סידור/נוסח מרוקו/דיני תפלה

א. אין לנענע גופו בתפלת י"ח שהוא כעומד לפני המלך. (מהר"י סרוק והרמ"ע):

ב. לא ישמיע לאזניו בתפלתו רק שפתיו נעות וקולו לא ישמע. (בדק הבית סק"א ופר"ח):

ג. אפשר דאפי' להתפלל על צרה פרטית שלו לא ישמיע קולו אפילו לאזניו וז"ש דלא לשתמע קליה בצלותיה. (בר"י סק"א ומחב"ר שם וסתק"א ע"ש וסתקפ"ב. ועיין פתח עינים על ברכות על דף ט"ו:

ד. ישהה מעט קודם שיתחיל להתפלל ובשירה חדשה יחשוב גדולתו יתברך ונפלאותיו שעשה עמו, ואשר הוא עני ואביון מתורה ובקבר עני אפל שפל גלמוד (זהר ואחרונים):

ה. יחשוב שהוא נגד א"י ירושלם ובית המקדש ובית קה"ק. (סצ"ד):

ו. לא יעמוד ולא ישב בתפלה אצל רשע וכו'. (ספר חסידים).

ז. צריך להיות נכון במחשבה ודבור וכונה בתפלה. והאריך מאד בזה ואסף וקבץ במימר קדישין הרב שלמי צבור מדף ק"א והנמשך. ותראה כי תפלה גימ' בכונ"ת הל"ב. (סדור הרב יעב"ץ וכ"כ הרב אבודרהם):

ח. צריך לסמוך גאולה לתפלה וכמה מעלות בזה ע"ש דף ק"א:

ט. מנהגי שרשי התפלות אין לשנות ממנהג הקדום י"ב שערים כנגד י"ב שבטים ותפלות כל א' עולה בדרך שער א' ותפלת נסח הספרדים עולה בכל א' מי"ב שערים. (האר"י ז"ל):

י. לענין דינא אשכנזים המתפללים עם ספרדים וספרדים המתפללי' עם אשכנזים יצאו י"ח תפלה. (שער אפרים סי' י"ב):

יא. מנהג סדר הספרדים הוא הנכון כי הכל בלשון צח וברור (מהרשד"ם משא מלך):

יב. מי שאין לו יד בקבלה אין לומר ולהזכיר ואפילו להרהר הסודות הכתובים בסדור האר"י ז"ל באין מבין ורד קרוב להפסד רחמנא ליצלן. (מחב"ר סרע"ד):

יג. מי שאין לו יד בדרך הסוד אל יתפלל מתוך סדור האר"י כי הוא יוהרא וגונב דעת. (שם):

יד. בשחרית יעמוד להתפלל כשיאמר תהלות לאל עליון. ובערבית כשמתחיל ש"ץ הקדיש. (שיירי כנה"ג סצ"ג):

טו. ילך שלש פסיעות לפניו ושם יתפלל. (ס' הרקח):

טז. לא יעמוד להתפלל לא ע"ג מטה או ספסל וכו'. (ס"ג).

יז. ע"ג הסופ"ה מותר להפלל ואם רובם או כלם למטה לאו שפיר עבדי העומדים למעלה אם לא שאי אפשר. (הלק"ט ח"א סקכ"ב):

יח. יקבע מקום לתפלתו וכל שהוא תוך ארבע חשוב מקום אחד ואם מתפלל בביתו יקבע מקום שלא יבלבלוהו. (ס"צ ואחרונים):

יט. יתפלל לצד מזרח ויצדד לדרום או לצפון. (סצ"ד ואחרונים):

כ. לא יהא דבר חוצץ בינו לבין הקיר ודבר קבוע ארון ותיבה אין חוצצים, ולא חשיב חציצה אלא דבר גבוה עשרה ורחבו ארבעה ומותר להתפלל אחורי אדם. (ס"ג ואחרונים):

כא. לא יתפלל נגד בגדים המצויירים אע"פי שאינם בולטים ואם יקרא נגד כותל או בגד מצוייר יעלים עיניו. (שם):

כב. אסור להתפלל נגד המראה אפילו עיניו סגורות. (הרדב"ז סק"ז):

כג. קודם שיתפלל יסיר כיחו וניעו וכל דבר הטורדו. (סצ"ב):

כד. מותר לרוק בבהכ"נ ויכסהו בגמי או ידרסנו ברגליו: (ס"צ)

כה. ובתפלת י"ח אסור לרוק ואם אי אפשר מבליעו בכסותו ואם הוא אסטניס זורקו לאחוריו, ואם אי אפשר זורקו לשמאלו ולא לימינו וכ"ש לפניו. (סצ"ז):

כו. אפילו בתחנונים שאחר תפלה אסור לרוק דכל זמן שלא פסע ג' פסיעות הו"ל כעומד לפני המלך ואם א"א שרי אף לימינו ולפניו. (אחרונים שם):

כז. לא יגהק ולא יפהק ואנם הוצרך באונס יניח ידו על פיו. (שם):

כח. רבינו האר"י היה מתפלל שמונה עשרה בעיניים סגורות ואם יותר טוב לו להתפלל מתוך הסדור כה יעשה ושח עינים. (מחב"ר שם):

כט. צריך שלא יסמוך על עמוד שלפניו או בצדו וחולה שא"א לו כי אם בסמיכה אם יוכל לכוין כמו אם היה יושב יעמוד ויסמוך. (בר"י סצ"ד):

ל. אף בתפלה מיושב צריך להזהר שלא לסמוך לאחריו ולא יהיה מוטה לצדדין ואל יפשוט רגליו ולא ירכיבם זה על זו. {עט"ז שם):

לא. לא יראה עצמו בתפלה כעייף ואינו יכול לעמוד וכיוצא מתנועות ותכסהו בושה כי ברחובות ובעסקיו הוא בריא. ולעבוד ה' ראשו ככרמל. (כנה"ג שם):

לב. זקן שאינו יכול לעמוד יושב במקומו ומתפלל, וחולה מתפלל אפילו שוכב על צידו והוא שיוכל לכוין דעתו ואם לאו יהרהר בלבו. ואם נסתלק האונס אין צריך לחזור ולהתפלל אפילו התפלל בהרהור וכל שכן אם הוכרח להתפלל מיושב כגון שהיה בדרך בקרון וכשיבא לבית א"צ להתפלל. (עבר"י ס"פ וסצ"ד):

לג. אסור להפיח בתוך התפלה ואם אינו יכול להעמיד עצמו הולך אחריו ד' אמות ותצא רו"חו ואחרי ככלות יהרהר בלבו נוסח זה, רבון העולמים יצרתנו נקבים נקבים חלולים חלולים גלוי וידוע לפניך חרפתנו וכלימתנו חרפה וכלימה בחיינו רמה ותולעה במיתתנו, וחוזר למקומו וחוזר למקום שפסק. (סק"ג ושנ"ה):

לד. הנהגת האדם יגע בשוק וירך ומקומות המכוסים ולא יחכך ראשו בידו, וכן יזהר שלא יגע בצואת האזן והאף. (ס"ד וסצ"ב, ועיין במח"בר שס):

לה. לא יאחוז בידו שום דבר כשהוא מתפלל חוץ מהמחזור ואם התפלל וידו אוחזת באיזה דבר אין צריך לחזור ולהתפלל. (סצ"ו ואחרונים):

לו. אם רוצים לומר נוסח איזו תפלה או וידוי בשומע תפלה וכיוצא צריך לרשום בספר אותו הנוסח והספר בחיקו ישא שיהא מוכן ומזומן בעתו. (ברכ"י שם):

לז. תינוק שהטיל מים בבה"כ ישתוק עד שיביאו מים ואם המים רחוקים יש להקל דהוא ספיקא דרבנן (סברת הרשב"א והפר"ח ס"א ומרן בב"י סע"ח ודלא כה"ה בספר שלמי צבור דף קי"א דחש לסברת האחרונים וגם הרב מור קציעה הקל בבה"כ ע"ש) ומהיות טוב אם אפשר ישימו בגד עליהם:

לח. המתפלל יכוין בלבו פירוש המלות ויחשוב כאלו שכינה כנגדו ויסיר כל המחשבות ויחשוב שאם לפני מלך בשר ודם מדבר היה מסדר דבריו ומכון יפה. ק"ו על אחת כמה וכמה לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה. ויחשוב בדברים המכניעים את הלב. (סצ"ח ע"ש באורך):

טל. אם תינוק מטרידו וכן גדולים שהם מדברים יכול לעשות תנועה בקול להשתיקם. (מחב"ר סק"ד):

מ. לא יעמוד להתפלל אלא באימה והכנעה ולא מתוך שחוק וקלות ראש ודברים בטלים אלא מתוך שמחה כגון דברי תנחומים של תורה. (ס"ג?):

מא. לא יעמוד להתפלל מתוך פלפול אלא מתוך הלכה פסוקה. (שם):

מב. אסור לישב בתוך ארבע אמות של מתפלל בין מלפניו בין מן הצדדין בין מלאחריו וירחיק ד' אמות, ואם עוסק בתקוני התפלות אפילו באיזהו מקומן אינו צריך להרחיק. ויש מי שמתיר גם אם עוסק בתורה אבל לא במהרהר. ואם היושב ישב כבר ועמד זה בצדו אם אינו בבה"כ אין צריך לקום וחוץ לד' אמות שרי אפילו לפניו. (סי' ק"ב ואחרונים):

מג. אסור לעבור נגד המתפללים לפניהם בתוך ארבע אמות אבל לצידיהן שרי (שם) ובזוהר ח"א דף קל"ב אמרו ומאן דצלי אסור למעבר ד' אמות סמיך ליה לכל סטרא בר לקמיה:

מד. מי שהשלים תפלתו ואחר מתפלל אחריו ולא השלים אסור לפסוע ג' פסיעות עד שישלים תפלתו העומד אחריו ואפילו שהתחיל האחר להתפלל אחריו. (שם):

מה. עשרה שהתפללו כבר ביחיד ונתקבצו מנין עשרה יעבור ש"ץ לפני התיבה להוציא רבים בקדושה וקדיש. (הרב יעב"ץ בסדורו דף קמ"ט ובמו"ק סי' ש"ט וע"ש במחב"ר):

מו. ש"ץ שצריך להתפלל בשני מקומות עיין לה' הנז' שם ובתשו' שאלת יעב"ץ ח"א סכ"א:

מז. המתפלל יכוין בכל הברכות ואם אינו יכול לכוין בכלן לפחות יכוין באבות:

מח. יכרע גופו כשאומר ברוך וכשיאמר אתה ישחה ראשו וכשזוקף זוקף בשם הראש ואחר כך הגוף. (זהו ר"מ ריש עקב ועיין מחב"ר סקי"ג):

מט. כשהוא כורע יכרע במהירות בפעם אחד דרך הכנעה וכשהוא זוקף יהיה בנחת. (סי' קי"ג):

נ. הכריעה תהיה עד שיתפקקו כל חליות שבשדרה (שם). וצריך לכרוע על ברכיו (בר"י סקכ"א). וזקן שאינו יכול - בהרכנת ראשו די. והבריא לא ישחה כ"כ דמחזי כיוהרא. (סקי"ג):

נא. בבית הכנסת שמרוצף באבני שיש מותר להשתחוות כל דליכא פשוט ידים ורגלי' ולכתחילה מותר לרצף הבית הכנסת באמנים. (הרב כנה"ג סק"ג וסקל"א):

נג. ביוה"כ במקום שכורעים במוסף נהגו להציע מצעות ומחצלאות או עשבים. (סקל"א):

מקור

עריכה

https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=21925#p=151&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr=


מקור ראשוני: חיד"א "קשר גודל"; "חסד לאברהם" (אנקווה, ליוורנו תר"ה).