סידור/נוסח מרוקו/דיני ברכות של שחר
דיני ברכות של שחר עריכה
א. אלהי נשמה שנתת יברך תכף אחר אשר יצר. (האר"י זלה"ה):
ב. אין למחות ביד הנוהגים שלא לסומכה. (ה"ה בשלמי צבור שם):
ג. א"ל [=אין לומר] טהורה "היא", רק טהורה, אתה בראתה וכו'. כן נהגתי מנעורי מטעם דעל הרוב חטאה ואיננה טהורה. ואחז"ר נדפס בשלמי בצבור. וראיתי להרב ז"ל דמ"ו שכתב לדלג תיבת היא מטעמים אחרים ולא כתב בפירוש טעם כעיקר ואכמ"ל:
ד. אם בירך מחיה המתים במקום אלהי נשמה שנתת יצא. (פר"ג [פרי חדש?] סמ"ו ?):
ה. מי שאיחר לבא לביהכ"נ והוכרח להתפלל יוצר ועמידה עם הצבור שאחר תפלה אומר ברכות השחר. לא יאמר ברכת אלהי נשמה שנתת שכבר יצא בברכת מחיה המתים. (שם סנ"ב):
ו. הנותן לשכוי - יש לברכה אחר חצות כשקם באשמורת - אף שלא שמע קול התרנגול - עם שאר הברכות, אף שלא נתחייב בהם. (מחב"ר סמ"ז. וכן מצאתי בס' הפרדס כ"י שהשיבו מן השמים לרבי יעקב ממרוי"ש שאפי' לא שמע תרנגול וכיוצא יברך):
ז. חרש מברך הנותן לשכוי. (אחרונים וכן עיקר. ודלא כמו"ק ומטה יהודה שכתבו איפכא):
ח. סומא לכולי עלמא יברך הנותן לשכוי. (אחרונים ופשוט):
ט. פוקח עורים - סומא נמי מבוך פוקח עורים. (שיורי ברכה סמ"ו וכן העלה ה"ה בשלמי צבור דף מ"ח ע"ב ע"ש):
י. היכא דבעי לומר פוקח עורים וטעה ואמר ואמר מלביש ערומים, ותוך כדי דיבור אמר פוקח עורים - יצא ידי עורים. (פנים מאירות ח"א סנ"ח. ונעלם מה"ה בשלמי בצור דף מ"ח ע"ב ואכמ"ל):
יא. זוקף כפופים - אם בירך זוקף כפופים קודם מתיר אסורים לא יברך מתיר אסורים. (ש"ע סמ"ו):
יב. הנותן ליעף כח צריך לאומרה אחר מלביש ערומים. (בר"י וש"ב סמ"ו):
יג. המכין מצעדי גבר ואח"כ שעשה לי כל צרכי כמ"ש בסדורים, וי"א כמ"ש בש"ע. (עיין במ"א ואחרונים סמ"ו).
יד. שעשה לי כל צרכי - אין לברך בט"ב וביוה"ך אף שלובש מנעל של לבדים, והאבל מברך אף אם הולך יחף. (כן נ"ל אחר שראיתי מ"ש ה"ה בשלמי צבור ד"נ עד דנ"ג עש"ב. וכן המנהג להולכים אחר עקבות האר"י זלה"ה):
טו. שלא עשני גוי - אם בירך שעשני ישראל במקום שלא עשוי גוי בדיעבד יצא, ולא יברך שלא עשני עבד. אמנם יאמר שלא עשני אשה. (ה"ה בשלמי צבור דנ"ד):
טז. שלא עשני אשה - אם בירך שלא עשני אשה תחילה יכול לברך אח"כ שלא עשני גוי ושלא עשני עבד. (בר"י סמ"ו וכן הסכים ה"ה בשלמי צבור שם):
יז. נשים מברכות שלא עשני גויה שלא עשני שפחה בשם ומלכות. (אחרונים בסי' מ"ו ודלא כהרב יעבץ בסידורו שכתב בלא שם ומלכות):
יח. גר לא יברך שלא עשני גוי. (בר"י סמ"ו):
יט. אם נסתפק אם בירך ברכת התורה לא יברך. (מחב"ר סימן מ"ז):
כ. גר יכול לברך אשר בחר בנו. (הרמב"ם באגרותיו):
כא. אם קראוהו לס"ת קודם שיברך ברכות התורה לא יחזור לברך ברכת התורה שכבר נפטר בברכות ס"ת. (סקל"ט):
כב. ברכת אשר קדשנו על דברי תורה והערב נא ב' ברכות הן ועכ"ז יאמר והערב. (האר"י זלה"ה):
כג. לא יקרא פסוק אפילו דרך תחינה קודם ברכת התורה. (סמ"ז)
כד. הנוהגים קודם כל מצוה לומר פסוק ויהי נועם לא יאמרוהו קודם ברכת התורה. (בר"י שם):
כה. הנוהגים לומר פ' וארשתיך לי באמונה וכו' אחר לבישת תפילין לא יאמרו אם לא ברכו ברכת התורה. (צפורן שמיר ס"ב):
כו. חייב אדם לברך ק' ברכות בכל יום להגן על צ"ח קללות שבמשנה תורה, וכתיב גם כל חולי וכל מכה הרי ק'. (רבינו הרב הרקח (ש)ש"ך. ונעלם מהרב פנים מאירות בס' כתנות אור פ' נצבים שכתבו מדעתו. וגם אני הדל הבאתיו משמו בקונט' פני דוד ובמח"ב סמ"ז. וגם ה"ה בשלמי צבור דמ"ב כתבו ממח"בר בשם כתנות אור ע"ש. והם דברי הרקח):
מקור עריכה
https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=21925#p=84&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr=
מקור ראשוני: חיד"א "קשר גודל"; "חסד לאברהם" (אנקווה, ליוורנו תר"ה).