִּים וְשָׂבָע וְשָׁלוֹם. כַּשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת לִבְרָכָה. כִּי אֵל טוֹב וּמֵטִיב אַתָּה וּמְבָרֵךְ השָּׁנִים. בָּרוּךְ אַתָּה יִהִוִהִ, מְבָרֵךְ הַשָּׁנִים.

קיבוץ גלויות

תְּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל לְחֵרוּתֵנוּ, וְשָׂא נֵס לְקַבֵּץ גָּלֻיּוֹתֵינוּ, וְקַבְּצֵנוּ מְהֵרָה יַחַד מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ לְאַרְצֵנוּ .

בָּרוּךְ אַתָּה יֻהֻוֻהֻ , מְקַבֵּץ נִדְחֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל.

משפט

הָשִׁיבָה שׁוֹפְטֵינוּ כְּבָרִאשׁוֹנָה, וְיוֹעֲצֵינוּ כְּבַתְּחִלָּה. וְהָסֵר מִמֶּנוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה, וּמְלֹךְ עָלֵינוּ (מְהֵרָה) אַתָּה יְהֹוָה לְבַדְּךָ, בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים, בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט.

בָּרוּךְ אַתָּה יוּהוּווּהוּ , מֶלֶךְ אוֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט.

בעשרת ימי תשובה: הַמֶּלֶך הַמִּשְׁפָּט

ברכת המינים

לַמִּינִים וְלַמַּלְשִׁינִים אַל תְּהִי תִקְוָה, וְכָל הַזֵּדִים כְּרֶגַע יֹאבֵדוּ , וְכָל־אוֹיְבֶיךָ וְכָל־שׂוֹנְאֶיךָ מְהֵרָה יִכָּרֵתוּ, וּמַלְכוּת הָרִשְׁעָה מְהֵרָה תְעַקֵּר וּתְשַׁבֵּר וּתְכַלֵּם וְתַכְנִיעֵם בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יָהָוָהָ , שׁוֹבֵר אוֹיְבִים וּמַכְנִיעַ זֵדִים (נ"א: מִינִים) .

על הצדיקים

עַל הַצַּדִּיקִים וְעַל הַחֲסִידִים וְעַל שְׁאֵרִית עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל (וְעַל זִקְנֵיהֶם) וְעַל פְּלֵטַת בֵּית סוֹפְרֵיהֶם וְעַל גֵּרֵי הַצֶּדֶק וְעָלֵינוּ, יֶהֱמוּ נָא רַחֲמֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ, וְתֵן שָׂכָר טוֹב לְכָל-הַבּוֹטְחִים בְּשִׁמְךָ בֶאֱמֶת, וְשִׂים חֶלְקֵנוּ עִמָּהֶם, וּלְעוֹלָם לֹא נֵבוֹשׁ כִּי-בְךָ בָטַחְנוּ, וְעַל חַסְדְּךָ הַגָּדוֹל בֶּאֱמֶת נִשְׁעָנְנוּ .

בָּרוּךְ אַתָּה יוּהוּווּהוּ , מִשְׁעָן וּמִבְטָח לַצַּדִּיקִים

ירושלים

תִּשְׁכּוֹן בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלַיִם עִירְךָ כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ, וְכִסֵּא דָוִד עַבְדְּךָ, מְהֵרָה בְתוֹכָהּ תָּכִין(יכוין להתפלל על משיח בן יוסף שיחיה ולא ימות ע"י ארמילוס רשיעא), וּבְנֵה אוֹתָהּ בִּנְיַן עוֹלָם בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ.

בתפילת מנחה:

במנחה של תשעה באב מוסיפים:

נחם ה' אלהינו את אבלי ציון ואת אבלי ירושלים, ואת העיר החרֵבה והבזויה והשוממה. מבלי בניה היא יושָבֶת, וראשה חפוי כאישה עקרה שלא ילדה. ויבלעוה ליגיונים ויירשוה, ויטילו את עמך ישראל לחרב, ויהרגו בזדון חסידי עליון. על כן ציון בְּמֶרֶר תבכה וירושלים תתן קולה. לבי לבי על חלליהם, מעי מעי על הרוגיהם, כי אתה ה' באש הצתָּה ובאש אתה עתיד לבנותה. ככתוב: ואני אהיה לה נאם ה' חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה. ברוך אתה ה', מנחם ציון בבנין ירושלים. (יש גורסים: מנחם ציון ובונה ירושלים)

בשאר תפילות וימות השנה חותמים:

בָּרוּךְ אַתָּה יֻהֻוֻהֻ , בּוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם.

משיח בן דוד

אֶת צֶמַח דָּוִד עַבְדְּךָ מְהֵרָה תַצְמִיחַ, וְקַרְנוֹ תָרוּם בִּישׁוּעָתֶךָ. כִּי לִישׁוּעָתְךָ קִוִּינוּ (וְצִפִּינוּ) כָל-הַיּוֹם.

בָּרוּךְ אַתָּה יִהִוִהִ , מַצְמִיחַ קֶרֶן יְשׁוּעָה.

שומע תפילה

שְׁמַע קוֹלֵנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ, אָב הָרַחֲמָן חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ , וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵנוּ, כִּי אֵל שׁוֹמֵעַ תְּפִלּוֹת וְתַחֲנוּנִים אָתָּה.

יש המוסיפים ברכה על הפרנסה: רבונו של עולם חטאתי עויתי ופשעתי לפניך, יהי רצון מלפניך שתמחול ותסלח ותכפר לי על כל מה שחטאתי ושעויתי ושפשעתי לפניך מיום שנבראתי עד היום הזה. ויהר"מ ה' אלקינו ואלקי אבותינו שתזמין פרנסתינו ומזונותינו לי ולכל אנשי ביתי היום ובכל יום ויום בריוח ולא בצמצום, בכבוד ולא בבזוי, בנחת ולא בצער, ולא אצטרך למתנות בשר ודם ולא לידי הלואתם אלא מידך הרחבה הפתוחה והמלאה בזכות שמך הגדול (יכווין בשם זה אך לא יאמר אותו: דיקרנוסא) הממונה על הפרנסה:

וּמִלְּפָנֶיךָ מַלְכֵּנוּ, רֵיקָם אַל תְּשִׁיבֵנוּ. חָנֵּנוּ וַעֲנֵנוּ וּשְׁמַע תְּפִלָּתֵנוּ.

בקשות תעניות

בימי עצירת גשמים אומרים פה ועננו: וַעֲנֵנוּ בּוֹרֵא עוֹלָם בְּמִדַּת רַחֲמֶיךָ, בּוֹחֵר בְּעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, לְהוֹדִיעַ גָּדְלוֹ וְהַדְרַת כְּבוֹדוֹ. שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה, תֵּן טַל וּמָטָר לִבְרָכָה עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, וְשַׂבַּע אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מִטּוּבֶךָ, וּמַלֵּא יָדֵינוּ מִבִּרְכוֹתֶיךָ וּמֵעֹשֶׁר מַתְּנַת יָדֶךָ. שָׁמְרָה וְהַצִּילָה שָׁנָה זוֹ מִכָּל דָּבָר רָע, וּמִכֹּל מִינֵי מַשְׁחִית וּמִכָּל מִינֵי פוּרְעָנוּת, וַעֲשֵׂה לָהּ תִּקְוָה וְאַחֲרִית שָׁלוֹם. חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ וְעַל כָּל תְּבוּאָתָהּ וּפֵרוֹתֶיהָ, וּבָרְכָהּ בְּגִשְׁמֵי רָצוֹן, בְּרָכָה וּנְדָבָה וְחַיִּים וָשֹׂבַע וְשָׁלוֹם, כַּשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת. וְהָסֵר מִמֶּנּוּ דֶּבֶר וְחֶרֶב וְרָעָב, וְחַיָּה רָעָה וּשְׁבִי וּבִזָּה, וְיֵצֶר הָרָע, וָחֳלָיִים רָעִים וְקָשִׁים וּמְאֹרָעוֹת רָעוֹת וְקָשׁוֹת. וּגְזוֹר עָלֵינוּ גְּזֵרוֹת טוֹבוֹת מִלְּפָנֶיךָ, וְיָגֹלּוּ רַחֲמֶיךָ עַל מִדּוֹתֶיךָ וְתִתְנַהֵג עִם בָּנֶיךָ בְּמִדַּת רַחֲמִים, וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵנוּ.

