סידור/נוסח עדות המזרח/ראש חודש/מוסף

עמידה למוסף של ראש חודש (בחול) עריכה

אֲ֭דֹנָי שְׂפָתַ֣י תִּפְתָּ֑ח וּ֝פִ֗י יַגִּ֥יד תְּהִלָּתֶֽךָ׃

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה יאהדונהי, אֱלֹהֵֽינוּ וֵֽאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם, אֱלֹהֵי יִצְחָק, וֵֽאלֹהֵי יַעֲקֹב. הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא, אֵל עֶלְיוֹן, גּוֹמֵל חֲסָדִים טוֹבִים, קוֹנֵה הַכֹּל, וְזוֹכֵר חַסְדֵּי אָבוֹת, וּמֵבִיא גוֹאֵל לִבְנֵי בְנֵיהֶם לְמַֽעַן שְׁמוֹ בְּאַֽהֲבָה: מֶֽלֶךְ עוֹזֵר וּמוֹשִֽׁיעַ וּמָגֵן: בָּרוּךְ אַתָּה יַהַוַהַ יאהדונהי, מָגֵן אַבְרָהָם:

אַתָּה גִבּוֹר לְעוֹלָם אֲדֹנָי, מְחַיֶּה מֵתִים אַתָּה, רַב לְהוֹשִֽׁיעַ. בקיץ: מוֹרִיד הַטָּל. בחורף: מַשִּׁיב הָרֽוּחַ וּמוֹרִיד הַגֶּֽשֶׁם. מְכַלְכֵּל חַיִּים בְּחֶֽסֶד, מְחַיֵּה מֵתִים בְּרַחֲמִים רַבִּים, סוֹמֵךְ נֽוֹפְלִים, וְרוֹפֵא חוֹלִים, וּמַתִּיר אֲסוּרִים, וּמְקַיֵּם אֱמֽוּנָתוֹ לִֽישֵׁנֵי עָפָר. מִי כָמֽוֹךָ בַּֽעַל גְּבוּרוֹת, וּמִי דֽוֹמֶה לָךְ, מֶֽלֶךְ מֵמִית וּמְחַיֶּה וּמַצְמִֽיחַ יְשׁוּעָה. וְנֶֽאֱמָן אַתָּה לְהַֽחֲיוֹת מֵתִים: בָּרוּךְ אַתָּה יֵהֵוֵהֵ יאהדונהי, מְחַיֵּה הַמֵּתִים:

קדושה עריכה

כֶּתֶר יִתְּנוּ לְךָ, יְהֹוָה יאהדונהי אֱלֹהֵֽינוּ, מַלְאָכִים הֲמוֹנֵי מַעְלָה, וְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל קְבוּצֵי מַטָּה. יַחַד כֻּלָּם קְדֻשָּׁה לְךָ יְשַׁלֵּשׁוּ, כַּדָּבָר הָאָמוּר עַל־יַד נְבִיאָךְ וְקָרָ֨א זֶ֤ה אֶל־זֶה֙ וְאָמַ֔ר קָד֧וֹשׁ ׀ קָד֛וֹשׁ קָד֖וֹשׁ יְהֹוָ֣ה יאהדונהי צְבָא֑וֹת מְלֹ֥א כָל־הָאָ֖רֶץ כְּבוֹדֽוֹ׃ לְעֻמָּתָם מְשַׁבְּחִים וְאוֹמְרִים בָּר֥וּךְ כְּבוֹד־יְהֹוָ֖ה יאהדונהי מִמְּקוֹמֽוֹ׃ וּבְדִבְרֵי קָדְשָׁךְ כָּתוּב לֵאמֹר יִמְלֹ֤ךְ יְהֹוָ֨ה יאהדונהי ׀ לְעוֹלָ֗ם אֱלֹהַ֣יִךְ צִ֭יּוֹן לְדֹ֥ר וָדֹ֗ר הַֽלְלוּיָֽהּ:

אַתָּה קָדוֹשׁ וְשִׁמְךָ קָדוֹשׁ, וּקְדוֹשִׁים בְּכָל־יוֹם יְהַֽלְלֽוּךָ סֶּֽלָה: בָּרוּךְ אַתָּה יֹהֵוָהֵ יאהדונהי, הָאֵל הַקָּדוֹשׁ:

רָאשֵׁי חֳדָשִׁים לְעַמְּךָ נָתַתָּ, זְמַן כַּפָּרָה לְכָל־תּוֹלְדוֹתָם, בִּהְיוֹתָם מַקְרִיבִים לְפָנֶֽיךָ זִבְחֵי רָצוֹן, וּשְׂעִיר חַטָּאת לְכַפֵּר בַּעֲדָם, זִכָּרוֹן לְכֻלָּם הָיָה, תְּשׁוּעַת נַפְשָׁם מִיַּד שׂוֹנֵא. מִזְבֵּחַ חָדָשׁ בְּצִיּוֹן תָּכִין, וְעוֹלַת רֹאשׁ חֹדֶשׁ נַעֲלֶה עָלָיו, וּשְׂעִיר עִזִּים נַעֲשֶׂה בְרָצוֹן, וּבַעֲבוֹדַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ נִשְׂמַח כֻּלָּנוּ, וְשִׁירֵי דָּוִד עַבְדָּךְ נִשְׁמַע בְּעִירָךְ הָאֲמוּרִים לִפְנֵי מִזְבָּחָךְ. אַהֲבַת עוֹלָם תָּבִיא לָהֶם, וּבְרִית אָבוֹת לְבָּנִים תִּזְכּוֹר:

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה יאהדונהי אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, שֶׁתַּעֲלֵֽנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵֽנוּ וְתִטָּעֵֽנוּ בִּגְבוּלֵֽנוּ, וְשָׁם נַעֲשֶׂה לְפָנֶֽיךָ אֶת קָרְבְּנוֹת חוֹבוֹתֵֽינוּ, תְּמִידִים כְּסִדְרָם וּמוּסָפִים כְּהִלְכָתָם. אֶת מוּסַף יוֹם רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ הַזֶּה, נַעֲשֶׂה וְנַקְרִיב לְפָנֶֽיךָ בְּאַהֲבָה כְּמִצְוַת רְצוֹנָךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ עָלֵֽינוּ בְּתוֹרָתָךְ עַל־יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדָּךְ כָּאָמוּר:

וּבְרָאשֵׁי֙ חׇדְשֵׁיכֶ֔ם תַּקְרִ֥יבוּ עֹלָ֖ה לַיהֹוָ֑ה יאהדונהי פָּרִ֨ים בְּנֵֽי־בָקָ֤ר שְׁנַ֙יִם֙ וְאַ֣יִל אֶחָ֔ד כְּבָשִׂ֧ים בְּנֵי־שָׁנָ֛ה שִׁבְעָ֖ה תְּמִימִֽם׃ וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם כַּמְדֻבָּר: שְׁלֹשָׁה עֶשְׂרֹנִים לַפָּר וּשְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים לָאַיִל וְעִשָּׂרוֹן לַכֶּבֶשׂ, וְיַיִן כְּנִסְכּוֹ, וְשָׂעִיר לְכַפֵּר, וּשְׁנֵי תְמִידִים כְּהִלְכָתָם:

אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, חַדֵּשׁ עָלֵֽינוּ אֶת הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה, לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה, לִישׁוּעָה וּלְנֶחָמָה, לְפַרְנָסָה וּלְכַלְכָּלָה, לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם, לִמְחִילַת חֵטְא, וְלִסְלִיחַת עָוֹן, בשנה מעוברת אומרים: וּלְכַפָּרַת פֶּשַׁע. וְיִהְיֶה רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ הַזֶּה סוֹף וָקֵץ לכָל צָרוֹתֵֽינוּ, תְּחִלָּה וָרֹאשׁ לְפִדְיוֹן נַפְשֵׁנוּ, כִּי בְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל מִכָּל הָאֻמּוֹת בָּחַרְתָּ, וְחֻקֵּי רָאשֵׁי חֳדָשִׁים לָהֶם קָבָעְתָּ: בָּרוּךְ אַתָּה יוּהוּווּהוּ יאהדונהי, מְקַדֵּשׁ יִשְׂרָאֵל וְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים:

רְצֵה יְהֹוָה יאהדונהי אֱלֹהֵֽינוּ בְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְלִתְפִלָּתָם שְׁעֵה, וְהָשֵׁב הָֽעֲבוֹדָה לִדְבִיר בֵּיתֶֽךָ, וְאִשֵּׁי יִשְׂרָאֵל וּתְפִלָּתָם, מְהֵרָה בְּאַֽהֲבָה תְקַבֵּל בְּרָצוֹן, וּתְהִי לְרָצוֹן תָּמִיד עֲבוֹדַת יִשְׂרָאֵל עַמֶּֽךָ: וְאַתָּה בְּרַֽחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים, תַּחְפֹּץ בָּֽנוּ וְתִרְצֵֽנוּ, וְתֶֽחֱזֶֽינָה עֵינֵֽינוּ בְּשֽׁוּבְךָ לְצִיּוֹן בְּרַחֲמִים: בָּרוּךְ אַתָּה יִהִוִהִ יאהדונהי, הַמַּֽחֲזִיר שְׁכִֽינָתוֹ לְצִיּוֹן:

בברכת ״מודים״ יכרע ב״מודים״ ויזקוף בשם (בא״ח בשלח כ״א)
מוֹדִים אֲנַֽחְנוּ לָךְ, שֶׁאַתָּה הוּא יְהֹוָה יאהדונהי אֱלֹהֵֽינוּ וֵֽאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ לְעוֹלָם וָעֶד, צוּרֵֽנוּ צוּר חַיֵּֽינוּ וּמָגֵן יִשְׁעֵֽנוּ אַתָּה הוּא, לְדוֹר וָדוֹר נוֹדֶה לְךָ וּנְסַפֵּר תְּהִלָּתֶֽךָ, עַל חַיֵּֽינוּ הַמְּסוּרִים בְּיָדֶֽךָ, וְעַל נִשְׁמוֹתֵֽינוּ הַפְּקוּדוֹת לָךְ, וְעַל נִסֶּֽיךָ שֶׁבְּכָל־יוֹם עִמָּֽנוּ, וְעַל נִפְלְאוֹתֶֽיךָ וְטֽוֹבוֹתֶֽיךָ שֶׁבְּכָל־עֵת, עֶֽרֶב וָבֹֽקֶר וְצָֽהֳרָֽיִם. הַטּוֹב, כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמֶֽיךָ, הַמְּרַחֵם, כִּי לֹא תַֽמּוּ חֲסָדֶֽיךָ, כִּי מֵֽעוֹלָם קִוִּֽינוּ לָךְ:

מודים דרבנן עריכה

בחזרת הש״ץ כשהחזן אומר מודים, הקהל אומרים:
מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ, שָׁאַתָּה הוּא יְהֹוָה יאהדונהי אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, אֱלֹהֵי כָל בָּשָׁר, יוֹצְרֵֽנוּ יוֹצֵר בְּרֵאשִׁית. בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ, עַל שֶׁהֶחֱיִיתָֽנוּ וְקִיַּמְתָּנוּ. כֵּן תְּחַיֵּנוּ וּתְחָנֵּנוּ וְתֶאֱסוֹף גָּלֻיּוֹתֵֽינוּ לְחַצְרוֹת קָדְשֶׁךָ, לִשְׁמֹר חֻקֶּיךָ וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ וּלְעָבְדְךָ בְלֵבָב שָׁלֵם, עַל שֶׁאֲנַחְנוּ מוֹדִים לָךְ, בָּרוּךְ אֵל הַהוֹדָאוֹת.

בחנוכה אומרים עריכה

עַל הַנִּסִּים וְעַל הַפֻּרְקָן וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַנִּפְלָאוֹת וְעַל הַנֶּחָמוֹת שֶׁעָשִֽׂיתָ לַאֲבוֹתֵֽינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה: בִּימֵי מַתִּתְיָה בֶן־יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל. חַשְׁמוֹנָאִי וּבָנָיו כְּשֶׁעָֽמְדָֽה מַלְכוּת יָוָן הָרְשָׁעָה עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל. לְשַׁכְּחָם תּוֹרָתָךְ וּלְהַעֲבִירָם מֵחֻקֵּי רְצוֹנָךְ. וְאַתָּה בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים עָמַֽדְתָּ לָהֶם בְּעֵת צָרָתָם. רַֽבְתָּ אֶת רִיבָם. דַּֽנְתָּ אֶת דִּינָם. נָקַֽמְתָּ אֶת נִקְמָתָם. מָסַֽרְתָּ גִבּוֹרִים בְּיַד חַלָּשִׁים. וְרַבִּים בְּיַד מְעַטִּים. וּרְשָׁעִים בְּיַד צַדִּיקִים. וּטְמֵאִים בְּיַד טְהוֹרִים. וְזֵדִים בְּיַד עֽוֹסְקֵֽי תוֹרָתֶֽךָ. לְךָ עָשִֽׂיתָ שֵׁם גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ בְּעוֹלָמָךְ. וּלְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל עָשִֽׂיתָ תְּשׁוּעָה גְדוֹלָה וּפֻרְקָן כְּהַיּוֹם הַזֶּה. וְאַחַר כָּךְ בָּֽאוּ בָנֶֽיךָ לִדְבִיר בֵּיתֶֽךָ. וּפִנּוּ אֶת־הֵיכָלֶֽךָ. וְטִהֲרוּ אֶת־מִקְדָּשֶֽׁךָ. וְהִדְלִֽיקוּ נֵרוֹת בְּחַצְרוֹת קָדְשֶֽׁךָ. וְקָֽבְעֽוּ שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה אֵֽלּוּ בְּהַלֵּל וּבְהוֹדָאָה. וְעָשִֽׂיתָ עִמָּהֶם נִסִּים וְנִפְלָאוֹת וְנוֹדֶה לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל סֶֽלָה:

וְעַל כֻּלָּם יִתְבָּרַךְ, וְיִתְרוֹמָם, וְיִתְנַשֵּׂא, תָּמִיד, שִׁמְךָ מַלְכֵּֽנוּ, לְעוֹלָם וָעֶד. וְכָל־הַחַיִּים יוֹדֽוּךָ סֶּֽלָה: וִֽיהַֽלְלוּ וִֽיבָֽרְכוּ אֶת־שִׁמְךָ הַגָּדוֹל בֶּֽאֱמֶת לְעוֹלָם כִּי טוֹב, הָאֵל יְשֽׁוּעָתֵֽנוּ וְעֶזְרָתֵֽנוּ סֶֽלָה, הָאֵל הַטּוֹב: בָּרוּךְ אַתָּה יֻהֻוֻהֻ יאהדונהי, הַטּוֹב שִׁמְךָ וּלְךָ נָאֶה לְהוֹדוֹת:

ברכת כהנים עריכה

כשעוקר הכהן רגליו לישא כפיו יאמר (בא״ח תצוה י״ב)
לְשֵׁם יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ. בִּדְחִֽילוּ וּרְחִֽימוּ. וּרְחִֽימוּ וּדְחִֽילוּ. לְיַחֲדָא אוֹתִיּוֹת יוֹ״ד וְהֵ״א בְּאוֹתִיּוֹת וָא״ו וְהֵ״א בְּיִחוּדָא שְׁלִים (יהוה) הִנֵּה אָנֹכִי מוּכָן וּמְזוּמָן לְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה לְבָרֵךְ אֶת יִשְׂרָאֵל בִּרְכַּת כֹּהַנִים בִּנְשִׂיאוּת כַּפַּיִם, לַעֲשׂוֹת נַֽחַת רֽוּחַ לְיֽוֹצְרֵֽנוּ וּלְהַמְשִׁיךְ שֶׁפַע וּבְרָכָה לְכָל־הָעוֹלָמוֹת וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹן בּֽוֹרְאֵֽנוּ. וִיהִ֤י ׀ נֹ֤עַם אֲדֹנָ֥י אֱלֹהֵ֗ינוּ עָ֫לֵ֥ינוּ וּמַעֲשֵׂ֣ה יָ֭דֵֽינוּ כּוֹנְנָ֥ה עָלֵ֑ינוּ וּֽמַעֲשֵׂ֥ה יָ֝דֵ֗ינוּ כּוֹנְנֵֽהוּ:

וכשעומדים הכהנים על הדוכן לאחר שענו ״מודים דרבנן״, אומרים
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְהֹוָה יאהדונהי אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ שֶׁתִּהְיֶה בְּרָכָה זוֹ שֶׁצִּּוִיתָֽנוּ לְבָרֵךְ אֶת־עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּרָכָה שְׁלֵמָה וְלֹא יִהְיֶה בָהּ מִכְשׁוֹל וְעָוֹן מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם:
בחזרת הש״ץ אומרים ברכת כהנים, אם יש יותר מכהן אחד קורא להם החזן: כֹּהֲנִים: והכהנים מברכים: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה יאהדונהי, אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָֽעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָֽׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתוֹ שֶׁל־אַֽהֲרֹן, וְצִוָּֽנוּ לְבָרֵךְ אֶת־עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַֽהֲבָה: הקהל עונים אָמֵן:

ואומר החזן והכהנים אחריו מילה במילה:
יְבָרֶכְךָ֥ יְהֹוָ֖ה יאהדונהי וְיִשְׁמְרֶֽךָ׃ ועונים אָמֵן: יָאֵ֨ר יְהֹוָ֧ה יאהדונהי ׀ פָּנָ֛יו אֵלֶ֖יךָ וִֽיחֻנֶּֽךָּ׃ ועונים אָמֵן: יִשָּׂ֨א יְהֹוָ֤ה יאהדונהי ׀ פָּנָיו֙ אֵלֶ֔יךָ וְיָשֵׂ֥ם לְךָ֖ שָׁלֽוֹם׃ ועונים אָמֵן:

וכשמתחיל שליח ציבור ״שים שלום״ אז מחזירין פניהם כלפי ההיכל, ולא יחזירו פניהם קודם, ואז הכהנים אומרים רִבּוֹן הָעוֹלָמִים עָשִֽׂינוּ מַה־שֶּׁגָּזַֽרְתָּ עָלֵֽינוּ, עַשֵׂה אַתָּה מַה־שֶּׁהִבְטָחְתָּֽנוּ. הַשְׁקִ֩יפָה֩ מִמְּע֨וֹן קׇדְשְׁךָ֜ מִן־הַשָּׁמַ֗יִם וּבָרֵ֤ךְ אֶֽת־עַמְּךָ֙ אֶת־יִשְׂרָאֵ֔ל:

אם אין כהנים אומר החזן: אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, בָּרְכֵֽנוּ בַּבְּרָכָה הַמְשֻׁלֶּשֶת בַּתּוֹרָה הַכְּתוּבָה עַל־יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּֽךָ, הָאֲמוּרָה מִפִּי אַהֲרֹן וּבָנָיו הַכֹּהֲנִים עִם קְדוֹשֶׁיךָ כָּאָמוּר: יְבָרֶכְךָ֥ יְהֹוָ֖ה יאהדונהי וְיִשְׁמְרֶֽךָ׃ ועונים כֵּן יְהִי רָצוֹן: יָאֵ֨ר יְהֹוָ֧ה יאהדונהי ׀ פָּנָ֛יו אֵלֶ֖יךָ וִֽיחֻנֶּֽךָּ׃ ועונים כֵּן יְהִי רָצוֹן: יִשָּׂ֨א יְהֹוָ֤ה יאהדונהי ׀ פָּנָיו֙ אֵלֶ֔יךָ וְיָשֵׂ֥ם לְךָ֖ שָׁלֽוֹם׃ ועונים כֵּן יְהִי רָצוֹן: וְשָׂמ֥וּ אֶת־שְׁמִ֖י עַל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַאֲנִ֖י אֲבָרְכֵֽם:

שִׂים שָׁלוֹם טוֹבָה וּבְרָכָה, חַיִּים חֵן וָחֶֽסֶד וְרַחֲמִים, עָלֵֽינוּ וְעַל כָּל־יִשְׂרָאֵל עַמֶּֽךָ. וּבָֽרְכֵֽנוּ אָבִֽינוּ כֻּלָּֽנוּ כְּאֶחָד בְּאוֹר פָּנֶֽיךָ, כִּי בְאוֹר פָּנֶֽיךָ נָתַֽתָּ לָּֽנוּ יְהֹוָה יאהדונהי אֱלֹהֵֽינוּ תּוֹרָה וְחַיִּים, אַֽהֲבָה וָחֶֽסֶד, צְדָקָה וְרַחֲמִים, בְּרָכָה וְשָׁלוֹם. וְטוֹב בְּעֵינֶֽיךָ לְבָֽרְכֵֽנוּ וּלְבָרֵךְ אֶת־כָּל־עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, בְּרֹב עֹז וְשָׁלוֹם: בָּרוּךְ אַתָּה יוּהוּווּהוּ יאהדונהי, הַמְּבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בַּשָּׁלוֹם. אָמֵן:

יִֽהְי֥וּ לְרָצ֨וֹן ׀ אִמְרֵי־פִ֡י וְהֶגְי֣וֹן לִבִּ֣י לְפָנֶ֑יךָ יְ֝הֹוָ֗ה יאהדונהי צוּרִ֥י וְגֹאֲלִֽי׃

אֱלֹהַי, נְצֹר לְשׁוֹנִי מֵרָע וְשִׂפְתוֹתַי מִדַּבֵּר מִרְמָה, וְלִמְקַלְלַי נַפְשִׁי תִדֹּם, וְנַפְשִׁי כֶּֽעָפָר לַכֹּל תִּֽהְיֶה, פְּתַח לִבִּי בְּתוֹרָתֶֽךָ, וְאַחֲרֵי מִצְוֹתֶֽיךָ תִּרְדֹּף נַפְשִׁי. וְכָל־הַקָּמִים עָלַי לְרָעָה, מְהֵרָה הָפֵר עֲצָתָם וְקַלְקֵל מַחְשְׁבוֹתָם. יִֽהְי֗וּ כְּמֹ֥ץ לִפְנֵי־ר֑וּחַ וּמַלְאַ֖ךְ יְהֹוָ֣ה יאהדונהי דּוֹחֶֽה. קַבֵּל רִנַּת עַמֶּךָ. שַׂגְּבֵֽנוּ טַהֲרֵֽנוּ נוֹרָא. עֲשֵׂה לְמַֽעַן שְׁמָךְ, עֲשֵׂה לְמַֽעַן יְמִינָךְ, עֲשֵׂה לְמַֽעַן תּֽוֹרָתָךְ, עֲשֵׂה לְמַֽעַן קְדֻשָּׁתָךְ. סגולה לומר פסוק המתחיל וגומר באות שמתחיל וגומר שמו לְ֭מַעַן יֵחָלְצ֣וּן יְדִידֶ֑יךָ הוֹשִׁ֖יעָה יְמִֽינְךָ֣ וַעֲנֵֽנִי:

יִֽהְי֥וּ לְרָצ֨וֹן ׀ אִמְרֵי־פִ֡י וְהֶגְי֣וֹן לִבִּ֣י לְפָנֶ֑יךָ יְ֝הֹוָ֗ה יאהדונהי צוּרִ֥י וְגֹאֲלִֽי׃

עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו, הוּא בְּרַחֲמָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵֽינוּ, וְעַל כָּל־עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן:

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה יאהדונהי אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, שֶׁתִּבְנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵֽינוּ, וְתֵן חֶלְקֵֽנוּ בְּתוֹרָתָךְ, לַעֲשׂוֹת חֻקֵּי רְצוֹנָךְ וּלְעָבְדָךְ בְּלֵבָב שָׁלֵם: