סידור/נוסח עדות המזרח/קינות לתשעה באב

העריכה בעיצומה
שימו לב! דף זה (או קטע זה) עדיין לא גמור והוא לא מציג את היצירה בשלמותה.

דף זה (או קטע זה) נמצא כעת בשלבי הקלדה. אם יש באפשרותכם להמשיך את ההקלדה - אתם מוזמנים.


הערה:צוות ויקיטקסט עובד על העמוד הזה בתקווה ובציפייה שישמש רק כהיסטוריה וכתיעוד לכיסופי היהודים בגלות לבניין ביהמ"ק בב"א.


ליל תשעה באבעריכה

בקהילות צפון אפריקה ומרוקו, נוהגים להתחיל את תפילת ערבית במספר קינות, ולאחריהן אומרים מזמור על נהרות בבל ותפילת ערבית. מקורן של קינות אלו שלפני ערבית בעיקרו ממשוררי ספרד, אבן גבירול, ריה"ל וכו', והיו נוהגים לקונן אותן בשבתות של תקופת בין המצרים כרשויות לקטעי התפילה, (רשויות ל"נשמת", ל"קדיש", ל"יוצר", להפטרה ועוד). לרוב הקינה מרמזת לחלק התפילה אליו הוא שייך,לדוג׳: "ואילו פינו מלא שירה כים" - "ואילו יללה מלא פינו". בד"כ הבית האחרון של כל קינה מסיים בדברי נחמה ולכן כיום כשמקוננים אותן בתשעה באב עצמו אין אומרים את בתי הנחמה. עם השנים בוטל מנהג זה משום אבלות בפרהסיה, אמנם את הבית האחרון של קינת "אשחר עדתי" - (מחדש חדשים וכו') נוהגים גם היום בקהילות מרוקו לומר בהכרזת ר"ח אב.

מנהג המזרחים בירושלים להתחיל בקריאת #שירת האזינו במקאם חיג'אז המעורר לבכי, ואז להמשיך על נהרות בבל ותפילת ערבית.

קינות לפני ערביתעריכה

דברי נביאים העתידות ידעועריכה

דִּבְרֵי נְבִיאִים הָעֲתִידוֹת יָדְעוּ, מֵאָז בְּכָל עַם הָאֱלֹהִים נִשְׁמְעוּ:
לֵאמוֹר לְצוּרְכֶם הַלְּבָבוֹת קָרְעוּ, אַךְ עֲמְלוּ לָרִיק וְלַשָּׁוְא יָגְעוּ:
לֹא הֶאֱזִנוּ תּוֹכְחוֹתֵיהֶם וְלֹא שָׁמְעוּ, וּמוֹסַר הָאֱלֹהִים פָּרְעוּ:
הֶגְלוּם חֲטָאֶיהֵם עֲדֵי מִזְרָח וְיָם, וּלְבֵית שְׁבִי מִנַּחֲלָתָם נָסְעוּ:
הוּעַם מְאוֹד אוֹרָם וְגָלוּ מִזְּבוּל קֹדֶשׁ, וְעַד תַּחְתִּית אֲדָמָה נִשְׁקְעוּ:
אֶבְכֶּה בְּכִי יַעְזֵר לְהַוָּתָם, וְעַל זֶה צָלְלוּ אָזְנַי וְעֵינַי דָּמְעוּ:
רַחֵם עֲלֵיהֶם צוּר בְּאַרְצוֹת הַזָּרִים, כִּי מִפְּנֵי יָדְךָ וְזַעַמְךָ יִכְרְעוּ:
גּוֹאֵל שְׁלַח לָהֶם, וְתַזְרִיחַ מְאוֹר עֻזָּךְ וְאוֹרֶךָ אֲזַי יִבָּקְעוּ:

לו ישקלו רעי מהומתי / כבדה כחול ים או כאשמתי (ר' לוי בן יעקב אלתבאן)עריכה

לוּ יִשְקְלוּ רֵעַי מְהוּמָתִי, כָּבְדָה כְּחוֹל יָם אוֹ כְּאַשְׁמָתִי:
עַל כֵּן נְפוּגוֹתִי וּמַאֲמָרַי לָעוּ, וְאָבְדָה כָּל מְזִּמָּתִי:
עַל מִי אַקוֹנֵן בַּתְּחִלָּה, אִם הֶרֶג עֲדָתִי אוֹ חֲרוֹב בֵּיתִי:
עַל טוֹב וְעַל רַע חַיָּב, לְהוֹדוֹת לָךְ כָּל חַי, וְכֵן תּוֹדְךָ יְחִידָתִי:

נשמת שדודים נדודים / בארצות מוניםעריכה

(יש מדלגים: נשמת שדודים נדודים בארצות מונים, תשבחך בכל שנה יהגו בקינים, דברי ירמיהו בן חלקיהו מן הכהנים:
נשמת מורה פי ענתות ומקשה רוחו, תהללך מדי שנה בשנה, בזכרו דבר מוכיחו, דבר יהוה אשר שלחו:
נשמת אמלים כמלים לבם יפחד, תאדרך אזנם אטמו ולא שמעו יחד, דברי הנביאים פה אחד:
נשמת לכודים בפח חטאם ובמכמור, תלהנך להם תבשר דברי ניחומים החל וגמור, דברי שלום לאמר:
נשמת שפלים מרודים במרים, תשוררך אומרים לפניך בעת נִהְיָם, ואילו פינו מלא שירה כים:)

לפדות עם דל בגלות מוני / עתה יגדל נא כח ה'עריכה

לִפְדּוֹת עַם דַּל בַּגָּלוּת מוֹנַי, עַתָּה יִגְדַּל נָא כֹּחַ אֲדֹנָי:
יוֹנָה תַּמָּה, בְּיַד זָר עַד מָה, וְעוֹבֵד חַמָּה יָדוֹ רָמָה.
גַּפְנִי לְשַׁמָּה, שָׁם בֶּן אַמָּה, עוּרָה לָמָּה, תִישַׁן אֲדֹנָי:
כּוֹבֵשׁ וּמַכְבִּיד, עוֹל עַל עֲמֵלִים, הַחֲרֵם וְהַשְׁמֵד,
עוֹבְדֵי אֱלִילִים, נְדוּדִים בְּבֵיתְךָ שְׁתוּלִים, וְיֹאמְרוּ תָּמִיד יִגְדַּל אֲדוֹנָי:

שנה בשנה אהגה כיונה / כי עיר עדינה הייתה לזונהעריכה

שנה בשנה אהגה כיונה, כי עיר עדינה היתה לזונה:
ירדו פלאים, מלכה ועמה, נשאו משנאים:
חליה ונזמה, לִמְעון פראים, הָהְפַּךְ מקומה, תנים ויענה, במקום שכינה, ונהי וקינה, תחת רננה:
במה ינוחם, יודעה ורואהּ, קדר ובן חם, יושבים בכסאה, איכה תנוחם, ועודה בחטאה, ולכל מדינה היתה שנינה, חרפה ובושנה, לקחה למנה:
פנה להגיון, נבזה וערער, עם דל ואביון, שוכבים בצער, קבץ לציון, נידח בשִׁנער, בואו ברינה, גבעת לבונה, מראש אמנה, אל ברכו נא:

יונה נכאבה נפשה דאבה / היכל דר ערבות יום יום סובבה (ר' יהודה הלוי)עריכה

יונה נכאבה, נפשה דאבה, היכל דר ערבות, יום יום סובבה:
הומיה בקולה, תתחנן לדוד, נודע כי בכסלה, הִרְבָּה הנדוד, לוּ הִתְעַגְּבָה, על דת דהבא, כאישון ובנות, צורת השבה:
הבת היקרה, קומי נא שבי, יפעת לך נהורא, לך בת הצבי, עָבְרָה הָעֶבְרָה, לא תהיה שבי, כי כל מֵי שְׁבָא, גם מימי סְבָא, לא יוכלו לכבות את האהבה:

שמעו והאזינו ואדברה אני / אומרה לאל סלעי למה שכחתניעריכה

שמעו והאזינו, ואדברה אני, אומרה לאל סלעי, למה שכחתני:
מה זה אֲיַחֵל עוד, אחר אשר מוֹנַי, גברו עלי, ונאספו והכוני:
ובני מואב וערב, שוחה ללכדני, כרו, וכאלה, רבות מצאוני:
אם בשמאל אתמול, דחה דחיתני, אנה ימין עוזך היום תקרבני:
לִדְבַר שפתי אֵל תקשיב, ותאמר על בני, ועל פועל ידי, תצווני:
נפשם לעיר קדשי, אקריב להודות לי, יום הנפשות, יעמדו לשרתני:

נשמת ילדים שוממים על חורבן אריאל (ר' יעקב מלמד תינוקות מקשטיליה)עריכה

(יש מדלגים: נשמת ילדים שוממים, על חרבן אריאל בושים ונכלמים על לא שמעו דבר האל, שמעו דבר יהוה בית יעקב וכל משפחות בית ישראל:
נשמת עניים משתוממים, מיום אשר נסו צלָלַי, תוועדך דובר צדק, נאם להם שמעו בנים מִלַּי, מה מצאו אבותיכם בי עוול כי רחקו מעלי:
נשמת קדושים שוכבים, בין תנור וכיריים, קדורנית הולכים על כי מאסו דת שוכן שמים, ולא אמרו איה יהוה המעלה אותנו מארץ מצרים:
נשמת חרדים בעָנְיים, חשוכים במקום שִׁבְיָם, תגדלך, הרימו קול בתחינות בקול ימים ודכים, אומרים ואילו פינו מלא שירה כים:)

את אויביך אל תשמיד ותחריב / בעגלא ובזמן קריבעריכה

(מנגינת "לפדות עם דל")
את אויביך אל, תשמיד ותחריב,בעגלא ובזמן קריב:
לו לבדו, בשיחי אקרא, כי בצרותי נקרא לי עזרה, ולכל שוטני, חרון אף ועברה, יבוא עליהם ושמשם יעריב: בעגלא
קדוש ונורא, עושה פלא, הוצא עדתך מבית כלא, אשר ברפש וטיט מלא, ולגוזלי עמי תשמיד ותחריב: בעגלא
יתגדל שמך אל עליון, ותרחם עם עני ואביון, והעלהו אל הר ציון, מעם לועז ופניו הצריב: בעגלא

יום כמו נד עמדו דמעי בפני / על קדושים זרע ברוכי ה'עריכה

יום כמו נד עמדו, דמעי בפני, על קדושים, זרע ברוכי יהוה:
כל כבודם גלה, ושׁח עוז פארם, כי בחמה ניצב, לריבם יהוה:
הנביאים, עטו כלימות וחפו ראש, וחזון לא מצאו מיהוה:
הם בשִׁבְים, מחזיקים ידיהם באמונה, רחום וחנון יהוה:
מעריצים, גם קוראים איש לאחיו, הללו אל וברכו את יהוה:

עד אן צבי מדח ואין מקבץ לו / נגש וגם נאנח גבר מאד חילו (ר' יהודה הלוי)עריכה

(מנגינת "יהודה וישראל"/"חסרה")
עד אָן צבי מודח, ואין מקבץ לו, נגשׂ וגם נאנח, גבר מאוד חילו:
יצעק ומר יצרח, מאוד על שוד חבלו. ומחרפו, ומגדפו, וירדפו, על צווארו שם עול, ישמיד ולא יחמול והוא יסבול:
ואצעק חמס, לאל ואין עונה, והוא על כן מאוד נמס לבי וגם נענה, גבִּי אֲשַׁו מרמס, אל זר ואל מונה. ואדאגה, מדאגה, ואשאגה, מבור עמוק כשאול: ישמיד
ירשו בני זרים, כל מחמד עיני, וילכו בגולה שבָטַי וגם בָּנַי, ויעשו כלה קדשי ומשכני. הרגו באף, נשים וטף, כרתו ענף, צוררי ונתנו קול: ישמיד
פועל ישועות אל, עורה והִנָשֵׂא, ופדה ברחמים אל, עם דל בך חוסה, מהר וחיש גואל, לנו יהי מחסה. אל יוצרי, שלח צֳרי, כי אין צורי, בלעדיך לגאול: כי אין

אשחר עדתי / ולמאד עניה / ואפקוד נותי / ורבה שאיהעריכה

אֲשַחֵר עֲדָתִי, ולִמְאוד עניה, ואפקוד נוותי, ורבה שאיה.
גדרות דחויות, וקירות נטויות, ועֵיפה ואופל ועייף וציה:
וקיפוד תקונן, ועורב יקנן, ויענות ותנות, מתנות אֲנִיָה.
לטאה וחיה, ואיה ודיה, ומספד ואבל, וקול תַאֲנִיָּה:
שאלתים ואיֵּה, עֳפָרִים וּצְבִיֵּי, חמודות ויונֵי, אפיקי עלִיה.
ואיה עליות, באקדח בנויות, וגבהי ארזים, ואבן שתיה:
ואיה דבירים, וסודי יקרים, וחצְרות עֳפָרִים, והֵיכְלֵי צְבִיָּה.
ואיה עלמות, לבושות רקומות, כבוּדוֹת פנימות, בחדרי שׂכִיָּה:
ואיה עֲדָנִים, ואיה שמנים, ויֵיני רננים, וסולת נקייה.
ואיה עבודה, ואיה תעודה, ואיה כהונה ואיה לוִיָּה:
ואיה מלוכה, במשפט ערוכה, בשפה ברורה, באפס רמִיָּה.
ואיה אֱמוּנָה, עֲלֵי חֵיק אֲמֻנָה, יחידה לבנה, וחמה שניה:
ועָנוּ חוזיהם, שְׁאוֹל משכניהם, בְּחוֹרֵי עֳפרים, ועמקי נשיה.
ועלו בגבם, דשאים ועִשְׂבָּם, למרמס יעלים, ומרעה גְּדִיָּה:
ובוקר וערב, לקרח וחורב, למפנה זרמים, וזרמי רְוָיָה.
והלכו במו ים, לאין קץ בשִׁבְיָּם, לענּות נפשות, וכַלּוֹת גְּוִיָּה:
וים הלכו בו, אבדון נתיבו, ומוות לחובל, וקבר לציה.
חרדה וְשַׁמָּה, ופחד ואימה, ואין קול ועונה, בכל האֳניה:
ועדה הדורה, צמיתות מכורה, כתושה נטושה, לחרב נטויה.
וזרעם נפוצים, לחוצים רמוסים, לתולדות נגעים, ומכה טריה:
וּבָחַל אביהם, באמם ובהם, וּבָעֲלוּ עליהם, בנות נכריה.
אמורית וחיתית, והַגְרית וכִתית, והמדינית, והמואביה:
[יש המדלגים על הנחמה: אביהם ברחמיו, ירחם יתומיו, ויקבוץ זרויו, לארץ נקייה.
אשר רם ונעלה, והוריד והעלה, ומחץ וריפא, והמית והחיה:
ותשוב לעירך, ותבנה דבירך, ותשכון בביתך, ותאסוף דחויה.
מחדש חדשים, יקבץ קדושים, אנשים ונשים, לעיר הבנויה:
וזה החודש, לטובה יחדש, ורצון יצו אל, רב העליליה:]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

אפתח פי להודות וגם אצרח בקול מר / אברך לאלהים בברוך שאמרעריכה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

אריה שאג ועלה באפו / ועשה רצונו באף העור קצפועריכה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

איך משכני עליון לשמה נתנו / בנים בגלות מגבולם רחקו (ר' יוסף בנסולי)עריכה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

הלנופלים תקומה מבור עני הטבעו בו (ר' יהודה הלוי)עריכה

הֲלַנֹּפְלִים תְּקוּמָה מִבּוֹר עֳנִי הָטְבָּעו בּוֹ וְאִם יֵשׁ תְּרוּמָה לַיֹּרְדֵי בוֹר וְדוּמָה

יוֹם חָרַב דְּבִירִי אַל תָּבוֹא בוֹ רְנָנָה כִּי נֶהְפַּךְ הֲדָרִי קָלוֹן וְשִׁירִי לְקִינָה וַיֶחֱשַׁךְ מְאוֹרִי וְתִשְׁכֹּן עָלָיו עֲנָנָה

גַּם סַהַר וְחַמָּה בִּקְצֵה זְבוּל נִשְׁקָעוּ וְכוֹכבֵי עָשׁ וְכִימָה יָרְדוּ לְתַחְתִּית אֲדָמָה

הֲיֵשׁ אַחֲרִית וְתִכְלָה לָשׁוּב שְׁבוּת גָּלוּתִי וְאִם תִּהְיֶה תְעָלָה לִי מִכְּאֵב מַחֲלָתִי בְּנֵי סְבָא וַחֲוִילָה יָרְשׁוּ גְּבוּל נַחֲלָתִי

וּמָנַחַת וְתֵימָא תּוֹךְ אָהֳלִי יִרְגָּעוּ וָאֱהִי לְשַׁמָּה בִּידֵי נְבָיוֹת וְשַׁמָּה

וְעַד אָנָה אֱלֹהִים לִי תֶחֱרַשׁ וְתֶחֱשֶׁה וּבָנֶיךָ תְּמֵהִים נָפְלוּ כְצִפּוֹר בְּמוֹקְשֵׁי צָר תֹּהִים וְרֹהִים בִּידֵי אֲדֹנִים קָשֶׁה

קוּם וַעֲשֵׂה נְקָמָה בָּהֶם וְהֵם יִכְנָעוּ וּלְמִגְדָּל וְחוֹמָה תִּהְיֶה לְלֹא רֻחָמָה

דְּלֵה מִבּוֹר יְגוֹנָם עַם קֶצְפְּךָ נָשָׂאוּ כִּי לִבָּם וְעֵינָם מוּל כִּסְאֲךָ נָשָׂאוּ וְהוֹצֵא אֶת הֲמוֹנָם מִבֵּית כֶּלֶא הָחְבָּאוּ

כְּמֵאָז וּבְיָד רָמָה אֶל בֵּיתְךָ יִסָּעוּ מִתֵּימָן וְקֵדְמָה מִבֵּין חֲדַד וְתֵימָא

הוֹסֵף יָד יְדוּעָה לִקְנוֹת שְׁאֵרִית יוֹסֵף וְצוֹלֵעָה וְתוֹעָה לִצְבִי אֲרָצוֹת תְּאַסֵּף וְכָל נֶפֶשׁ בְּדֵעָה לְעָבְדֶךָ תִּכָּסֵף

וּבְפַחַד וְאֵימָה יוֹם יוֹם לְךָ יִכְרָעוּ כָּל בֶּרֶךְ וְקוֹמָה וּתְהַלֵּל כָּל נְשָׁמָה.

נשמת אמונים רגזו וחלו ביום זעם (ר' אברהם אבן עזרא)עריכה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

נלאה להיליל על שברינו / ואלו יללה מלא פינו (ר' משה אבן עזרא)עריכה

נִלְאָה לְהֵילִיל / עַל שִׁבְרֵנוּ וְאִלּוּ יְלָלָה / מָלֵא פִינוּ:

אִלּוּ לִדְיוֹ / יִהְיוּ יַמִּים וְנִמְתְּחוּ גְוִילִים / כִּשְׁמֵי מְרוֹמִים וּקְנֵי סוֹפֵר / כָּל עֲצֵי רְתָמִים אֵין דַּי לִכְתֹּב קְצָת צָרוֹתֵינוּ:

נֶחֱרַב דְּבִירִי / וְסָף מִקְדָּשִׁי וְאָבְדוּ חֲכָמַי / וּבֵית מִדְרָשִׁי וְאָנָה רִכְבִּי / וְעֹז פָּרָשִׁי עַל אֵלֶּה חָשְׁכוּ עֵינֵינוּ :

יוֹקֵד לְבָבִי / עַל יְקֹד בֵּית אֵל וְאֵין מִזְבֵּחַ / וְאֵין הַהַרְאֵל וְאֵין כֹּהֵן גָּדוֹל / בַּעֲבוֹדַת אֵל לְכַפֵּר-עַל כָּל חַטֹּאתֵינוּ:

מְנוֹרָה וְשֻלְחָן / וְלֶחֶם הַפָּנִים כְּרוּבִים וְאָרוֹן / לְוִיִּם וְכֹהֲנִים וְשִׁירָה אָזְלָה / וּבָאוּ יְגוֹנִים וְנֶהְפַּךְ לְאֵבֶל שִׁיר מְחוֹלֵנוּ:

שָׁבַת קְטֹרֶת / וְקוֹל מַגְרֵפָה וּפָרָה אֲדֻמָּה / וְעֶגְלָה עֲרוּפָה וְנִסְכֵּי מְנָחוֹת / לֹג הִין וְאֵיפָה וְשָׂעִיר מַלְבִּין אַשְׁמוֹתֵינוּ:

הָשֵׁב עֲבוֹדַת / מִקְדָּשֵׁנוּ וְקַבֵּץ נְפוּצוֹת / גָּלוּתֵנוּ וְהָקֵם נְפִילַת / חָרְבוֹתֵינוּ וַהֲשִׁיבֵנוּ / לְקַדְמוּתֵנוּ יָהּ, וְאָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ :

היכל ה' היכל ה׳ היכל ה׳ העל שאונו רבו זדוני (ר' יצחק אבן גיאת)עריכה

הֵיכַל ה' הֵיכַל ה' הֵיכַל ה'׃ הַעַל שְׁאוֹנוֹ רַבּוּ זְדוֹנָי׃

יוֹם מִדְּבִירִי         עָלָה כְּרובִי         אֶזְעַק אֲהָהּ עַל זְמַן מַדְאִיבִי           יִמַּס לְבָבִי

מָעוֹז כְּאֵבִי         יַעֲנֶה בְפָנַי          עַל רוֹב עֲוֹנָי                                כַּחְשִׁי ובָא קוֹל פְּחָדִים בְּאָזְנָי׃

הֵיכַל ה' הֵיכַל ה' הֵיכַל ה'׃ הַעַל שׁאוֹנוֹ רַבּוּ זְדוֹנָי׃

צורִי בְּחֶטְאִי       הִשְׁחִית הֲדָרִי      מֵרוֹם לָאָרֶץ הִשְׁלִיךְ פְּאֵרִי              מֵחִיל תְּסַמֵּר שַׂעְרַת בְּשָׂרִי

מֵי רֹאשׁ וְלַעֲנַי     נַחַל עֲדָנַי            נֶהְפַּךְ לְחֹשֶׁךְ שִׁמְשִׁי לְעֵינָי׃

הֵיכַל ה' הֵיכַל ה' הֵיכַל ה'׃ הַעַל שְׁאוֹנוֹ רַבּוּ זְדוֹנָי׃

הָשֵׁב בְּגוֹרָל        צַר מַחֲשָׁבוֹת      עָלַי וְהִפִּיל          כַּמָּה רִבְבוֹת מֵתוּ בְּפַחַד    אִבְחַת חֲרָבוֹת

הֵכִין לַטֶּבַח         לְוִיַּי וְכֹהֲנָי           עַם אֵל הורָם      מֵאָז כְּסִינַי׃

הֵיכַל ה' הֵיכַל ה' הֵיכַל ה'׃ הַעַל שְׁאוֹנוֹ רַבּוּ זְדוֹנָי׃

מָתַי תְּנַחֵם                                 בָּנִים אֲבֵלִים       תָּשִׁיב לְצִיּוֹן        שְׁאֵרִית אֲצִילִים

מִשָּׁם תְּבָעֵר אֶת הַפְּסִילִים אוֹמַר בְּהַכְרִית אוֹיְבֶיךָ       מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׁיךָ ה'׃

הֵיכַל ה' הֵיכַל ה' הֵיכַל ה'׃ הַעַל שְׁאוֹנוֹ רַבּוּ זְדוֹנָי


יום נלחמו בי יחד שכני / חסדי ה' היו אֲזֵנָי (ר' אברהם אבן עזרא)עריכה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

קול אהלה תתיפח / קול משבי מר צורח /קול אהליבה משביה / קרע לבבי קול בכיה (ר' חביב בר יצחק)עריכה

קוֹל אָהֳלָה תִּתְיַפֵּחַ קוֹל מִשְּׁבִי מַר צוֹרֵחַ קוֹל אָהֳלִיבָה מִשִּׁבְיָהּ קָרַע לְבָבִי קוֹל בִּכְיָהּ

חֶלְקַת יְקָר אֵין לִרְאוּבֵן שִׁמְעוֹן בְּמַרְגֵּמַת אֶבֶן אָמְרוּ לְיִשָּׂשׂכָר הַבֵּן אֵין פֶּה זְבוּלוּן פּוֹתֵחַ מֵהַר לְגִבְעָה בּוֹרֵחַ

בַּטִּיט יְהוּדָה אֵיךְ נִטְמָן לֵוִי וּבִנְיָמִין אַלְמָן וּבְבֵית דְּבִיר הוּשַׂם חַמָּן חַטֹּאת נְעוּרַי זֶה פִּרְיָהּ עַד שַׁלְּמָהּ נַפְשִׁי נִשְׁיָהּ

יוֹסֵף וְגָד אֵיךְ גֹּרָשׁוּ אָשֵׁר וְנַפְתָּלִי מָשׁוּ אֵיךְ מַחֲנוֹת דָּן נוֹקָשׁוּ אֵין אָהֳלֵיהֶם מוֹתֵחַ וּזְמַן לְאֵידָם שָׂמֵחַ

בַּת נָעֲמָה מִכֹּל בָּנוֹת תֶּאֱסֹף וְתִשְׁלַח לָהּ מָנוֹת אָמְרוּ נְבוּאוֹת נֶאֱמָנוֹת הַרְאֵה לְכָל עַמִּים יָפְיָהּ כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ

בורא עד אנהעריכה

בּוֹרֵא עַד אָנָּה / יוֹנָתְךָ בִּמְצוּדָה תּוֹךְ פַּח הַמּוֹקֵשׁ / עֲנִיָּה וּמְרוּדָה וּבְלִי בָנֶיהָ / יוֹשֶׁבֶת גַּלְמוּדָה צוֹעֶקֶת אָבִי

נָעָה גַּם נָדָה / מִקִּנָּהּ הַיּוֹנָה וּלְקֶרַח וְחֹרֶב / יוֹם וָלַיְלָה חוֹנָה הִיא מִתְחַרֶדֶת / מֵחֶרֶב הַיּוֹנָה מִשִּׁנֵּי לָבִיא

יָהּ עֵת עָזַבְתָּ / אוֹתָהּ בְיַד טוֹרֵף אָכַל הַצַּוָּאר / וּמָלַק הָעֹרֶף עָבְרוּ הַשָּׁנִים / גַּם קַיִץ גַּם חֹרֶף אֶשָּׂא עֹל אוֹיְבִי

מִי יִתֵּן אֵלֶיהָ / אֵבֶר כַּנְּשָׁרִים לָעוּף בִּגְבָעוֹת / וּלְדַלֵּג בֶּהָרִים לָבוֹא עִם דּוֹדָהּ / אֶל תּוֹךְ הַחֲדָרִים אָז אֶשְׁכַּח עָצְבִּי

יוֹעֲצִים עָלֶיהָ / עֵצוֹת הִיא אֲנוּשָׁה זָרִים אַכְזָרִים / שָׂמוּהָ חֲלוּשָׁה בְּעֹל כָּבֵד / בְּחֶרְפָּה וּבוּשָׁה גָדוֹל מַכְאוֹבִי

נַחֵם עַל לִבָּהּ / אֵל שׁוֹכֵן בִּמְרוֹמִים דַּבֵּר נֶחָמָה / עַל לֵב הָעֲגוּמִים קַבֵּץ נִדָּחִים / פְּזוּרִים בָּעַמִּים וְגוֹאֵל תָּבִיא

שירת האזינועריכה

הַאֲזִ֥ינוּ הַשָּׁמַ֖יִם וַאֲדַבֵּ֑רָה  וְתִשְׁמַ֥ע הָאָ֖רֶץ אִמְרֵי־פִֽי׃
ב יַעֲרֹ֤ף כַּמָּטָר֙ לִקְחִ֔י  תִּזַּ֥ל כַּטַּ֖ל אִמְרָתִ֑י
כִּשְׂעִירִ֣ם עֲלֵי־דֶ֔שֶׁא  וְכִרְבִיבִ֖ים עֲלֵי־עֵֽשֶׂב׃
ג כִּ֛י שֵׁ֥ם יְהֹוָ֖ה אֶקְרָ֑א  הָב֥וּ גֹ֖דֶל לֵאלֹהֵֽינוּ׃
[לוי]ד הַצּוּר֙ תָּמִ֣ים פׇּֽעֳל֔וֹ  כִּ֥י כׇל־דְּרָכָ֖יו מִשְׁפָּ֑ט
אֵ֤ל אֱמוּנָה֙ וְאֵ֣ין עָ֔וֶל  צַדִּ֥יק וְיָשָׁ֖ר הֽוּא׃
ה שִׁחֵ֥ת ל֛וֹ לֹ֖א בָּנָ֣יו מוּמָ֑ם  דּ֥וֹר עִקֵּ֖שׁ וּפְתַלְתֹּֽל׃
ו הַ לְיְהֹוָה֙[1] תִּגְמְלוּ־זֹ֔את  עַ֥ם נָבָ֖ל וְלֹ֣א חָכָ֑ם
הֲלוֹא־הוּא֙ אָבִ֣יךָ קָּנֶ֔ךָ  ה֥וּא עָשְׂךָ֖ וַֽיְכֹנְנֶֽךָ׃
שני [ישראל]ז זְכֹר֙ יְמ֣וֹת עוֹלָ֔ם בִּ֖ינוּ שְׁנ֣וֹת דֹּר־וָדֹ֑ר  שְׁאַ֤ל אָבִ֙יךָ֙ וְיַגֵּ֔דְךָ זְקֵנֶ֖יךָ וְיֹ֥אמְרוּ לָֽךְ׃
ח בְּהַנְחֵ֤ל עֶלְיוֹן֙ גּוֹיִ֔ם  בְּהַפְרִיד֖וֹ בְּנֵ֣י אָדָ֑ם
יַצֵּב֙ גְּבֻלֹ֣ת עַמִּ֔ים  לְמִסְפַּ֖ר בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
ט כִּ֛י חֵ֥לֶק יְהֹוָ֖ה עַמּ֑וֹ  יַעֲקֹ֖ב חֶ֥בֶל נַחֲלָתֽוֹ׃
י יִמְצָאֵ֙הוּ֙ בְּאֶ֣רֶץ מִדְבָּ֔ר  וּבְתֹ֖הוּ יְלֵ֣ל יְשִׁמֹ֑ן
יְסֹבְבֶ֙נְהוּ֙ יְב֣וֹנְנֵ֔הוּ  יִצְּרֶ֖נְהוּ כְּאִישׁ֥וֹן עֵינֽוֹ׃
יא כְּנֶ֙שֶׁר֙ יָעִ֣יר קִנּ֔וֹ עַל־גּוֹזָלָ֖יו יְרַחֵ֑ף  יִפְרֹ֤שׂ כְּנָפָיו֙ יִקָּחֵ֔הוּ יִשָּׂאֵ֖הוּ עַל־אֶבְרָתֽוֹ׃
יב יְהֹוָ֖ה בָּדָ֣ד יַנְחֶ֑נּוּ  וְאֵ֥ין עִמּ֖וֹ אֵ֥ל נֵכָֽר׃
שלישי [ע"כ ישראל]יג יַרְכִּבֵ֙הוּ֙ עַל־בָּ֣מֳתֵי במותי אָ֔רֶץ  וַיֹּאכַ֖ל תְּנוּבֹ֣ת שָׂדָ֑י
וַיֵּנִקֵ֤הֽוּ דְבַשׁ֙ מִסֶּ֔לַע  וְשֶׁ֖מֶן מֵחַלְמִ֥ישׁ צֽוּר׃
יד חֶמְאַ֨ת בָּקָ֜ר וַחֲלֵ֣ב צֹ֗אן  עִם־חֵ֨לֶב כָּרִ֜ים וְאֵילִ֤ים
בְּנֵֽי־בָשָׁן֙ וְעַתּוּדִ֔ים  עִם־חֵ֖לֶב כִּלְי֣וֹת חִטָּ֑ה
וְדַם־עֵנָ֖ב תִּשְׁתֶּה־חָֽמֶר׃    טו וַיִּשְׁמַ֤ן יְשֻׁרוּן֙ וַיִּבְעָ֔ט
שָׁמַ֖נְתָּ עָבִ֣יתָ כָּשִׂ֑יתָ  וַיִּטֹּשׁ֙ אֱל֣וֹהַּ עָשָׂ֔הוּ
וַיְנַבֵּ֖ל צ֥וּר יְשֻׁעָתֽוֹ׃    טז יַקְנִאֻ֖הוּ בְּזָרִ֑ים
בְּתוֹעֵבֹ֖ת יַכְעִיסֻֽהוּ׃    יז יִזְבְּח֗וּ לַשֵּׁדִים֙ לֹ֣א אֱלֹ֔הַּ
אֱלֹהִ֖ים לֹ֣א יְדָע֑וּם  חֲדָשִׁים֙ מִקָּרֹ֣ב בָּ֔אוּ
לֹ֥א שְׂעָר֖וּם אֲבֹתֵיכֶֽם׃    יח צ֥וּר יְלָדְךָ֖ תֶּ֑שִׁי
וַתִּשְׁכַּ֖ח אֵ֥ל מְחֹלְלֶֽךָ׃    רביעייט וַיַּ֥רְא יְהֹוָ֖ה וַיִּנְאָ֑ץ
מִכַּ֥עַס בָּנָ֖יו וּבְנֹתָֽיו׃    כ וַיֹּ֗אמֶר אַסְתִּ֤ירָה פָנַי֙ מֵהֶ֔ם
אֶרְאֶ֖ה מָ֣ה אַחֲרִיתָ֑ם  כִּ֣י ד֤וֹר תַּהְפֻּכֹת֙ הֵ֔מָּה
בָּנִ֖ים לֹא־אֵמֻ֥ן בָּֽם׃    כא הֵ֚ם קִנְא֣וּנִי בְלֹא־אֵ֔ל
כִּעֲס֖וּנִי בְּהַבְלֵיהֶ֑ם  וַאֲנִי֙ אַקְנִיאֵ֣ם בְּלֹא־עָ֔ם
בְּג֥וֹי נָבָ֖ל אַכְעִיסֵֽם׃    כב כִּי־אֵשׁ֙ קָדְחָ֣ה בְאַפִּ֔י
וַתִּיקַ֖ד עַד־שְׁא֣וֹל תַּחְתִּ֑ית  וַתֹּ֤אכַל אֶ֙רֶץ֙ וִֽיבֻלָ֔הּ
וַתְּלַהֵ֖ט מוֹסְדֵ֥י הָרִֽים׃    כג אַסְפֶּ֥ה עָלֵ֖ימוֹ רָע֑וֹת
חִצַּ֖י אֲכַלֶּה־בָּֽם׃    כד מְזֵ֥י רָעָ֛ב וּלְחֻ֥מֵי רֶ֖שֶׁף
וְקֶ֣טֶב מְרִירִ֑י  וְשֶׁן־בְּהֵמֹת֙ אֲשַׁלַּח־בָּ֔ם
עִם־חֲמַ֖ת זֹחֲלֵ֥י עָפָֽר׃    כה מִחוּץ֙ תְּשַׁכֶּל־חֶ֔רֶב וּמֵחֲדָרִ֖ים אֵימָ֑ה גַּם־בָּחוּר֙
גַּם־בְּתוּלָ֔ה יוֹנֵ֖ק עִם־אִ֥ישׁ שֵׂיבָֽה׃    כו אָמַ֖רְתִּי אַפְאֵיהֶ֑ם
אַשְׁבִּ֥יתָה מֵאֱנ֖וֹשׁ זִכְרָֽם׃    כז לוּלֵ֗י כַּ֤עַס אוֹיֵב֙ אָג֔וּר
פֶּֽן־יְנַכְּר֖וּ צָרֵ֑ימוֹ  פֶּן־יֹֽאמְרוּ֙ יָדֵ֣נוּ רָ֔מָה
וְלֹ֥א יְהֹוָ֖ה פָּעַ֥ל כׇּל־זֹֽאת׃    כח כִּי־ג֛וֹי אֹבַ֥ד עֵצ֖וֹת הֵ֑מָּה
וְאֵ֥ין בָּהֶ֖ם תְּבוּנָֽה׃    חמישיכט ל֥וּ חָכְמ֖וּ יַשְׂכִּ֣ילוּ זֹ֑את
יָבִ֖ינוּ לְאַחֲרִיתָֽם׃    ל אֵיכָ֞ה יִרְדֹּ֤ף אֶחָד֙ אֶ֔לֶף
וּשְׁנַ֖יִם יָנִ֣יסוּ רְבָבָ֑ה  אִם־לֹא֙ כִּי־צוּרָ֣ם מְכָרָ֔ם
וַֽיהֹוָ֖ה הִסְגִּירָֽם׃    לא כִּ֛י לֹ֥א כְצוּרֵ֖נוּ צוּרָ֑ם
וְאֹיְבֵ֖ינוּ פְּלִילִֽים׃    לב כִּֽי־מִגֶּ֤פֶן סְדֹם֙ גַּפְנָ֔ם
וּמִשַּׁדְמֹ֖ת עֲמֹרָ֑ה  עֲנָבֵ֙מוֹ֙ עִנְּבֵי־ר֔וֹשׁ
אַשְׁכְּלֹ֥ת מְרֹרֹ֖ת לָֽמוֹ׃    לג חֲמַ֥ת תַּנִּינִ֖ם יֵינָ֑ם
וְרֹ֥אשׁ פְּתָנִ֖ים אַכְזָֽר׃    לד הֲלֹא־ה֖וּא כָּמֻ֣ס עִמָּדִ֑י
חָת֖וּם בְּאוֹצְרֹתָֽי׃    לה לִ֤י נָקָם֙ וְשִׁלֵּ֔ם
לְעֵ֖ת תָּמ֣וּט רַגְלָ֑ם  כִּ֤י קָרוֹב֙ י֣וֹם אֵידָ֔ם
וְחָ֖שׁ עֲתִדֹ֥ת לָֽמוֹ׃    לו כִּֽי־יָדִ֤ין יְהֹוָה֙ עַמּ֔וֹ
וְעַל־עֲבָדָ֖יו יִתְנֶחָ֑ם  כִּ֤י יִרְאֶה֙ כִּֽי־אָ֣זְלַת יָ֔ד
וְאֶ֖פֶס עָצ֥וּר וְעָזֽוּב׃    לז וְאָמַ֖ר אֵ֣י אֱלֹהֵ֑ימוֹ
צ֖וּר חָסָ֥יוּ בֽוֹ׃    לח אֲשֶׁ֨ר חֵ֤לֶב זְבָחֵ֙ימוֹ֙ יֹאכֵ֔לוּ
יִשְׁתּ֖וּ יֵ֣ין נְסִיכָ֑ם  יָק֙וּמוּ֙ וְיַעְזְרֻכֶ֔ם
יְהִ֥י עֲלֵיכֶ֖ם סִתְרָֽה׃    לט רְא֣וּ ׀ עַתָּ֗ה כִּ֣י אֲנִ֤י אֲנִי֙ ה֔וּא
וְאֵ֥ין אֱלֹהִ֖ים עִמָּדִ֑י  אֲנִ֧י אָמִ֣ית וַאֲחַיֶּ֗ה
מָחַ֙צְתִּי֙ וַאֲנִ֣י אֶרְפָּ֔א  וְאֵ֥ין מִיָּדִ֖י מַצִּֽיל׃
ששימ כִּֽי־אֶשָּׂ֥א אֶל־שָׁמַ֖יִם יָדִ֑י  וְאָמַ֕רְתִּי חַ֥י אָנֹכִ֖י לְעֹלָֽם׃
מא אִם־שַׁנּוֹתִי֙ בְּרַ֣ק חַרְבִּ֔י  וְתֹאחֵ֥ז בְּמִשְׁפָּ֖ט יָדִ֑י
אָשִׁ֤יב נָקָם֙ לְצָרָ֔י  וְלִמְשַׂנְאַ֖י אֲשַׁלֵּֽם׃
מב אַשְׁכִּ֤יר חִצַּי֙ מִדָּ֔ם  וְחַרְבִּ֖י תֹּאכַ֣ל בָּשָׂ֑ר
מִדַּ֤ם חָלָל֙ וְשִׁבְיָ֔ה  מֵרֹ֖אשׁ פַּרְע֥וֹת אוֹיֵֽב׃
מג הַרְנִ֤ינוּ גוֹיִם֙ עַמּ֔וֹ  כִּ֥י דַם־עֲבָדָ֖יו יִקּ֑וֹם
וְנָקָם֙ יָשִׁ֣יב לְצָרָ֔יו  וְכִפֶּ֥ר אַדְמָת֖וֹ עַמּֽוֹ׃

  1. ^ בספרי תימן הַֽלְיהֹוָה֙ בתיבה אחת

תפילת ערביתעריכה

מתחילים במזמור קל"ז, על נהרות בבל, ואז מתפללים ערבית כבכל יום עד לאחר עמידה.

א עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם בָּכִינוּ בְּזָכְרֵנוּ אֶת צִיּוֹן. ב עַל עֲרָבִים בְּתוֹכָהּ תָּלִינוּ כִּנֹּרוֹתֵינוּ. ג כִּי שָׁם שְׁאֵלוּנוּ שׁוֹבֵינוּ דִּבְרֵי שִׁיר וְתוֹלָלֵינוּ שִׂמְחָה שִׁירוּ לָנוּ מִשִּׁיר צִיּוֹן. ד אֵיךְ נָשִׁיר אֶת שִׁיר יְהוָה עַל אַדְמַת נֵכָר. ה אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלָ‍ִם תִּשְׁכַּח יְמִינִי. ו תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלַ‍ִם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי. ז זְכֹר יְהוָה לִבְנֵי אֱדוֹם אֵת יוֹם יְרוּשָׁלָ‍ִם הָאֹמְרִים עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ. ח בַּת בָּבֶל הַשְּׁדוּדָה אַשְׁרֵי שֶׁיְשַׁלֶּם לָךְ אֶת גְּמוּלֵךְ שֶׁגָּמַלְתְּ לָנוּ. ט אַשְׁרֵי שֶׁיֹּאחֵז וְנִפֵּץ אֶת עֹלָלַיִךְ אֶל הַסָּלַע. (תהלים קלז)

ומתפללים תפילת ערבית עד לאחר עמידה. בעמידה מוסיפים עננו, יש הנוהגים לומר את תפילת נחם ואילו מנהג צפון אפריקה לאמרו אך ורק במנחה, משום שאין הנחמות שייכות עד אז.

קינות לאחר ערביתעריכה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

למי אבכה וכף אכה ובבכי אמרר והמון מעי אשנןעריכה

לְמִי אֶבְכֶּה וְכַף אַכֶּה
וּבִבְכִי אֲמָרֵר וַהֲמוֹן מֵעַי אֲשַׁנֵּן
הֲלְמִקְדָּשׁ וְאָרוֹן אוֹ כְרוּבִים אֲשֶׁר עוֹרְבִים
וְקִפּוֹד שָׁם יְקַנֵּן
וְעַל דּוּכָן אֲשֶׁר הוּכַן
לְלֵוִי לְנַצֵּחַ בְּשִׁיר לָאֵל וְרַנֵּן
אֱהִי מַשְׁמִים עֲלֵי אוּרִים וְתֻמִּים
אֲשֶׁר שָׁם כֹּהֲנֵי מִשְׁמָר יְכוֹנֵן
וְעַל הֶרֶג חֲכָמִים בֵּית אֱלֹהִים
וּבָא קוֹסֵם קְסָמִים גַּם מְעוֹנֵן
וְאֵיכָה חָשְׁכָה אוֹר הַהֲלָכָה
וְהַתַּלְמוּד כְּמוֹ גַלְמוּד מִי יְבוֹנֵן
וְסוֹד תּוֹרָה הֲיֵשׁ מוֹצִיא לְאוֹרָה
וּמִי הוּא זֶה עֲלֵי הַדּוֹר יְגוֹנֵן
חֲלָלִים נָפְלוּ עוֹלְלִים וְיוֹנְקִים
וְאֵין מֵקִים וְאֵין חוֹמֵל וְחוֹנֵן
לְזֹאת כָּל יוֹם וְכָל לַיִל אֲיֵלִיל
בְּרָב חֶבֶל כְּמוֹ אָבֵל וְאוֹנֵן
וּמַר אֶסְפֹּד וְאָח אֶקְרָא לְקִפּוֹד
וּמִדְּמָעַי עֲפַר צִיּוֹן אֲחוֹנֵן
וְאֶחְדַּל מִשְּׁמֹעַ קוֹל מְרַנֵּן
וְאֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד אֲקוֹנֵן

אקרא בבכיה רבה איכה ישבהעריכה

הלילה אלכה שולל ויחף אצא בקריאת איכהעריכה

מגילת איכהעריכה

זכר ה׳ מה היה לנו / אוי / הביטה וראה את חרפתנו / אוי מה היה לנועריכה

בליל זה יבכיון וילילו בניעריכה

בְּלֵיל זֶה יִבְכָּיוּן וְיֵילִילוּ בָּנַי.
בְּלֵיל זֶה חָרַב בֵּית קָדְשִׁי וְנִשְׂרְפוּ אַרְמוֹנַי.
וְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל יֶהְגּוּ בִיגוֹנַי.
וְיִבְכּוּ אֶת הַשְּׂרֵפָה אֲשֶׁר שָׂרַף יְיָ:

בְּלֵיל זֶה תְּיַלֵּל מַר עֲנִיָּה נֶחְדֶּלֶת.
וּמִבֵּית אָבִיהָ בַּחַיִּים מֻבְדֶּלֶת.
וְיָצְאָה מִבֵּיתוֹ וְנִסְגַּר הַדֶּלֶת.
וְהָלְכָה בַּשִּׁבְיָה בְּכָל פֶּה נֶאֱכֶלֶת.
בְּיוֹם שֻׁלְּחָה בְּאֵשׁ בּוֹעֶרֶת וְאוֹכֶלֶת.
וְאֵשׁ עִם גַּחֶלֶת. יָצְאָה מֵאֵת יְיָ. בליל זה:

בְּלֵיל זֶה הַגַּלְגַּל סִבֵּב הַחוֹבָה.
רִאשׁוֹן גַּם שֵׁנִי בֵּיתִי נֶחְרְבָה.
וְעוֹד לֹא רֻחָמָה בַּת הַשּׁוֹבָבָה.
הֻשְׁקְתָה מֵי רוֹשׁ וְאֶת בִּטְנָהּ צָבָה.
וְשֻׁלְּחָה מִבֵּיתוֹ וְגַם נָשְׁתָה טוֹבָה.
גְּדוֹלָה הַשִּׂנְאָה מֵאֵת אֲשֶׁר אֲהֵבָהּ.
וּכְאַלְמְנוּת חַיּוּת כְּאִשָּׁה נֶעֱזָבָה.
וַתֹּאמֶר צִיּוֹן עֲזָבַנִי יְיָ. בליל זה:

בְּלֵיל זֶה קָדַרְתִּי וְחָשְׁכוּ הַמְּאוֹרוֹת.
לְחֻרְבַּן בֵּית קָדְשִׁי וּבִטּוּל מִשְׁמָרוֹת.
בְּלֵיל זֶה סַבּוּנִי אֲפָפוּנִי צָרוֹת.
וְגַם קָרָא מוֹעֵד בְּדִין חָמֵשׁ גְּזֵרוֹת.
בְּכִי חִנָּם בָּכוּ וְנִקְבַּע לְדוֹרוֹת.
יַעַן כִּי הָיְתָה סִבָּה מֵאֵת יְיָ. בליל זה:

בְּלֵיל זֶה אֵרְעוּ בוֹ חָמֵשׁ מְאוֹרָעוֹת.
גָּזַר עַל אָבוֹת בִּפְרֹעַ פְּרָעוֹת.
וְדָבְקוּ בוֹ צָרוֹת מְצֵרוֹת וְגַם רָעוֹת.
יוֹם מוּכָן הָיָה בִּפְגֹּעַ פְּגָעוֹת.
וְהֶעֱמִיד הָאוֹיֵב וְהֵרִים קוֹל זְוָעוֹת.
קוּם כִּי זֶה הַיּוֹם אֲשֶׁר אָמַר יְיָ. בליל זה:


מדי שנה קינה בליל זה מזומנהעריכה

על זה היה דוה לבנו ועל אלה חשכו עינינועריכה

על ליל חרבן היכל מקדש / מדי ליל זה ספד יחדש / על עיר קדש ועל המקדשעריכה

אוי כי ירד אש מן השמים לירושלים עיני עיני יורדה מיםעריכה

זכור ה' ליהודה ולאפרים / אשר שֻפך דמם כמים / סביבות ירושליםעריכה

אליכם עדה קדושה אשאל מכם שאלות / מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות[1]עריכה

אֲלֵיכֶם עֵדָה קְדוֹשָׁה אֶשְׁאַל מִכֶּם שְׁאֵלוֹת:
מַה נִּשְׁתַּנָּה הַלַּיְלָה הַזֶּה מִכָּל הַלֵּילוֹת?

מַדּוּעַ בְּלֵיל פֶּסַח אוֹכְלִים מַצּוֹת וּמְרוֹרִים,
עַתָּה הַלַּיְלָה הַזֶּה שָׂבַעְנוּ בּוּז וּמְרוֹרִים?
עַל הֶרֶג הַכְּשֵׁרִים וְעַל זֶרַע יְשָׁרִים,
עַל כֵּן בִּבְכִי תַּמְרוּרִים אֶשָּׂא קוֹלִי כְחוֹלוֹת.

מַדּוּעַ בְּלֵיל פֶּסַח שֻׁלְחָן עָרוּךְ בְּשִּׂמְחָה,
עַתָּה בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ בְּלֵיל זֶה קוֹל אֲנָחָה?
אֲהָהּ כִּי לֹא מָצָאנוּ לְכַף רַגְלֵנוּ מְנוּחָה,
אוֹי כִּי בָאָה צָרָה עַל כֵּן אֶשְׁכַּח מְחוֹלוֹת.

מַדּוּעַ בְּלֵיל פֶּסַח שׁוֹתִים כּוֹסוֹת בִּבְרָכָה,
עַתָּה אֲנַחְנוּ בְּלֵיל זֶה נִקְרָא מְגִלַּת אֵיכָה?
אֵיכָה בְּגָלוּת יָשַׁבְתִּי וּבָאתִי אֶרֶץ מְבוּכָה,
לָכֵן אֲנִי עַל כָּכָה אֲעוֹרֵר קוֹל יְלָלוֹת.

מַדּוּעַ בְּלֵיל פֶּסַח קוֹרִין תָּמִיד הַגָּדָה,
עַתָּה נֹאמַר בְּלֵיל זֶה בְּכִי תַּמְרוּר וּקְפָדָה?
אוֹיָה כִּי גַּרְתִּי מֶשֶׁךְ וּבָא עֵת פְּקֻדָּה,
אוֹי עַל קִרְיָה חֲמוּדָה וְעַל בָּתֵּי תְפִלּוֹת.

מַדּוּעַ בְּלֵיל פֶּסַח נִגְמֹר תָּמִיד הַהַלֵּל,
עַתָּה אֲנַחְנוּ בְּלֵיל זֶה נְהִי מִסְפֵּד וִילֵיל?
כִּי בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ עַתָּה לֹא נוּכַל לְהִתְפַּלֵּל,
כִּי בֵּית מִקְדָּשׁ מִתְחַלֵּל וְגַם חָרְבוּ הֵיכָלוֹת.

מַדּוּעַ בְּלֵיל פֶּסַח אוֹמְרִים שְׁפֹךְ בְּזִמְרָה,
עַתָּה בְּלֵיל זֶה שָׁתִינוּ לַעַן רֹאשׁ וּמָרָה?
אוֹי כִּי שִׂמְחָה נֶעְדָּרָה דַּרְכֵי צִיּוֹן אֲבֵלוֹת.

הִתְנַחֲמוּ בְגָלוּת בָּנִים יוֹשְׁבִים בְּצָיוֹן,
אֲרוֹמִמְכֶם מִשִּׁפְלוּת אָכִין עֲבוֹדַת צִיּוֹן,
אֶבְנֶה נְוֵה אַפִּרְיוֹן אָז תִּשְׂמְחוּ בְּגִילוֹת.

אוי כי קינה רבת מפי בן ומפי בת / ויהי נעם נשבת במוצאי השבת (קינה למוצ"ש)עריכה

אני הגבר אקונן / בליל זה במר ואתאונן / ותחת ויהי נעם / איכה זהב יועם (קינה למוצ"ש)עריכה

אז בחטאינו חרב מקדש ובעונות נשרף היכל (מחבר:אלעזר הקליר)‏[2]עריכה

עורה נא ימינך רמה / ולזעומה קרא נחמהעריכה

ומונין שנות החורבן וממשיכים "ואתה קדוש", קדושה דסידרא של בית האבל, ואחר כך קדיש מיוחד לבניין בית המקדש השלישי (יש שמונין אחרי הקדיש).

יש נוהגים לומר גם קינות אלו:

על היכלי חבלי כנחש נושך ולשממות ציון אשב בחושך (מחבר:רבי ישראל נג'ארה)עריכה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

על היכלי אבכה יומם ולילה / ולתפארת ציון עיר ההֻלָלָה (מחבר:רבי יהודה בן-שמואל אבן-עבאס)עריכה

עַל הֵיכָלִי אֶבְכֶּה יוֹמָם וָלַיְלָה
וּלְתִפְאֶרֶת צִיּוֹן עִיר הַמְּהֻלָּלָה
בְּכִי נַפְשִׁי עַל חָרְבַּן פַּעֲמַיִם
אֶרֶץ צְבִי צְבִי יְרוּשָׁלַיִם
וְעַל עַמָּהּ אֲשֶׁר הָלַךְ בַּגּוֹלָה

בֵּית תִּפְאַרְתִּי שָׂם אוֹיֵב לְשַׁמָּה
הוֹשִׁיבַנִי בִּידֵי נְבָיוֹת וְשַׁמָּה
עַל זֹאת אֶבְכֶּה תָמִיד בְּקוֹל יְלָלָה

סִפְדִי תוֹרָה כִּי חֻלְּלָה תִפְאַרְתֵּךְ
נָפַל נִזְרֵךְ מִיּוֹם שֶׁנֶחְרַב בֵּיתֵךְ
וּשְׂאִי קִינָה עַל אֲהֳלִיבָה וְאָהֳלָה
סִפְדִי תוֹרָה עַל אֲהֳלִיבָה וְאָהֳלָה

חִזְקוּ עַמִּי מַהֵר אֶבְנֶה דְבִירְכֶם
נָקָם אֶלְבַּשׁ וְאָשִׁיב אֶת שְׁבוּתְכֶם
תּוֹךְ הֵיכָלִי אֶשְׁכּוֹן כְּבַתְּחִלָּה
כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תּוֹרָה וּתְהִלָּה.

  1. ^ מילים ולחנים
  2. ^ ‏אז בחטאינו, ‏



קינות ליום תשעה באבעריכה