סידור/נוסח עדות המזרח/קינות לתשעה באב


הערה:צוות ויקיטקסט עובד על העמוד הזה בתקווה ובציפייה שישמש רק כהיסטוריה וכתיעוד לכיסופי היהודים בגלות לבניין ביהמ"ק בב"א.

העריכה בעיצומה
העריכה בעיצומה
שימו לב! דף זה (או קטע זה) עדיין לא גמור והוא לא מציג את היצירה בשלמותה.

דף זה (או קטע זה) נמצא כעת בשלבי הקלדה. אם יש באפשרותכם להמשיך את ההקלדה - אתם מוזמנים.


ליל תשעה באב

עריכה

בקהילות צפון אפריקה ומרוקו, נוהגים להתחיל את תפילת ערבית במספר קינות, ולאחריהן אומרים מזמור על נהרות בבל ותפילת ערבית. מקורן של קינות אלו שלפני ערבית בעיקרו ממשוררי ספרד, אבן גבירול, ריה"ל וכו', והיו נוהגים לקונן אותן בשבתות של תקופת בין המצרים כרשויות לקטעי התפילה, (רשויות ל"נשמת", ל"קדיש", ל"יוצר", להפטרה ועוד). לרוב הקינה מרמזת לחלק התפילה אליו הוא שייך,לדוג׳: "ואילו פינו מלא שירה כים" - "ואילו יללה מלא פינו". בד"כ הבית האחרון של כל קינה מסיים בדברי נחמה ולכן כיום כשמקוננים אותן בתשעה באב עצמו אין אומרים את בתי הנחמה. עם השנים בוטל מנהג זה משום אבלות בפרהסיה, אמנם את הבית האחרון של קינת "אשחר עדתי" - (מחדש חדשים וכו') נוהגים גם היום בקהילות מרוקו לומר בהכרזת ר"ח אב.

מנהג המזרחים בירושלים להתחיל בקריאת #שירת האזינו במקאם חיג'אז המעורר לבכי, ואז להמשיך על נהרות בבל ותפילת ערבית.

קינות לפני ערבית

עריכה

דברי נביאים העתידות ידעו

עריכה

דִּבְרֵי נְבִיאִים הָעֲתִידוֹת יָדְעוּ, מֵאָז בְּכָל עַם הָאֱלֹהִים נִשְׁמְעוּ:
לֵאמוֹר לְצוּרְכֶם הַלְּבָבוֹת קָרְעוּ, אַךְ עֲמְלוּ לָרִיק וְלַשָּׁוְא יָגְעוּ:
לֹא הֶאֱזִנוּ תּוֹכְחוֹתֵיהֶם וְלֹא שָׁמְעוּ, וּמוֹסַר הָאֱלֹהִים פָּרְעוּ:
הֶגְלוּם חֲטָאֶיהֵם עֲדֵי מִזְרָח וְיָם, וּלְבֵית שְׁבִי מִנַּחֲלָתָם נָסְעוּ:
הוּעַם מְאוֹד אוֹרָם וְגָלוּ מִזְּבוּל קֹדֶשׁ, וְעַד תַּחְתִּית אֲדָמָה נִשְׁקְעוּ:
אֶבְכֶּה בְּכִי יַעְזֵר לְהַוָּתָם, וְעַל זֶה צָלְלוּ אָזְנַי וְעֵינַי דָּמְעוּ:
רַחֵם עֲלֵיהֶם צוּר בְּאַרְצוֹת הַזָּרִים, כִּי מִפְּנֵי יָדְךָ וְזַעַמְךָ יִכְרְעוּ:
גּוֹאֵל שְׁלַח לָהֶם, וְתַזְרִיחַ מְאוֹר עֻזָּךְ וְאוֹרֶךָ אֲזַי יִבָּקְעוּ:

לו ישקלו רעי מהומתי / כבדה כחול ים או כאשמתי (ר' לוי בן יעקב אלתבאן)

עריכה

לוּ יִשְקְלוּ רֵעַי מְהוּמָתִי, כָּבְדָה כְּחוֹל יָם אוֹ כְּאַשְׁמָתִי:
עַל כֵּן נְפוּגוֹתִי וּמַאֲמָרַי לָעוּ, וְאָבְדָה כָּל מְזִּמָּתִי:
עַל מִי אַקוֹנֵן בַּתְּחִלָּה, אִם הֶרֶג עֲדָתִי אוֹ חֲרוֹב בֵּיתִי:
עַל טוֹב וְעַל רַע חַיָּב, לְהוֹדוֹת לָךְ כָּל חַי, וְכֵן תּוֹדְךָ יְחִידָתִי:

נשמת שדודים נדודים / בארצות מונים

עריכה

(יש מדלגים: נשמת שדודים נדודים בארצות מונים, תשבחך בכל שנה יהגו בקינים, דברי ירמיהו בן חלקיהו מן הכהנים:
נשמת מורה פי ענתות ומקשה רוחו, תהללך מדי שנה בשנה, בזכרו דבר מוכיחו, דבר יהוה אשר שלחו:
נשמת אמלים כמלים לבם יפחד, תאדרך אזנם אטמו ולא שמעו יחד, דברי הנביאים פה אחד:
נשמת לכודים בפח חטאם ובמכמור, תלהנך להם תבשר דברי ניחומים החל וגמור, דברי שלום לאמר:
נשמת שפלים מרודים במרים, תשוררך אומרים לפניך בעת נִהְיָם, ואילו פינו מלא שירה כים:)

לפדות עם דל בגלות מוני / עתה יגדל נא כח ה'

עריכה

לִפְדּוֹת עַם דַּל בַּגָּלוּת מוֹנַי, עַתָּה יִגְדַּל נָא כֹּחַ אֲדֹנָי:
יוֹנָה תַּמָּה, בְּיַד זָר עַד מָה, וְעוֹבֵד חַמָּה יָדוֹ רָמָה.
גַּפְנִי לְשַׁמָּה, שָׁם בֶּן אַמָּה, עוּרָה לָמָּה, תִישַׁן אֲדֹנָי:
כּוֹבֵשׁ וּמַכְבִּיד, עוֹל עַל עֲמֵלִים, הַחֲרֵם וְהַשְׁמֵד,
עוֹבְדֵי אֱלִילִים, נְדוּדִים בְּבֵיתְךָ שְׁתוּלִים, וְיֹאמְרוּ תָּמִיד יִגְדַּל אֲדוֹנָי:

שנה בשנה אהגה כיונה / כי עיר עדינה הייתה לזונה

עריכה

שנה בשנה אהגה כיונה, כי עיר עדינה היתה לזונה:
ירדו פלאים, מלכה ועמה, נשאו משנאים:
חליה ונזמה, לִמְעון פראים, הָהְפַּךְ מקומה, תנים ויענה, במקום שכינה, ונהי וקינה, תחת רננה:
במה ינוחם, יודעה ורואהּ, קדר ובן חם, יושבים בכסאה, איכה תנוחם, ועודה בחטאה, ולכל מדינה היתה שנינה, חרפה ובושנה, לקחה למנה:
פנה להגיון, נבזה וערער, עם דל ואביון, שוכבים בצער, קבץ לציון, נידח בשִׁנער, בואו ברינה, גבעת לבונה, מראש אמנה, אל ברכו נא:

יונה נכאבה נפשה דאבה / היכל דר ערבות יום יום סובבה (ר' יהודה הלוי)

עריכה

יונה נכאבה, נפשה דאבה, היכל דר ערבות, יום יום סובבה:
הומיה בקולה, תתחנן לדוד, נודע כי בכסלה, הִרְבָּה הנדוד, לוּ הִתְעַגְּבָה, על דת דהבא, כאישון ובנות, צורת השבה:
הבת היקרה, קומי נא שבי, יפעת לך נהורא, לך בת הצבי, עָבְרָה הָעֶבְרָה, לא תהיה שבי, כי כל מֵי שְׁבָא, גם מימי סְבָא, לא יוכלו לכבות את האהבה:

שמעו והאזינו ואדברה אני / אומרה לאל סלעי למה שכחתני

עריכה

שמעו והאזינו, ואדברה אני, אומרה לאל סלעי, למה שכחתני:
מה זה אֲיַחֵל עוד, אחר אשר מוֹנַי, גברו עלי, ונאספו והכוני:
ובני מואב וערב, שוחה ללכדני, כרו, וכאלה, רבות מצאוני:
אם בשמאל אתמול, דחה דחיתני, אנה ימין עוזך היום תקרבני:
לִדְבַר שפתי אֵל תקשיב, ותאמר על בני, ועל פועל ידי, תצווני:
נפשם לעיר קדשי, אקריב להודות לי, יום הנפשות, יעמדו לשרתני:

נשמת ילדים שוממים על חורבן אריאל (ר' יעקב מלמד תינוקות מקשטיליה)

עריכה

(יש מדלגים: נשמת ילדים שוממים, על חרבן אריאל בושים ונכלמים על לא שמעו דבר האל, שמעו דבר יהוה בית יעקב וכל משפחות בית ישראל:
נשמת עניים משתוממים, מיום אשר נסו צלָלַי, תוועדך דובר צדק, נאם להם שמעו בנים מִלַּי, מה מצאו אבותיכם בי עוול כי רחקו מעלי:
נשמת קדושים שוכבים, בין תנור וכיריים, קדורנית הולכים על כי מאסו דת שוכן שמים, ולא אמרו איה יהוה המעלה אותנו מארץ מצרים:
נשמת חרדים בעָנְיים, חשוכים במקום שִׁבְיָם, תגדלך, הרימו קול בתחינות בקול ימים ודכים, אומרים ואילו פינו מלא שירה כים:)

את אויביך אל תשמיד ותחריב / בעגלא ובזמן קריב

עריכה

(מנגינת "לפדות עם דל")
את אויביך אל, תשמיד ותחריב,בעגלא ובזמן קריב:
לו לבדו, בשיחי אקרא, כי בצרותי נקרא לי עזרה, ולכל שוטני, חרון אף ועברה, יבוא עליהם ושמשם יעריב: בעגלא
קדוש ונורא, עושה פלא, הוצא עדתך מבית כלא, אשר ברפש וטיט מלא, ולגוזלי עמי תשמיד ותחריב: בעגלא
יתגדל שמך אל עליון, ותרחם עם עני ואביון, והעלהו אל הר ציון, מעם לועז ופניו הצריב: בעגלא

יום כמו נד עמדו דמעי בפני / על קדושים זרע ברוכי ה'

עריכה

יום כמו נד עמדו, דמעי בפני, על קדושים, זרע ברוכי יהוה:
כל כבודם גלה, ושׁח עוז פארם, כי בחמה ניצב, לריבם יהוה:
הנביאים, עטו כלימות וחפו ראש, וחזון לא מצאו מיהוה:
הם בשִׁבְים, מחזיקים ידיהם באמונה, רחום וחנון יהוה:
מעריצים, גם קוראים איש לאחיו, הללו אל וברכו את יהוה:

עד אן צבי מדח ואין מקבץ לו / נגש וגם נאנח גבר מאד חילו (ר' יהודה הלוי)

עריכה

(מנגינת "יהודה וישראל"/"חסרה")
עד אָן צבי מודח, ואין מקבץ לו, נגשׂ וגם נאנח, גבר מאוד חילו:
יצעק ומר יצרח, מאוד על שוד חבלו. ומחרפו, ומגדפו, וירדפו, על צווארו שם עול, ישמיד ולא יחמול והוא יסבול:
ואצעק חמס, לאל ואין עונה, והוא על כן מאוד נמס לבי וגם נענה, גבִּי אֲשַׁו מרמס, אל זר ואל מונה. ואדאגה, מדאגה, ואשאגה, מבור עמוק כשאול: ישמיד
ירשו בני זרים, כל מחמד עיני, וילכו בגולה שבָטַי וגם בָּנַי, ויעשו כלה קדשי ומשכני. הרגו באף, נשים וטף, כרתו ענף, צוררי ונתנו קול: ישמיד
פועל ישועות אל, עורה והִנָשֵׂא, ופדה ברחמים אל, עם דל בך חוסה, מהר וחיש גואל, לנו יהי מחסה. אל יוצרי, שלח צֳרי, כי אין צורי, בלעדיך לגאול: כי אין

אשחר עדתי / ולמאד עניה / ואפקוד נותי / ורבה שאיה

עריכה

אֲשַחֵר עֲדָתִי, ולִמְאוד עניה, ואפקוד נוותי, ורבה שאיה.
גדרות דחויות, וקירות נטויות, ועֵיפה ואופל ועייף וציה:
וקיפוד תקונן, ועורב יקנן, ויענות ותנות, מתנות אֲנִיָה.
לטאה וחיה, ואיה ודיה, ומספד ואבל, וקול תַאֲנִיָּה:
שאלתים ואיֵּה, עֳפָרִים וּצְבִיֵּי, חמודות ויונֵי, אפיקי עלִיה.
ואיה עליות, באקדח בנויות, וגבהי ארזים, ואבן שתיה:
ואיה דבירים, וסודי יקרים, וחצְרות עֳפָרִים, והֵיכְלֵי צְבִיָּה.
ואיה עלמות, לבושות רקומות, כבוּדוֹת פנימות, בחדרי שׂכִיָּה:
ואיה עֲדָנִים, ואיה שמנים, ויֵיני רננים, וסולת נקייה.
ואיה עבודה, ואיה תעודה, ואיה כהונה ואיה לוִיָּה:
ואיה מלוכה, במשפט ערוכה, בשפה ברורה, באפס רמִיָּה.
ואיה אֱמוּנָה, עֲלֵי חֵיק אֲמֻנָה, יחידה לבנה, וחמה שניה:
ועָנוּ חוזיהם, שְׁאוֹל משכניהם, בְּחוֹרֵי עֳפרים, ועמקי נשיה.
ועלו בגבם, דשאים ועִשְׂבָּם, למרמס יעלים, ומרעה גְּדִיָּה:
ובוקר וערב, לקרח וחורב, למפנה זרמים, וזרמי רְוָיָה.
והלכו במו ים, לאין קץ בשִׁבְיָּם, לענּות נפשות, וכַלּוֹת גְּוִיָּה:
וים הלכו בו, אבדון נתיבו, ומוות לחובל, וקבר לציה.
חרדה וְשַׁמָּה, ופחד ואימה, ואין קול ועונה, בכל האֳניה:
ועדה הדורה, צמיתות מכורה, כתושה נטושה, לחרב נטויה.
וזרעם נפוצים, לחוצים רמוסים, לתולדות נגעים, ומכה טריה:
וּבָחַל אביהם, באמם ובהם, וּבָעֲלוּ עליהם, בנות נכריה.
אמורית וחיתית, והַגְרית וכִתית, והמדינית, והמואביה:
[יש המדלגים על הנחמה: אביהם ברחמיו, ירחם יתומיו, ויקבוץ זרויו, לארץ נקייה.
אשר רם ונעלה, והוריד והעלה, ומחץ וריפא, והמית והחיה:
ותשוב לעירך, ותבנה דבירך, ותשכון בביתך, ותאסוף דחויה.
מחדש חדשים, יקבץ קדושים, אנשים ונשים, לעיר הבנויה:
וזה החודש, לטובה יחדש, ורצון יצו אל, רב העליליה:]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

אפתח פי להודות וגם אצרח בקול מר / אברך לאלהים בברוך שאמר

עריכה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

אריה שאג ועלה באפו / ועשה רצונו באף העור קצפו

עריכה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

איך משכני עליון (ר' יוסף בנסולי)

עריכה

איך משכני עליון לשמה נתנו / בנים בגלות מגבולם רחקו: נצו ונעו בין כפרים שאגו אכן צעירים עליהם שחקו: לא עמדו ביום פני זר נהדפו בבכי יגונותם אבנים שחקו:נשו כליאתם וחרפתם בחן שפתי משובתם בלעג פשקו: ויספקו כף בעוונם שקעו רשפי להבים נשקו: יום יום יכלו את פני צור גבהו הרי חסדיו גם שפטיו צדקו: חובש לשבר נשברי לב נכספו אל נעמוד יום על דלתיו דפקו: זמר להידבק ביוצרם ישאו נפשות חסידים באלוהים דבקו:

הלנופלים תקומה מבור עני הטבעו בו (ר' יהודה הלוי)

עריכה

הֲלַנֹּפְלִים תְּקוּמָה מִבּוֹר עֳנִי הָטְבָּעו בּוֹ וְאִם יֵשׁ תְּקוּמָה לַיֹּרְדֵי בוֹר וְדוּמָה

יוֹם חָרַב דְּבִירִי אַל תָּבוֹא בוֹ רְנָנָה כִּי נֶהְפַּךְ הֲדָרִי קָלוֹן וְשִׁירִי לְקִינָה וַיֶחֱשַׁךְ מְאוֹרִי וְתִשְׁכֹּן עָלָיו עֲנָנָה

גַּם סַהַר וְחַמָּה בִּקְצֵה זְבוּל נִשְׁקָעוּ וְכוֹכבֵי עָשׁ וְכִימָה יָרְדוּ לְתַחְתִּית אֲדָמָה

הֲיֵשׁ אַחֲרִית וְתִכְלָה לָשׁוּב שְׁבוּת גָּלוּתִי וְאִם תִּהְיֶה תְעָלָה לִי מִכְּאֵב מַחֲלָתִי בְּנֵי סְבָא וַחֲוִילָה יָרְשׁוּ גְּבוּל נַחֲלָתִי

וּמָנַחַת וְתֵימָא תּוֹךְ אָהֳלִי יִרְגָּעוּ וָאֱהִי לְשַׁמָּה בִּידֵי נְבָיוֹת וְשַׁמָּה

וְעַד אָנָה אֱלֹהִים לִי תֶחֱרַשׁ וְתֶחֱשֶׁה וּבָנֶיךָ תְּמֵהִים נָפְלוּ כְצִפּוֹר בְּמוֹקְשֵׁי צָר תֹּהִים וְרֹהִים בִּידֵי אֲדֹנִים קָשֶׁה

קוּם וַעֲשֵׂה נְקָמָה בָּהֶם וְהֵם יִכְנָעוּ וּלְמִגְדָּל וְחוֹמָה תִּהְיֶה לְלֹא רֻחָמָה

דְּלֵה מִבּוֹר יְגוֹנָם עַם קֶצְפְּךָ נָשָׂאוּ כִּי לִבָּם וְעֵינָם מוּל כִּסְאֲךָ נָשָׂאוּ וְהוֹצֵא אֶת הֲמוֹנָם מִבֵּית כֶּלֶא הָחְבָּאוּ

כְּמֵאָז וּבְיָד רָמָה אֶל בֵּיתְךָ יִסָּעוּ מִתֵּימָן וְקֵדְמָה מִבֵּין חֲדַד וְתֵימָא

הוֹסֵף יָד יְדוּעָה לִקְנוֹת שְׁאֵרִית יוֹסֵף וְצוֹלֵעָה וְתוֹעָה לִצְבִי אֲרָצוֹת תְּאַסֵּף וְכָל נֶפֶשׁ בְּדֵעָה לְעָבְדֶךָ תִּכָּסֵף

וּבְפַחַד וְאֵימָה יוֹם יוֹם לְךָ יִכְרָעוּ כָּל בֶּרֶךְ וְקוֹמָה וּתְהַלֵּל כָּל נְשָׁמָה.

נשמת אמונים רגזו וחלו ביום זעם (ר' אברהם אבן עזרא)

עריכה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

נלאה להיליל על שברינו / ואלו יללה מלא פינו (ר' משה אבן עזרא)

עריכה

נִלְאָה לְהֵילִיל / עַל שִׁבְרֵנוּ וְאִלּוּ יְלָלָה / מָלֵא פִינוּ:

אִלּוּ לִדְיוֹ / יִהְיוּ יַמִּים וְנִמְתְּחוּ גְוִילִים / כִּשְׁמֵי מְרוֹמִים וּקְנֵי סוֹפֵר / כָּל עֲצֵי רְתָמִים אֵין דַּי לִכְתֹּב קְצָת צָרוֹתֵינוּ:

נֶחֱרַב דְּבִירִי / וְסָף מִקְדָּשִׁי וְאָבְדוּ חֲכָמַי / וּבֵית מִדְרָשִׁי וְאָנָה רִכְבִּי / וְעֹז פָּרָשִׁי עַל אֵלֶּה חָשְׁכוּ עֵינֵינוּ :

יוֹקֵד לְבָבִי / עַל יְקֹד בֵּית אֵל וְאֵין מִזְבֵּחַ / וְאֵין הַהַרְאֵל וְאֵין כֹּהֵן גָּדוֹל / בַּעֲבוֹדַת אֵל לְכַפֵּר-עַל כָּל חַטֹּאתֵינוּ:

מְנוֹרָה וְשֻלְחָן / וְלֶחֶם הַפָּנִים כְּרוּבִים וְאָרוֹן / לְוִיִּם וְכֹהֲנִים וְשִׁירָה אָזְלָה / וּבָאוּ יְגוֹנִים וְנֶהְפַּךְ לְאֵבֶל שִׁיר מְחוֹלֵנוּ:

שָׁבַת קְטֹרֶת / וְקוֹל מַגְרֵפָה וּפָרָה אֲדֻמָּה / וְעֶגְלָה עֲרוּפָה וְנִסְכֵּי מְנָחוֹת / לֹג הִין וְאֵיפָה וְשָׂעִיר מַלְבִּין אַשְׁמוֹתֵינוּ:

הָשֵׁב עֲבוֹדַת / מִקְדָּשֵׁנוּ וְקַבֵּץ נְפוּצוֹת / גָּלוּתֵנוּ וְהָקֵם נְפִילַת / חָרְבוֹתֵינוּ וַהֲשִׁיבֵנוּ / לְקַדְמוּתֵנוּ יָהּ, וְאָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ :

היכל ה' היכל ה׳ היכל ה׳ העל שאונו רבו זדוני (ר' יצחק אבן גיאת)

עריכה

הֵיכַל ה' הֵיכַל ה' הֵיכַל ה'׃ הַעַל שְׁאוֹנוֹ רַבּוּ זְדוֹנָי׃

יוֹם מִדְּבִירִי         עָלָה כְּרובִי         אֶזְעַק אֲהָהּ עַל זְמַן מַדְאִיבִי           יִמַּס לְבָבִי

מָעוֹז כְּאֵבִי         יַעֲנֶה בְפָנַי          עַל רוֹב עֲוֹנָי                                כַּחְשִׁי ובָא קוֹל פְּחָדִים בְּאָזְנָי׃

הֵיכַל ה' הֵיכַל ה' הֵיכַל ה'׃ הַעַל שׁאוֹנוֹ רַבּוּ זְדוֹנָי׃

צורִי בְּחֶטְאִי       הִשְׁחִית הֲדָרִי      מֵרוֹם לָאָרֶץ הִשְׁלִיךְ פְּאֵרִי              מֵחִיל תְּסַמֵּר שַׂעְרַת בְּשָׂרִי

מֵי רֹאשׁ וְלַעֲנַי     נַחַל עֲדָנַי            נֶהְפַּךְ לְחֹשֶׁךְ שִׁמְשִׁי לְעֵינָי׃

הֵיכַל ה' הֵיכַל ה' הֵיכַל ה'׃ הַעַל שְׁאוֹנוֹ רַבּוּ זְדוֹנָי׃

הָשֵׁב בְּגוֹרָל        צַר מַחֲשָׁבוֹת      עָלַי וְהִפִּיל          כַּמָּה רִבְבוֹת מֵתוּ בְּפַחַד    אִבְחַת חֲרָבוֹת

הֵכִין לַטֶּבַח         לְוִיַּי וְכֹהֲנָי           עַם אֵל הורָם      מֵאָז כְּסִינַי׃

הֵיכַל ה' הֵיכַל ה' הֵיכַל ה'׃ הַעַל שְׁאוֹנוֹ רַבּוּ זְדוֹנָי׃

מָתַי תְּנַחֵם                                 בָּנִים אֲבֵלִים       תָּשִׁיב לְצִיּוֹן        שְׁאֵרִית אֲצִילִים

מִשָּׁם תְּבָעֵר אֶת הַפְּסִילִים אוֹמַר בְּהַכְרִית אוֹיְבֶיךָ       מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׁיךָ ה'׃

הֵיכַל ה' הֵיכַל ה' הֵיכַל ה'׃ הַעַל שְׁאוֹנוֹ רַבּוּ זְדוֹנָי


יום נלחמו בי יחד שכני / חסדי ה' היו אֲזֵנָי (ר' אברהם אבן עזרא)

עריכה

יוֹם נִלְחֲמוּ בִי יַחַד שְׁכֵנַי,

חַסְדֵי יְיָ הָיוּ אֲזֵנָי.


אֶעְרֹג כְּאַיָּלִים עַל אֲפִיקִים;

עַל רוּם מְשַׂנְאִים כִּבְנֵי עֲנָקִים

קָדְרוּ מְאוֹרֵי אוֹר בַּשְּׁחָקִים,

שָׁחָה אֲלוּמַת בָּנַי וּפָנַי

נָפְלוּ, וְאֵין לִי חֵפֶץ בְּשָׁנָי.


בָּנַי יְתוֹמִים בְּחֵי אֲבִיהֶם,

וּמְכַחֲשֵׁי אֵל הָמוּ עֲלֵיהֶם,

שָׁפְכוּ כְּמַיִם דַּם עוֹלֲלֵיהֶם;

עַל עֵץ הֲמוֹנַי תָּלוּ לְפָנָי,

וַיְרַטְּשׁוּ אֵם עַל בֵּן לְעֵינָי.


רַבּוֹת קְרָאוּנִי מֵאֵין סְפוֹרוֹת –

מֵתוּ רְעֵבוֹת נָשִׁים יְקָרוֹת,

הָיוּ בְנֵיהֶם לָהֶן לְבָרוֹת,

סָפוּ בְּאַוַּת לֶחֶם קְטַנָּי;

הַעַל אֵלֶּה תִּתְאַפַּק, יְיָ?


הַנֶּהֱרָגִים – בְּרַגְלָם סְחָבוּם,

עַל עֵץ תְּלָאוּם, שָׁמָּה עֲזָבוּם,

בָּנוֹת עֲדִינוֹת – שׁוֹבִים שְׁבָבוּם;

הִתְאַבְּלוּ עַל אֵלֶּה זְקֵנָי,

מוֹעֵד וְשַׁבָּת שִׁכַּח יְיָ.


מָתַי בְּאוֹיְבַי אֶרְאֶה נְקָמוֹת?

בָּנִים תְּקַבֵּץ מִקְצֵה אֲדָמוֹת,

תָּשׁוּב וְתוֹשִׁיב עָרִים נְשָׁמוֹת;

יְשִׁירוּן בְּבֵיתָךְ שָׁרַי וְנוֹגְנַי

וִיבָרְכוּ אֶת שִׁמְךָ, יְיָ!

קול אהלה תתיפח / קול משבי מר צורח /קול אהליבה משביה / קרע לבבי קול בכיה (ר' חביב בר יצחק)

עריכה

קוֹל אָהֳלָה תִּתְיַפֵּחַ קוֹל מִשְּׁבִי מַר צוֹרֵחַ קוֹל אָהֳלִיבָה מִשִּׁבְיָהּ קָרַע לְבָבִי קוֹל בִּכְיָהּ

חֶלְקַת יְקָר אֵין לִרְאוּבֵן שִׁמְעוֹן בְּמַרְגֵּמַת אֶבֶן אָמְרוּ לְיִשָּׂשׂכָר הַבֵּן אֵין פֶּה זְבוּלוּן פּוֹתֵחַ מֵהַר לְגִבְעָה בּוֹרֵחַ

בַּטִּיט יְהוּדָה אֵיךְ נִטְמָן לֵוִי וּבִנְיָמִין אַלְמָן וּבְבֵית דְּבִיר הוּשַׂם חַמָּן חַטֹּאת נְעוּרַי זֶה פִּרְיָהּ עַד שַׁלְּמָהּ נַפְשִׁי נִשְׁיָהּ

יוֹסֵף וְגָד אֵיךְ גֹּרָשׁוּ אָשֵׁר וְנַפְתָּלִי מָשׁוּ אֵיךְ מַחֲנוֹת דָּן נוֹקָשׁוּ אֵין אָהֳלֵיהֶם מוֹתֵחַ וּזְמַן לְאֵידָם שָׂמֵחַ

בַּת נָעֲמָה מִכֹּל בָּנוֹת תֶּאֱסֹף וְתִשְׁלַח לָהּ מָנוֹת אָמְרוּ נְבוּאוֹת נֶאֱמָנוֹת הַרְאֵה לְכָל עַמִּים יָפְיָהּ כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ

בּוֹרֵא עַד אָנָּה / יוֹנָתְךָ בִּמְצוּדָה תּוֹךְ פַּח הַמּוֹקֵשׁ / עֲנִיָּה וּמְרוּדָה וּבְלִי בָנֶיהָ / יוֹשֶׁבֶת גַּלְמוּדָה צוֹעֶקֶת אָבִי

נָעָה גַּם נָדָה / מִקִּנָּהּ הַיּוֹנָה וּלְקֶרַח וְחֹרֶב / יוֹם וָלַיְלָה חוֹנָה הִיא מִתְחַרֶדֶת / מֵחֶרֶב הַיּוֹנָה מִשִּׁנֵּי לָבִיא

יָהּ עֵת עָזַבְתָּ / אוֹתָהּ בְיַד טוֹרֵף אָכַל הַצַּוָּאר / וּמָלַק הָעֹרֶף עָבְרוּ הַשָּׁנִים / גַּם קַיִץ גַּם חֹרֶף אֶשָּׂא עֹל אוֹיְבִי

מִי יִתֵּן אֵלֶיהָ / אֵבֶר כַּנְּשָׁרִים לָעוּף בִּגְבָעוֹת / וּלְדַלֵּג בֶּהָרִים לָבוֹא עִם דּוֹדָהּ / אֶל תּוֹךְ הַחֲדָרִים אָז אֶשְׁכַּח עָצְבִּי

יוֹעֲצִים עָלֶיהָ / עֵצוֹת הִיא אֲנוּשָׁה זָרִים אַכְזָרִים / שָׂמוּהָ חֲלוּשָׁה בְּעֹל כָּבֵד / בְּחֶרְפָּה וּבוּשָׁה גָדוֹל מַכְאוֹבִי

נַחֵם עַל לִבָּהּ / אֵל שׁוֹכֵן בִּמְרוֹמִים דַּבֵּר נֶחָמָה / עַל לֵב הָעֲגוּמִים קַבֵּץ נִדָּחִים / פְּזוּרִים בָּעַמִּים וְגוֹאֵל תָּבִיא

שירת האזינו

עריכה

א הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וַאֲדַבֵּרָה וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ אִמְרֵי פִי. ב יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי תִּזַּל כַּטַּל אִמְרָתִי כִּשְׂעִירִם עֲלֵי דֶשֶׁא וְכִרְבִיבִים עֲלֵי עֵשֶׂב. ג כִּי שֵׁם יְהוָה אֶקְרָא הָבוּ גֹדֶל לֵאלֹהֵינוּ. ד הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא. ה שִׁחֵת לוֹ לֹא בָּנָיו מוּמָם דּוֹר עִקֵּשׁ וּפְתַלְתֹּל. ו הֲ לַיְהוָה תִּגְמְלוּ זֹאת עַם נָבָל וְלֹא חָכָם הֲלוֹא הוּא אָבִיךָ קָּנֶךָ הוּא עָשְׂךָ וַיְכֹנְנֶךָ. ז זְכֹר יְמוֹת עוֹלָם בִּינוּ שְׁנוֹת דּוֹר וָדוֹר שְׁאַל אָבִיךָ וְיַגֵּדְךָ זְקֵנֶיךָ וְיֹאמְרוּ לָךְ. ח בְּהַנְחֵל עֶלְיוֹן גּוֹיִם בְּהַפְרִידוֹ בְּנֵי אָדָם יַצֵּב גְּבֻלֹת עַמִּים לְמִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. ט כִּי חֵלֶק יְהֹוָה עַמּוֹ יַעֲקֹב חֶבֶל נַחֲלָתוֹ. י יִמְצָאֵהוּ בְּאֶרֶץ מִדְבָּר וּבְתֹהוּ יְלֵל יְשִׁמֹן יְסֹבְבֶנְהוּ יְבוֹנְנֵהוּ יִצְּרֶנְהוּ כְּאִישׁוֹן עֵינוֹ. יא כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֵף יִפְרֹשׂ כְּנָפָיו יִקָּחֵהוּ יִשָּׂאֵהוּ עַל אֶבְרָתוֹ. יב יְהוָה בָּדָד יַנְחֶנּוּ וְאֵין עִמּוֹ אֵל נֵכָר. יג יַרְכִּבֵהוּ עַל במותי [בָּמֳתֵי] אָרֶץ וַיֹּאכַל תְּנוּבֹת שָׂדָי וַיֵּנִקֵהוּ דְבַשׁ מִסֶּלַע וְשֶׁמֶן מֵחַלְמִישׁ צוּר. יד חֶמְאַת בָּקָר וַחֲלֵב צֹאן עִם חֵלֶב כָּרִים וְאֵילִים בְּנֵי בָשָׁן וְעַתּוּדִים עִם חֵלֶב כִּלְיוֹת חִטָּה וְדַם עֵנָב תִּשְׁתֶּה חָמֶר. טו וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט שָׁמַנְתָּ עָבִיתָ כָּשִׂיתָ וַיִּטֹּשׁ אֱלוֹהַ עָשָׂהוּ וַיְנַבֵּל צוּר יְשֻׁעָתוֹ. טז יַקְנִאֻהוּ בְּזָרִים בְּתוֹעֵבֹת יַכְעִיסֻהוּ. יז יִזְבְּחוּ לַשֵּׁדִים לֹא אֱלֹהַ אֱלֹהִים לֹא יְדָעוּם חֲדָשִׁים מִקָּרֹב בָּאוּ לֹא שְׂעָרוּם אֲבֹתֵיכֶם. יח צוּר יְלָדְךָ תֶּשִׁי וַתִּשְׁכַּח אֵל מְחֹלְלֶךָ. יט וַיַּרְא יְהוָה וַיִּנְאָץ מִכַּעַס בָּנָיו וּבְנֹתָיו. כ וַיֹּאמֶר אַסְתִּירָה פָנַי מֵהֶם אֶרְאֶה מָה אַחֲרִיתָם כִּי דוֹר תַּהְפֻּכֹת הֵמָּה בָּנִים לֹא אֵמֻן בָּם. כא הֵם קִנְאוּנִי בְלֹא אֵל כִּעֲסוּנִי בְּהַבְלֵיהֶם וַאֲנִי אַקְנִיאֵם בְּלֹא עָם בְּגוֹי נָבָל אַכְעִיסֵם. כב כִּי אֵשׁ קָדְחָה בְאַפִּי וַתִּיקַד עַד שְׁאוֹל תַּחְתִּית וַתֹּאכַל אֶרֶץ וִיבֻלָהּ וַתְּלַהֵט מוֹסְדֵי הָרִים. כג אַסְפֶּה עָלֵימוֹ רָעוֹת חִצַּי אֲכַלֶּה בָּם. כד מְזֵי רָעָב וּלְחֻמֵי רֶשֶׁף וְקֶטֶב מְרִירִי וְשֶׁן בְּהֵמוֹת אֲשַׁלַּח בָּם עִם חֲמַת זֹחֲלֵי עָפָר. כה מִחוּץ תְּשַׁכֶּל חֶרֶב וּמֵחֲדָרִים אֵימָה גַּם בָּחוּר גַּם בְּתוּלָה יוֹנֵק עִם אִישׁ שֵׂיבָה. כו אָמַרְתִּי אַפְאֵיהֶם אַשְׁבִּיתָה מֵאֱנוֹשׁ זִכְרָם. כז לוּלֵי כַּעַס אוֹיֵב אָגוּר פֶּן יְנַכְּרוּ צָרֵימוֹ פֶּן יֹאמְרוּ יָדֵינוּ רָמָה וְלֹא יְהוָה פָּעַל כָּל זֹאת. כח כִּי גוֹי אֹבַד עֵצוֹת הֵמָּה וְאֵין בָּהֶם תְּבוּנָה. כט לוּ חָכְמוּ יַשְׂכִּילוּ זֹאת יָבִינוּ לְאַחֲרִיתָם. ל אֵיכָה יִרְדֹּף אֶחָד אֶלֶף וּשְׁנַיִם יָנִיסוּ רְבָבָה אִם לֹא כִּי צוּרָם מְכָרָם וַיהוָה הִסְגִּירָם. לא כִּי לֹא כְצוּרֵנוּ צוּרָם וְאֹיְבֵינוּ פְּלִילִים. לב כִּי מִגֶּפֶן סְדֹם גַּפְנָם וּמִשַּׁדְמֹת עֲמֹרָה עֲנָבֵמוֹ עִנְּבֵי רוֹשׁ אַשְׁכְּלֹת מְרֹרֹת לָמוֹ. לג חֲמַת תַּנִּינִם יֵינָם וְרֹאשׁ פְּתָנִים אַכְזָר. לד הֲלֹא הוּא כָּמֻס עִמָּדִי חָתֻם בְּאוֹצְרֹתָי. לה לִי נָקָם וְשִׁלֵּם לְעֵת תָּמוּט רַגְלָם כִּי קָרוֹב יוֹם אֵידָם וְחָשׁ עֲתִדֹת לָמוֹ. לו כִּי יָדִין יְהוָה עַמּוֹ וְעַל עֲבָדָיו יִתְנֶחָם כִּי יִרְאֶה כִּי אָזְלַת יָד וְאֶפֶס עָצוּר וְעָזוּב. לז וְאָמַר אֵי אֱלֹהֵימוֹ צוּר חָסָיוּ בוֹ. לח אֲשֶׁר חֵלֶב זְבָחֵימוֹ יֹאכֵלוּ יִשְׁתּוּ יֵין נְסִיכָם יָקוּמוּ וְיַעְזְרֻכֶם יְהִי עֲלֵיכֶם סִתְרָה. לט רְאוּ עַתָּה כִּי אֲנִי אֲנִי הוּא וְאֵין אֱלֹהִים עִמָּדִי אֲנִי אָמִית וַאֲחַיֶּה מָחַצְתִּי וַאֲנִי אֶרְפָּא וְאֵין מִיָּדִי מַצִּיל. מ כִּי אֶשָּׂא אֶל שָׁמַיִם יָדִי וְאָמַרְתִּי חַי אָנֹכִי לְעֹלָם. מא אִם שַׁנּוֹתִי בְּרַק חַרְבִּי וְתֹאחֵז בְּמִשְׁפָּט יָדִי אָשִׁיב נָקָם לְצָרָי וְלִמְשַׂנְאַי אֲשַׁלֵּם. מב אַשְׁכִּיר חִצַּי מִדָּם וְחַרְבִּי תֹּאכַל בָּשָׂר מִדַּם חָלָל וְשִׁבְיָה מֵרֹאשׁ פַּרְעוֹת אוֹיֵב. מג הַרְנִינוּ גוֹיִם עַמּוֹ כִּי דַם עֲבָדָיו יִקּוֹם וְנָקָם יָשִׁיב לְצָרָיו וְכִפֶּר אַדְמָתוֹ עַמּוֹ. (דברים לב, א-מג)

תפילת ערבית

עריכה

מתחילים במזמור קל"ז, על נהרות בבל, ואז מתפללים ערבית כבכל יום עד לאחר עמידה.

א עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם בָּכִינוּ בְּזָכְרֵנוּ אֶת צִיּוֹן. ב עַל עֲרָבִים בְּתוֹכָהּ תָּלִינוּ כִּנֹּרוֹתֵינוּ. ג כִּי שָׁם שְׁאֵלוּנוּ שׁוֹבֵינוּ דִּבְרֵי שִׁיר וְתוֹלָלֵינוּ שִׂמְחָה שִׁירוּ לָנוּ מִשִּׁיר צִיּוֹן. ד אֵיךְ נָשִׁיר אֶת שִׁיר יְהוָה עַל אַדְמַת נֵכָר. ה אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלָ͏ִם תִּשְׁכַּח יְמִינִי. ו תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלַ͏ִם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי. ז זְכֹר יְהוָה לִבְנֵי אֱדוֹם אֵת יוֹם יְרוּשָׁלָ͏ִם הָאֹמְרִים עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ. ח בַּת בָּבֶל הַשְּׁדוּדָה אַשְׁרֵי שֶׁיְשַׁלֶּם לָךְ אֶת גְּמוּלֵךְ שֶׁגָּמַלְתְּ לָנוּ. ט אַשְׁרֵי שֶׁיֹּאחֵז וְנִפֵּץ אֶת עֹלָלַיִךְ אֶל הַסָּלַע. (תהלים קלז)

ומתפללים תפילת ערבית עד לאחר עמידה. בעמידה מוסיפים עננו, יש הנוהגים לומר את תפילת נחם ואילו מנהג צפון אפריקה לאמרו אך ורק במנחה, משום שאין הנחמות שייכות עד אז.

קינות לאחר ערבית

עריכה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

למי אבכה וכף אכה ובבכי אמרר והמון מעי אשנן

עריכה

לְמִי אֶבְכֶּה וְכַף אַכֶּה
וּבִבְכִי אֲמָרֵר וַהֲמוֹן מֵעַי אֲשַׁנֵּן
הֲלְמִקְדָּשׁ וְאָרוֹן אוֹ כְרוּבִים אֲשֶׁר עוֹרְבִים
וְקִפּוֹד שָׁם יְקַנֵּן
וְעַל דּוּכָן אֲשֶׁר הוּכַן
לְלֵוִי לְנַצֵּחַ בְּשִׁיר לָאֵל וְרַנֵּן
אֱהִי מַשְׁמִים עֲלֵי אוּרִים וְתֻמִּים
אֲשֶׁר שָׁם כֹּהֲנֵי מִשְׁמָר יְכוֹנֵן
וְעַל הֶרֶג חֲכָמִים בֵּית אֱלֹהִים
וּבָא קוֹסֵם קְסָמִים גַּם מְעוֹנֵן
וְאֵיכָה חָשְׁכָה אוֹר הַהֲלָכָה
וְהַתַּלְמוּד כְּמוֹ גַלְמוּד מִי יְבוֹנֵן
וְסוֹד תּוֹרָה הֲיֵשׁ מוֹצִיא לְאוֹרָה
וּמִי הוּא זֶה עֲלֵי הַדּוֹר יְגוֹנֵן
חֲלָלִים נָפְלוּ עוֹלְלִים וְיוֹנְקִים
וְאֵין מֵקִים וְאֵין חוֹמֵל וְחוֹנֵן
לְזֹאת כָּל יוֹם וְכָל לַיִל אֲיֵלִיל
בְּרָב חֶבֶל כְּמוֹ אָבֵל וְאוֹנֵן
וּמַר אֶסְפֹּד וְאָח אֶקְרָא לְקִפּוֹד
וּמִדְּמָעַי עֲפַר צִיּוֹן אֲחוֹנֵן
וְאֶחְדַּל מִשְּׁמֹעַ קוֹל מְרַנֵּן
וְאֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד אֲקוֹנֵן

אקרא בבכיה רבה איכה ישבה

עריכה

הלילה אלכה שולל ויחף אצא בקריאת איכה

עריכה

זכר ה׳ מה היה לנו / אוי / הביטה וראה את חרפתנו / אוי מה היה לנו

עריכה

זְכוֹר יְהֹוָה מֶה הָיָה לָנוּ אוֹי. הַבִּיטָה וּרְאֵה אֶת חֶרְפָּתֵנוּ. אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ: אֲקוֹנֵן בְּכָל שָׁנָה וְדִמְעָתִי אַתְמִיד אוֹי. בָּאתִי בְמַעֲמַקֵּי מַיִם וּמַכְאוֹבִי נֶגְדִּי תָמִיד. אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ: גָּלָה כְבוֹדִי וּמְאוֹרִי הוּעָם. אוֹי. אַף דֻּחַפְתִּי מִזְּבוּלִי וְהִנְנִי חֶרְפַּת אָדָם וּבְזוּי עָם. אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ: הֲלָמוּנִי כוּתִיִּים וְחֵרְפוּ וְשָּׁאֲגוּ לְמוּלִי. אוֹי. וְכָל רוֹאַי יַלְעִיגוּ לִי. אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ: זֶרַע מְרֵעִים הִקִּיפוּנִי כִּזְאֵבִים. אוֹי. חָרְבוּ מִקְדָּשִׁי וּסְבָבֻנִי פָּרִים רַבִּים. אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ: טִאֲטוּ הַמִּקְדָּשׁ הַמָּעוֹז וְגוֹרַשְׁתִּי מִמְּנוּחִי. אוֹי. יָבֵשׁ כַּחֶרֶשׂ כֹּחִי. אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ: כְּלּוּנִי זָרִים וְנָגְעָה נַפְשִׁי עַד מָוֶת. אוֹי. כִּי דִכִּיתָנוּ בִּמְקוֹם תַּנִּים וַתְּכַס עָלֵינוּ בְּצַלְמָוֶת. אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ: לִנְבָלָה שָׂמוּנִי וְדָרְכוּ כְגִתּוֹת בְּתוּלוֹתַי. אוֹי. לָאָרֶץ נִשְׁפַךְ כְּבֵדִי וְהִתְפָּרְדוּ כָּל עַצְמוֹתַי. אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ: מֵהַר אֶל גִּבְעָה הִתְעַלְּלוּ בָּם שׂוֹטְנַי. אוֹי. נָאֲקוּ וְצָעֲקוּ אַיֵּה חֲסָדֶיךָ הָרִאשֹׁנִים אֲדֹנָי. אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ:

בְּלֵיל זֶה יִבְכָּיוּן וְיֵילִילוּ בָּנַי.
בְּלֵיל זֶה חָרַב בֵּית קָדְשִׁי וְנִשְׂרְפוּ אַרְמוֹנַי.
וְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל יֶהְגּוּ בִיגוֹנַי.
וְיִבְכּוּ אֶת הַשְּׂרֵפָה אֲשֶׁר שָׂרַף יְיָ:

בְּלֵיל זֶה תְּיַלֵּל מַר עֲנִיָּה נֶחְדֶּלֶת.
וּמִבֵּית אָבִיהָ בַּחַיִּים מֻבְדֶּלֶת.
וְיָצְאָה מִבֵּיתוֹ וְנִסְגַּר הַדֶּלֶת.
וְהָלְכָה בַּשִּׁבְיָה בְּכָל פֶּה נֶאֱכֶלֶת.
בְּיוֹם שֻׁלְּחָה בְּאֵשׁ בּוֹעֶרֶת וְאוֹכֶלֶת.
וְאֵשׁ עִם גַּחֶלֶת. יָצְאָה מֵאֵת יְיָ. בליל זה:

בְּלֵיל זֶה הַגַּלְגַּל סִבֵּב הַחוֹבָה.
רִאשׁוֹן גַּם שֵׁנִי בֵּיתִי נֶחְרְבָה.
וְעוֹד לֹא רֻחָמָה בַּת הַשּׁוֹבָבָה.
הֻשְׁקְתָה מֵי רוֹשׁ וְאֶת בִּטְנָהּ צָבָה.
וְשֻׁלְּחָה מִבֵּיתוֹ וְגַם נָשְׁתָה טוֹבָה.
גְּדוֹלָה הַשִּׂנְאָה מֵאֵת אֲשֶׁר אֲהֵבָהּ.
וּכְאַלְמְנוּת חַיּוּת כְּאִשָּׁה נֶעֱזָבָה.
וַתֹּאמֶר צִיּוֹן עֲזָבַנִי יְיָ. בליל זה:

בְּלֵיל זֶה קָדַרְתִּי וְחָשְׁכוּ הַמְּאוֹרוֹת.
לְחֻרְבַּן בֵּית קָדְשִׁי וּבִטּוּל מִשְׁמָרוֹת.
בְּלֵיל זֶה סַבּוּנִי אֲפָפוּנִי צָרוֹת.
וְגַם קָרָא מוֹעֵד בְּדִין חָמֵשׁ גְּזֵרוֹת.
בְּכִי חִנָּם בָּכוּ וְנִקְבַּע לְדוֹרוֹת.
יַעַן כִּי הָיְתָה סִבָּה מֵאֵת יְיָ. בליל זה:

בְּלֵיל זֶה אֵרְעוּ בוֹ חָמֵשׁ מְאוֹרָעוֹת.
גָּזַר עַל אָבוֹת בִּפְרֹעַ פְּרָעוֹת.
וְדָבְקוּ בוֹ צָרוֹת מְצֵרוֹת וְגַם רָעוֹת.
יוֹם מוּכָן הָיָה בִּפְגֹּעַ פְּגָעוֹת.
וְהֶעֱמִיד הָאוֹיֵב וְהֵרִים קוֹל זְוָעוֹת.
קוּם כִּי זֶה הַיּוֹם אֲשֶׁר אָמַר יְיָ. בליל זה:


מדי שנה קינה בליל זה מזומנה

עריכה

מדי שנה קינה. בליל זה מזומנה. כי קריה נאמנה. בו היתה כאלמנה: בו אבכה ואהימה. ובו פני ארעימה. נהי נהיה ארימה. מימים ימימה: בליל זה מכל לילות. קינה בכל מקהלות. ובו שתו כוס תרעלות. דרכי ציון אבלות: ליל צור פקד קצפו. ושלח בי אש רשפו. והושת שברי לספוא. יחשכו כוכבי נשפו: אני הגבר אומר. לראות יגון ועמל. בליל זה רשעי גמל. בלע השם ולא חמל: ליל בו אירע נופל. למגדל בוחן ועופל. ושועי ישבו בשפל. יקחהו אופל:

על זה היה דוה לבנו ועל אלה חשכו עינינו

עריכה

עַל זֶה הָיָה דָוֶה לִבֵּנוּ, וְעַל אֵלֶה חָשְׁכוּ עֵינֵינוּ: ועל עַל שִׁמְמוּת עִיר קֳדְשֵׁנוּ, בַּלַיְלָה זֶה יְגוֹנֵינוּ נֶהֶפְכוּ נְהִי רְנָנֵינוּ: ועל עַל קִרְיָה נִפְלְאָתָה, אֲשֶר הוּשָׁתָה בָּתָה לְתוֹרָה וּמִצְוָתָה הֵאָטָמְנוּ אָזְנֵינוּ: ועל נִפְרַע הֵיכָלֵנוּ נִשָׂא בְּמַר קוֹלֵנוּ: יוֹם הִרבוּ חֲלָלֵינוּ, אוֹי מַה בָּא עָלֵינוּ: ועל וְסַף מִזְבֵחַ וְאָרוֹן כִּי גָבַר הֶחָרוֹן, וְקוֹל הֵרִים זָר בְּגָרוֹן בְּבֵית אֲדֹנֵנוּ ועל וְסַף כֹּחֵנוּ וְכָשַׁל, בְּלַחַץ מוֹנֶה כָּשַׁל, כִּי הָיִינוּ לְמָשָׁל וְלַעַג לִשְׁכֵנֵינוּ: ועל נִשְׁכַּחְנוּ כְּמֵת מִלֵב מוֹנֶה גוֹזֵז וְחוֹלֵב וְנִצְרָה בְּתִגְרַת אוֹיֵב, לָאֵל וְאֵין עוֹנֵנוּ: ועל פִּתְאוֹם בָּא אֵידֵנוּ וַיִרְפּוּ יָדֵינוּ וְגָבְרָה מוֹנֵנוּ בַּחֳרִי אַף קוֹנֵנוּ ועל.

על ליל חרבן היכל מקדש / מדי ליל זה ספד יחדש / על עיר קדש ועל המקדש

עריכה

אוי כי ירד אש מן השמים לירושלים עיני עיני יורדה מים

עריכה

זכור ה' ליהודה ולאפרים / אשר שֻפך דמם כמים / סביבות ירושלים

עריכה

זְכֹר יְיָ לִיהוּדָה וְאֶפְרַיִם אֲשֶׁר שֻׁפַּךְ דָּמָם כַּמַּיִם סְבִיבוֹת יְרוּשָׁלַיִם

זְכֹר יְיָ לִמְשִׁיחַ הַנִּקְרָא אֲשֶׁר עָשׂוּ אֶת גּוּפוֹ כִּכְבָרָה וְלֹא נוֹתַר חֵץ אֲשֶׁר בּוֹ לֹא יָרָה לָכֵן עָלָיו אֶבְכֶּה בְּנֶפֶשׁ מָרָה לְשֶּׁבֶר זֶה רָפוּ כָל יָדַיִם סְבִיבוֹת סְבִיבוֹת יְרוּשָׁלַיִם

זְכֹר יְיָ לִשְּׁמוֹנִים אֶלֶף אֲצִילִים אֲשֶׁר בָּרְחוּ וְהָלְכוּ לַיִּשְׁמְעֵאלִים וְעֵת רָאוּם תָּקְעוּ שָׁם אֹהָלִים עִם מַאֲכָל וּנְפוּחִים הַנְּבָלִים וּבַצָּמָא הִשְׁקוּם מִבְּלִי מַיִם סְבִיבוֹת סְבִיבוֹת יְרוּשָׁלַיִם

זְכֹר יְיָ לְאָבוֹת וּפְרָחִים אֲשֶׁר הָרַג רָשָׁע שַׂר טַבָּחִים בְּדַם כֹּהֵן הַמַּקְרִיב הַזְּבָחִים וְגַם צָדָם כְּצִפֳּרִים אֶל פַּחִים לְשֶׁבֶר זֶה תִּצַּלְנָה אָזְנַיִם סְבִיבוֹת סְבִיבוֹת יְרוּשָׁלַיִם

זְכֹר יְיָ לְאַלְמָנָה הַצְּנוּעָה אֲשֶׁר הָרְגוּ אֶת בָּנֶיהָ שִׁבְעָה בְּנֵי עַוְלָה מַלְכוּת יָוָן הָרְשָׁעָה וְהִיא עַצְמָהּ נָפְלָה וְגַם שָׁקְעָה וְעַל אֵלֶּה יֶהֱמוּ כָל מֵעַיִם סְבִיבוֹת סְבִיבוֹת יְרוּשָׁלַיִם

זְכֹר יְיָ לַעֲשָׂרָה הַיְּשִׁישִׁים אֲשֶׁר נָפְלוּ בִּידֵי אֲדוֹנִים קָשִׁים לַחֶרֶב וּלְלַהֶבֶת אִשִּׁים וְהִפְשִׁיטוּם כְּאֵילִים וּתְיָשִׁים עַל קְדֻשַּׁת שֵׁם שׁוֹכֵן שָׁמַיִם סְבִיבוֹת סְבִיבוֹת יְרוּשָׁלַיִם

אליכם עדה קדושה אשאל מכם שאלות / מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות[1]

עריכה

אֲלֵיכֶם עֵדָה קְדוֹשָׁה אֶשְׁאַל מִכֶּם שְׁאֵלוֹת:
מַה נִּשְׁתַּנָּה הַלַּיְלָה הַזֶּה מִכָּל הַלֵּילוֹת?

מַדּוּעַ בְּלֵיל פֶּסַח אוֹכְלִים מַצּוֹת וּמְרוֹרִים,
עַתָּה הַלַּיְלָה הַזֶּה שָׂבַעְנוּ בּוּז וּמְרוֹרִים?
עַל הֶרֶג הַכְּשֵׁרִים וְעַל זֶרַע יְשָׁרִים,
עַל כֵּן בִּבְכִי תַּמְרוּרִים אֶשָּׂא קוֹלִי כְחוֹלוֹת.

מַדּוּעַ בְּלֵיל פֶּסַח שֻׁלְחָן עָרוּךְ בְּשִּׂמְחָה,
עַתָּה בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ בְּלֵיל זֶה קוֹל אֲנָחָה?
אֲהָהּ כִּי לֹא מָצָאנוּ לְכַף רַגְלֵנוּ מְנוּחָה,
אוֹי כִּי בָאָה צָרָה עַל כֵּן אֶשְׁכַּח מְחוֹלוֹת.

מַדּוּעַ בְּלֵיל פֶּסַח שׁוֹתִים כּוֹסוֹת בִּבְרָכָה,
עַתָּה אֲנַחְנוּ בְּלֵיל זֶה נִקְרָא מְגִלַּת אֵיכָה?
אֵיכָה בְּגָלוּת יָשַׁבְתִּי וּבָאתִי אֶרֶץ מְבוּכָה,
לָכֵן אֲנִי עַל כָּכָה אֲעוֹרֵר קוֹל יְלָלוֹת.

מַדּוּעַ בְּלֵיל פֶּסַח קוֹרִין תָּמִיד הַגָּדָה,
עַתָּה נֹאמַר בְּלֵיל זֶה בְּכִי תַּמְרוּר וּקְפָדָה?
אוֹיָה כִּי גַּרְתִּי מֶשֶׁךְ וּבָא עֵת פְּקֻדָּה,
אוֹי עַל קִרְיָה חֲמוּדָה וְעַל בָּתֵּי תְפִלּוֹת.

מַדּוּעַ בְּלֵיל פֶּסַח נִגְמֹר תָּמִיד הַהַלֵּל,
עַתָּה אֲנַחְנוּ בְּלֵיל זֶה נְהִי מִסְפֵּד וִילֵיל?
כִּי בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ עַתָּה לֹא נוּכַל לְהִתְפַּלֵּל,
כִּי בֵּית מִקְדָּשׁ מִתְחַלֵּל וְגַם חָרְבוּ הֵיכָלוֹת.

מַדּוּעַ בְּלֵיל פֶּסַח אוֹמְרִים שְׁפֹךְ בְּזִמְרָה,
עַתָּה בְּלֵיל זֶה שָׁתִינוּ לַעַן רֹאשׁ וּמָרָה?
אוֹי כִּי שִׂמְחָה נֶעְדָּרָה דַּרְכֵי צִיּוֹן אֲבֵלוֹת.

הִתְנַחֲמוּ בְגָלוּת בָּנִים יוֹשְׁבִים בְּצָיוֹן,
אֲרוֹמִמְכֶם מִשִּׁפְלוּת אָכִין עֲבוֹדַת צִיּוֹן,
אֶבְנֶה נְוֵה אַפִּרְיוֹן אָז תִּשְׂמְחוּ בְּגִילוֹת.

אוי כי קינה רבת מפי בן ומפי בת / ויהי נעם נשבת במוצאי השבת (קינה למוצ"ש)

עריכה

אני הגבר אקונן / בליל זה במר ואתאונן / ותחת ויהי נעם / איכה זהב יועם (קינה למוצ"ש)

עריכה

אז בחטאינו חרב מקדש ובעונות נשרף היכל (מחבר:אלעזר הקליר)[2]

עריכה

אָז בַּחֲטָאֵינוּ חָרַב מִקְדָּשׁ וּבַעֲוֹנוֹתֵינוּ נִשְׂרַף הֵיכָל

בְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ קָשְׁרוּ מִסְפֵּד וּצְבָא הַשָּׁמַיִם נָשְׂאוּ קִינָה

גַּם בָּכוּ בְּמֶרֶד שִׁבְטֵי יַעֲקֹב וְאַף מַזָּלוֹת יִזְּלוּ דִמְעָה

דִּגְלֵי יְשֻׁרוּן חָפוּ רֹאשָׁם כִימָה וּכְסִיל קָדְרוּ פְנֵיהֶם

הֶעְתִּירוּ אָבוֹת וְאֵל כְּלֹא שׁוֹמֵעַ צָעֲקוּ בָנִים וְלֹא עָנָם אָב

וְקוֹל הַתּוֹרָה צוֹעֵק בְּמָרָה וְרוֹעֶה נֶאֱמָן לֹא הִטָּה אֹזֶן

זֶרַע קֹדֶשׁ חָגְרוּ שַׂקִּים וּצְבָא הַשָׁמַיִם שַׂק הוּשַׁת כְּסוּתָם

חָשַׁך הַשֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ קָדַר וְכוֹכָבִים אָסְפוּ נָגְהָם

טָלֶה רִאשׁוֹן צוֹעֵק בְּמַר נֶפֶשׁ עַל כִּי כְבָשָׂיו לַטֶּבַח הוּבָלוּ

יְלָלָה הִשְׁמִיעַ שׁוֹר בַּמְּרוֹמִים עַל כִּי בְּכוֹר שׁוֹר שָׁחוּ קַרְנָיו

כּוֹכַב תְּאוֹמִים חָלָה מִכַּעַס כִּי דַּם אַחִים נִשְׁפַּךְ כַּמָּיִם

לָאָרֶץ בִּקֵּשׁ לִנְפּוֹל סַרְטָן כִּי הִתְעַלַּפְנוּ צִחֵה צָמָא

מָרוֹם נִרְעַשׁ מִקּוֹל אַרְיֵה כִּי שַׁאֲגָתֵנוּ עָלְתָה לַמָּרוֹם

נֶהֶרְגוּ בְתוּלוֹת גַם בַּחוּרִים עַל כֵּן בְּתוּלָה קָדְרוּ פָנֶיהָ

סִבֵּב מֹאזְנַיִם וּבִקֵּשׁ תְּחִנָּה כִּי נִכְרַע לָנוּ כַּף מָוֶת מֵחַיִּים

עַקְרָב לָבַשׁ פַּחַד וּרְעָדָה כִּי בְעַקְרַבִּים יִסְרוּנוּ צָרֵינוּ

פְּנֵי הַקֶּשֶׁת נֶהֶפְכוּ לְאָחוֹר כִּי צוּר דָּרַךְ קַשְׁתּוֹ כְּאוֹיֵב

צָרַח דְּלִי כִּי צָפוּ מַיִם עַל רֹאשֵׁנוּ וּמִדְּלִי מָלֵא חִכֵּנוּ יָבֵשׁ

קוֹל גְּדִי נִשְׁמַע בִּילָלָה כִּי אָפֵס קָרְבָּן כִּי גְּדִי נִגְדַּע וּשְׂעִיר חַטָּאת

רָגַז וּפָחַד מַזָּל דָּגִים כִּי כַדָּגִים נֶאֱחַזְנוּ בִּמְצוּדָה רָעָה

שַׁדַּי שׁוּר עֶלְבּוֹנֵנוּ תָּשׁוּב תְּרַחֲמֵנוּ תִּכְבּוֹשׁ עֲוֹנוֹתֵינוּ

תִּבְנֶה בֵּית מִקְדָּשֵנוּ יִרְאוּ עֵינֵינוּ וְיִשְׂמַח לִבֵּנוּ

עורה נא ימינך רמה / ולזעומה קרא נחמה

עריכה

ומונין שנות החורבן וממשיכים "ואתה קדוש", קדושה דסידרא של בית האבל, ואחר כך קדיש מיוחד לבניין בית המקדש השלישי (יש שמונין אחרי הקדיש).

יש נוהגים לומר גם קינות אלו:

על היכלי חבלי כנחש נושך ולשממות ציון אשב בחושך (מחבר:רבי ישראל נג'ארה)

עריכה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

על היכלי אבכה יומם ולילה / ולתפארת ציון עיר ההֻלָלָה (מחבר:רבי יהודה בן-שמואל אבן-עבאס)

עריכה

עַל הֵיכָלִי אֶבְכֶּה יוֹמָם וָלַיְלָה
וּלְתִפְאֶרֶת צִיּוֹן עִיר הַמְּהֻלָּלָה
בְּכִי נַפְשִׁי עַל חָרְבַּן פַּעֲמַיִם
אֶרֶץ צְבִי צְבִי יְרוּשָׁלַיִם
וְעַל עַמָּהּ אֲשֶׁר הָלַךְ בַּגּוֹלָה

בֵּית תִּפְאַרְתִּי שָׂם אוֹיֵב לְשַׁמָּה
הוֹשִׁיבַנִי בִּידֵי נְבָיוֹת וְשַׁמָּה
עַל זֹאת אֶבְכֶּה תָמִיד בְּקוֹל יְלָלָה

סִפְדִי תוֹרָה כִּי חֻלְּלָה תִפְאַרְתֵּךְ
נָפַל נִזְרֵךְ מִיּוֹם שֶׁנֶחְרַב בֵּיתֵךְ
וּשְׂאִי קִינָה עַל אֲהֳלִיבָה וְאָהֳלָה
סִפְדִי תוֹרָה עַל אֲהֳלִיבָה וְאָהֳלָה

חִזְקוּ עַמִּי מַהֵר אֶבְנֶה דְבִירְכֶם
נָקָם אֶלְבַּשׁ וְאָשִׁיב אֶת שְׁבוּתְכֶם
תּוֹךְ הֵיכָלִי אֶשְׁכּוֹן כְּבַתְּחִלָּה
כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תּוֹרָה וּתְהִלָּה.

  1. ^ מילים ולחנים
  2. ^ ‏אז בחטאינו, ‏

קינות ליום תשעה באב

עריכה