יחיד הצם (בתשעה באב, בערב פסח) אומר כאן עננו ואם שכח אינו חוזר אלא יאמרנו לאחר אלהי נצור: עֲנֵנוּ אָבִינוּ עֲנֵנוּ בְּיום צום הַתַּעֲנִית הַזֶּה כִּי בְצָרָה גְּדולָה אֲנָחְנוּ. אַל תֵּפֶן לְרִשְׁעֵנוּ וְאַל תִּתְעַלָּם מַלְכֵּנוּ מִבַּקָּשָׁתֵנוּ. הֱיֵה נָא קָרוב לְשַׁוְעָתֵנוּ. טֶרֶם נִקְרָא אֵלֶיךָ אַתָּה תַעֲנֶה. נְדַבֵּר וְאַתָּה תִשְׁמַע כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר וְהָיָה טֶרֶם יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה. עוד הֵם מְדַבְּרִים וַאֲנִי אֶשְׁמָע. כִּי אַתָּה ה' פּודֶה וּמַצִּיל וְעונֶה וּמְרַחֵם בְּכָל עֵת צָרָה וְצוּקָה:

בקשות אישיות

כאן אפשר להוסיף בקשות אישיות, ויש אומרים שעדיף לומר בקשות אישיות לפני "יהיו לרצון".

תפילה לזיווג לפי השל"ה הקדוש: יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁתַּמְצִיא לִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וּבַחֲסָדֶיךָ הַגְּדוֹלִים אֶת זִוּוּגִי הָרָאוּי לִי בִּזְמַנּוֹ. זִוּוּג הָגוּן הָרָאוּי לְהוֹלִיד תַּלְמִיד חָכָם, גָּדוֹל בְּתוֹרָה וּבְיִרְאָה, מִזֶּרַע צַדִּיקִים וְאַנְשֵׁי אֱמֶת וִירְאֵי חֵטְא, כְּמוֹ שֶׁהִמְצֵאתָ זִוּוּגוֹ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן, לְאַבְרָהָם וְיִצְחָק וְיַעֲקֹב וּמֹשֶׁה, כָּל אֶחָד וְאֶחָד זִוּוּגוֹ בְּעִתּוֹ וּבִזְמַנּוֹ. וְאוֹתוֹ אִישׁ שֶׁתַּמְצִיא לִי לְזִוּוּגִי יְהֵא: אִישׁ טוֹב, אִישׁ נָאֶה בְּמַעֲשָׂיו וְנָאֶה בְּמַרְאֵהוּ, בַּעַל מַעֲשִׂים טוֹבִים, בַּעַל חֵן, אִישׁ מַשְׂכִּיל וִירֵא אֱלֹהִים, רוֹדֵף צְדָקָה וְגוֹמֵל חֶסֶד.

וְלֹא יְהֵא בּוֹ שׁוּם שֶׁמֶץ פְּסוּל וּמוּם וּפְגָם. וְלֹא יְהֵא כַּעֲסָן וְרַגְזָן, רַק יְהֵא בַּעַל עֲנָוָה וּנְמִיכוּת רוּחַ, בָּרִיא וּבַעַל כֹּחַ. וְאַל יְעַכֵּב אַכְזָרִיּוּת הַבְּרִיּוֹת וְשׂוֹנְאִים וּמַחְשְׁבוֹתֵיהֶם וְתַחְבּוּלוֹתֵיהֶם וּמוֹעֲצוֹתֵיהֶם, לְעַכֵּב אֶת בֶּן זוּגִי הַהוּכַן לִי. וִיקֻיָּם בִּי מִקְרָא שֶׁכָּתוּב, לֹא יָנוּחַ שֵׁבֶט הָרֶשָׁע עַל גּוֹרַל הַצַּדִּיקִים, וּמִקְרָא שֶׁכָּתוּב, אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵּיתֶךָ, בָּנֶיךָ כִּשְׁתִּילֵי זֵיתִים סָבִיב לְשֻׁלְחָנְךָ. כִּי אַתָּה הוּא הַמּוֹשִׁיב יְחִידִים בַּיְתָה מוֹצִיא אֲסִירִים בַּכּוֹשָׁרוֹת. יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ, יְיָ צוּרִי וְגוֹאֲלִי.

תפילה לזיווג לפי תפילה לזיווג מרבי אלימלך מליז'נסק: יהי רצון מלפניך אבינו שבשמים, שתכין לבנו לראות הטוב שבחיים. וזרוק עלינו מי טהרה, לבטל מקרבנו צער וייאוש וכל מחשבה רעה, ותחת זה נזכה ללב שלם וטהור, מלא אמונה ושמחה, תקווה ואור. ולא נרגיש עצמנו חסרים וריקנים, המתאווים למלאות כל מיני מחסורים, אלא שבעים מטובך ותמיד מוכנים להשפיע מטובך על אחרים. ותעביר מעלינו כל המסכים, אשר בינינו לבינך מבדילים, ונזכה לחזור אליך בתשובה שלמה, ולתקן כל מה שקלקלנו מאז ועד עתה. ותיטע תמיד בליבנו יראתך ואהבה , ונשפוך ליבנו לפניך בעת התפילה. ותהא מחשבתנו זכה וצלולה וברורה, להבין עומק רצונך על ידי לימוד התורה, ונשתוקק רק להתקרב אליך, ולעשות את הטוב והישר בעיניך. ותעזרנו לסלוח ולאהוב את כולם, ולא נראה חסרונם ומומם. אדרבה, תן בליבנו , שנראה כל אחד מעלות חברינו, ולא יעלה על ליבנו חס ושלום שום שנאה אלא נשפיע לכולם רק הרבה רחמים ואהבה. אב הרחמן , תן בנו כח ובריאות לרוב, לעשות נחת רוח לפניך ולהיות אליך קרוב. "לב טהור ברא לי אלוהים ורוח נכון חדש בקרבי.

בשאר התפילות:

בתענית ציבור יאמר היחיד "עננו" (ואשכנזים אין אומרים בשחרית). וכן הש"ץ ששכח לומר "עננו" בין גואל לרופא, יאמר כאן ביחיד בלי חתימה:

עֲנֵֽנוּ אָבִֽינוּ עֲנֵֽנוּ בְּיֽוֹם צֽוֹם הַתַּֽעֲנִֽית הַזֶּֽה כִּֽי בְצָרָֽה גְדוֹלָֽה אֲנָֽחְנוּ. אַל־תֵּֽפֶן לְרִשְׁעֵֽנוּ וְאַל־תִּתְעַלַּֽם מַלְכֵּֽנוּ מִבַּקָּֽשָׁתֵֽנוּ . הֱיֵה־נָֽא קָרֽוֹב לְשַׁוְעָתֵֽנוּ . טֶֽרֶם נִקְרָֽא אֵלֶֽיךָ אַתָּֽה תַֽעֲנֶֽה, נְדַבֵּֽר וְאַתָּֽה תִשְׁמַֽע , כַּדָּבָֽר שֶׁנֶּֽאֱמַֽר: "וְהָיָֽה טֶרֶם־יִקְרָֽאוּ וַֽאֲנִֽי אֶֽעֱנֶֽה. עֽוֹד הֵֽם מְּדַבְּרִֽים וַֽאֲנִֽי אֶשְׁמָֽע". כִּֽי אַתָּֽה ה׳ פּוֹדֶֽה וּמַצִּֽיל וְעוֹנֶֽה וּמְרַחֵֽם בְּכׇל־עֵֽת צָרָֽה וְצוּקָֽה:

כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה ,
בָּרוּךְ אַתָּה יֹהְוָה , שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה.

עבודה

רְצֵה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ בְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, וְלִתְפִלָּתָם שְׁעֵה, וְהָשֵׁב הָעֲבוֹדָה לִדְבִיר בֵּיתֶךָ, וְאִשֵּׁי יִשְׂרָאֵל וּתְפִלָּתָם מְהֵרָה בְּאַהֲבָה תְּקַבֵּל בְּרָצוֹן, וּתְהִי לְרָצוֹן תָּמִיד עֲבוֹדַת יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ.
בראש חודש ובמועדים (כגון בחול המועד סוכות ופסח) מוסיף יעלה ויבוא:

וְאַתָּה, בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, תַּחְפֹּץ בָּנוּ וְתִרְצֵנוּ. וְתֶחֱזֶינָה עֵינֵינוּ בְּשׁוּבְךָ לְצִיּוֹן בְּרַחֲמִים.
בָּרוּךְ אַתָּה יִהִוִהִ , הַמַּחֲזִיר שְׁכִינָתוֹ לְצִיּוֹן.

הודאה

כשיאמר מודים ישתחווה

מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ, שָׁאַתָּה הוּא יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד, צוּרֵנוּ צוּר חַיֵּינוּ וּמָגֵן יִשְׁעֵנוּ אַתָּה הוּא לְדֹר וָדֹר.
נוֹדֶה לְּךָ וּנְסַפֵּר תְּהִלָּתֶךָ, עַל חַיֵּינוּ הַמְּסוּרִים בְּיָדֶיךָ, וְעַל נִשְׁמוֹתֵינוּ הַפְּקוּדוֹת לָךְ, וְעַל נִסֶּיךָ שֶׁבְּכָל יוֹם עִמָּנוּ, וְעַל נִפְלְאוֹתֶיךָ וְטוֹבוֹתֶיךָ שֶׁבְּכָל עֵת, עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרָיִם. הַטּוֹב! כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמֶיךָ, הַמְּרַחֵם! כִּי לֹא תַמּוּ חֲסָדֶיךָ, כִּי מֵעוֹלָם קִוִּינוּ לָךְ.

בשאר התפילות:

בחזרת הש"ץ:

מודים דרבנן

בזמן ששליח הציבור אומר מודים, אומרים הקהל:

מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ, שֶׁאַתָּה הוּא יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֱלֹהֵי כָל בָּשָׁר, יוֹצְרֵנוּ יוֹצֵר בְּרֵאשִׁית. בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ, עַל שֶׁהֶחֱיִיתָנוּ וְקִיַּמְתָּנוּ. כֵּן תְּחַיֵּנוּ וּתְחָנֵּנוּ וְתֶאֱסוֹף גָּלֻיּוֹתֵינוּ לְחַצְרוֹת קָדְשֶׁךָ, לִשְׁמֹר חֻקֶּיךָ וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ וּלְעָבְדְךָ בְלֵבָב שָׁלֵם, עַל שֶׁאֲנַחְנוּ מוֹדִים לָךְ, בָּרוּךְ אֵל הַהוֹדָאוֹת.

בחנוכה ובפורים אומרים כאן על הניסים

על הניסים

עַל (י"ג וְעַל) הַנִּסִּים וְעַל הַפֻּרְקָן וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַנִּפְלָאוֹת וְעַל הַנֶּחָמוֹת שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה.

לחנוכה

בִּימֵי מַתִּתְיָה בֶן יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל חַשְׁמוֹנָאִי (י"ג חַשְׁמוֹנַאי) וּבָנָיו כְּשֶׁעָמְדָה מַלְכוּת יָוָן הָרְשָׁעָה עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לְשַׁכְּחָם תּוֹרָתָךְ תּוֹרָתָךְ (נ"א: מִתּוֹרָתָךְ) וּלְהַעֲבִירָם מֵחֻקֵּי רְצוֹנָךְ .
וְאַתָּה, בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, עָמַדְתָּ לָהֶם בְּעֵת צָרָתָם: רַבְתָּ אֶת רִיבָם דַּנְתָּ אֶת דִּינָם נָקַמְתָּ אֶת נִקְמָתָם. מָסַרְתָּ גִבּוֹרִים בְּיַד חַלָּשִׁים, וְרַבִּים בְּיַד מְעַטִּים, וּרְשָׁעִים בְּיַד צַדִּיקִים, וּטְמֵאִים בְּיַד טְהוֹרִים, וְזֵדִים בְּיַד עוֹסְקֵי תוֹרָתֶךָ. לְךָ עָשִׂיתָ שֵׁם גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ בְּעוֹלָמָךְ וּלְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל עָשִׂיתָ תְּשׁוּעָה גְדוֹלָה וּפֻרְקָן כְּהַיּוֹם הַזֶּה.
וְאַחַר כָּךְ בָּאוּ בָנֶיךָ לִדְבִיר בֵּיתֶךָ וּפִנּוּ אֶת הֵיכָלֶךָ וְטִהֲרוּ אֶת-מִקְדָּשֶׁךָ וְהִדְלִיקוּ נֵרוֹת בְּחַצְרוֹת קָדְשֶׁךָ וְקָבְעוּ שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה אֵלּוּ בְּהַלֵּל (גָּמוּר) וּבְהוֹדָאָה, וְעָשִׂיתָ עִמָּהֶם נִסִּים וְנִפְלָאוֹת וְנוֹדֶה לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל סֶלָה.

לפורים

בִּימֵי מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה כְּשֶׁעָמַד עֲלֵיהֶם הָמָן הָרָשָׁע בִּקֵּשׁ לְהַשְׁמִיד לַהֲרוֹג וּלְאַבֵּד אֶת-כָּל-הַיְּהוּדִים מִנַּעַר וְעַד זָקֵן טַף וְנָשִׁים בְּיוֹם אֶחָד בִּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ שְׁנֵים עָשָׂר הוּא חֹדֶשׁ אֲדָר לספירה מיציאת מצרים, החודש האחרון הוא אדר, כיון שבנ"י יצאו ממצרים בניסן וּשְׁלָלָם לָבוֹז וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים הֵפַרְתָּ אֶת עֲצָתוֹ וְקִלְקַלְתָּ אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ וַהֲשֵׁבוֹתָ-לוֹ גְמוּלוֹ בְרֹאשׁוֹ וְתָלוּ אוֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו עַל הָעֵץ וְעָשִׂיתָ עִמָּהֶם נִסִּים וְנִפְלָאוֹת וְנוֹדֶה לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל סֶלָה.

וממשיכים "ועל כולם" בתפילת שמונה עשרה או "ועל הכל" בברכת המזון.

וְעַל כֻּלָּם יִתְבָּרַךְ וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא תָמִיד, שִׁמְךָ מַלְכֵּנוּ , לְעוֹלָם וָעֶד. וְכָל-הַחַיִּים יוֹדוּךָ סֶּלָה,

בעשרת ימי תשובה: וּכְתֹב לְחַיִּים טוֹבִים כָּל-בְּנֵי בְרִיתֶךָ.

וִיהַלְלוּ וִיבָרְכוּ             אֶת שִׁמְךָ הַגָּדוֹל,             בֶּאֱמֶת, לְעוֹלָם כִּי טוֹב            , הָאֵל יְשׁוּעָתֵנוּ וְעֶזְרָתֵנוּ סֶלָה, הָאֵל הַטּוֹב            .

בָּרוּךְ אַתָּה יֻהֻוֻהֻ, הַטּוֹב שִׁמְךָ וּלְךָ נָאֶה לְהוֹדוֹת.

כשיאמר "ברוך" ישתחווה

בתפילת מנחה: בתענית ציבור במנחה קטנה, מברכים פה ברכת כהנים

בשאר התפילות:

בחזרת הש"ץ:

בתפילת שחרית, ובתענית ציבור גם במנחה (לרוב הפוסקים רק אם היא סמוכה לשקיעה), החזן והכהנים אומרים ברכת כהנים ככתוב כאן; אם יש יותר מכהן אחד קורא להם החזן:

כֹּהֲנִים!

(והכהנים מברכים):

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן וְצִוָּנוּ לְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה: עונים: אמן

ואומר החזן והכהנים אחריו מילה במילה:

יְבָרֶכְךָ יְיָ וְיִשְׁמְרֶךָ. הקהל עונה: אמן

יָאֵר יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיחֻנֶּךָּ. הקהל עונה: אמן

יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם. הקהל עונה: אמן

אם אין עולים כהנים אומר החזן:

אלוהינו ואלוהי אבותינו, ברכנו בברכה המשולשת בתורה הכתובה על ידי משה עבדך, האמורה מפי אהרון ובניו כהנים עם קדושיך כאמור:

יְבָרֶכְךָ יְיָ וְיִשְׁמְרֶךָ. הקהל עונה: כן יהי רצון

יָאֵר יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיחֻנֶּךָּ. הקהל עונה: כן יהי רצון

יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם. הקהל עונה: כן יהי רצון

שים שלום

שִׂים שָׁלוֹם טוֹבָה וּבְרָכָה, חַיִּים, חֵן וָחֶסֶד, צְדָקָה וְרַחֲמִים, עָלֵינוּ וְעַל כָּל-יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ. וּבָרְכֵנוּ אָבִינוּ, כֻּלָּנוּ כְאֶחָד בְּאוֹר פָּנֶיךָ, כִּי בְאוֹר פָּנֶיךָ נָתַתָּ לָּנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ, תּוֹרָה וְחַיִּים, אַהֲבָה וָחֶסֶד, צְדָקָה וְרַחֲמִים, בְּרָכָה וְשָׁלוֹם.

וְטוֹב (יִהְיֶה) בְּעֵינֶיךָ לְבָרְכֵנוּ וּלְבָרֵךְ אֶת-כָּל- עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל (בְּרָכָה שְׁלֵמָה) בְּרֹב עֹז וְשָׁלוֹם .

בעשרת ימי תשובה: וּבְסֵפֶר חַיִּים, בְּרָכָה וְשָׁלוֹם, וּפַרְנָסָה טוֹבָה וִישׁוּעָה וְנֶחָמָה, וּגְזֵרוֹת טוֹבוֹת , נִזָּכֵר וְנִכָּתֵב לְפָנֶיךָ, אֲנַחְנוּ וְכָל-עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם.

בָּרוּךְ אַתָּה יהוה, הַמְּבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בַּשָּׁלוֹם. אמן
יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהוָה צוּרִי וְגֹאֲלִי. (תהלים יט, טו)

אלוהי נצור

יש האומרים פה את מזמור קכ"א בתהילים א שִׁיר לַמַּעֲלוֹת אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי. ב עֶזְרִי מֵעִם יְהוָה עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ. ג אַל יִתֵּן לַמּוֹט רַגְלֶךָ אַל יָנוּם שֹׁמְרֶךָ. ד הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל. ה יְהוָה שֹׁמְרֶךָ יְהוָה צִלְּךָ עַל יַד יְמִינֶךָ. ו יוֹמָם הַשֶּׁמֶשׁ לֹא יַכֶּכָּה וְיָרֵחַ בַּלָּיְלָה. ז יְהוָה יִשְׁמָרְךָ מִכָּל רָע יִשְׁמֹר אֶת נַפְשֶׁךָ. ח יְהוָה יִשְׁמָר צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם. (תהלים קכא)

אֱלֹהַי נְצֹר לְשׁוֹנִי מֵרָע, וּשְׂפָתַי (נ"א: וְשִׂפְתוֹתַי) מִדַּבֵּר מִרְמָה, וְלִמְקַלְלַי נַפְשִׁי תִדֹּם, וְנַפְשִׁי כֶּעָפָר לַכֹּל תִּהְיֶה, פְּתַח לִבִּי בְּתוֹרָתֶךָ, וְאַחֲרֵי מִצְוֹתֶיךָ תִּרְדֹּף נַפְשִׁי. וְכָל-הַקָּמִים וְהַחוֹשְׁבִים עָלַי לְרָעָה , מְהֵרָה הָפֵר עֲצָתָם וְקַלְקֵל מַחְשְבוֹתָם. יִהְיוּ כְּמֹץ לִפְנֵי-רוּחַ. וּמַלְאַךְ יְהֹוָה דּוֹחֶה. עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ (נ"א: שְׁמָךְ), עֲשֵׂה לְמַעַן יְמִינֶךָ (יְמִינָךְ) , עֲשֵׂה לְמַעַן תּוֹרָתֶךָ (תּוֹרָתָךְ) , עֲשֵׂה לְמַעַן קְדֻשָּׁתֶךָ (קְדֻשָּׁתָךְ) , לְמַעַן יֵחָלְצוּן יְדִידֶיךָ. הוֹשִׁיעָה יְמִינְךָ וַעֲנֵנִי.

יש הנוהגים לומר כאן פסוק המתחיל וגומר באות שבה מתחיל וגומר שמו הפרטי, ואם יש לו יותר משם אחד, אומר פסוק אחד לכל שם.

יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהוָה צוּרִי וְגֹאֲלִי. (תהלים יט, טו)

יש נוהגים לומר כאן תחנונים, ויש אומרים תפילה זו:

יהי רצון מלפניך ה' אלקַי ואלקֵי אבותי, שלא תעלה קנאת אחרים עלי ולא קנאתי על אחרים, ושלא אכעוס היום ושלא אכעיסך, ותצילני מיצה"ר ותן בלבי הכנעה וענוה ויראת חטא. מלכנו ואלהינו יחד שמך בעולמך ובנה ביתך, שכלל היכלך וקבץ גלויותינו, פדה צאנך ושמח עדתך במהרה בימינו ותן חלקנו בתורתך אמן:

באומרו "עושה שלום במרומיו", יצעד שלושה צעדים לאחור, "הוא ברחמיו יעשה שלום", יחווה קידות לשמאל, לימין ולאמצע, "עלינו ועל כל ישראל",יצעד שלוש צעדים בחזרה, ויאמר "ואמרו אמן". ויש דעות אחרות.

עֹשֶׂה שָׁלוֹם (בעשרת ימי תשובה: הַשָּׁלוֹם) בִּמְרוֹמָיו, הוּא בְרַחֲמָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ, וְעַל כָּל-עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן.

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁתִּבְנֶה בֵית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתָךְ לַעֲשׂוֹת חוּקֵי רְצוֹנְךְ וּלְעָבְדָךְ בְּלֵבָב שָׁלֵם: