סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה
אבות
עריכהבמנחה ובמוסף: כִּֽי שֵֽׁם יְיָ אֶקְרָֽא הָבֽוּ גֹֽדֶל לֵאלֹהֵֽינוּ׃ (דברים לב, ג)
אֲדֹנָֽי שְׂפָתַֽי תִּפְתָּֽח, וּפִֽי יַגִּֽיד תְּהִלָּתֶֽךָ׃ (תהלים נא, יז)
בָּרֽוּךְ אַתָּֽה יְיָ, אֱלֹהֵֽינוּ וֵֽאלֹהֵֽי אֲבוֹתֵֽינוּ, אֱלֹהֵֽי אַבְרָהָֽם, אֱלֹהֵֽי יִצְחָֽק וֵֽאלֹהֵֽי יַֽעֲקֹֽב. הָאֵֽל הַגָּדֽוֹל, הַגִּבּֽוֹר וְהַנּוֹרָֽא, אֵֽל עֶלְיֽוֹן, גּוֹמֵֽל חֲסָדִֽים טוֹבִֽים, וְקוֹנֵֽה הַכֹּֽל, וְזוֹכֵֽר חַסְדֵֽי אָבֽוֹת, וּמֵבִֽיא גוֹאֵֽל לִבְנֵֽי בְנֵיהֶֽם לְמַֽעַן שְׁמֽוֹ, בְּאַֽהֲבָֽה.
בעשרת ימי תשובה:
זׇכְרֵֽנוּ לְחַיִּֽים, מֶֽלֶךְ חָפֵֽץ בַּֽחַיִּֽים, וְכׇתְבֵֽנוּ בְּסֵֽפֶר הַֽחַיִּֽים, לְמַֽעַנְךָֽ אֱלֹהִֽים חַיִּֽים.
מֶֽלֶךְ עוֹזֵֽר וּמוֹשִֽׁיעַ וּמָגֵֽן. בָּרֽוּךְ אַתָּֽה יְיָ, מָגֵֽן אַבְרָהָֽם.
גבורות
עריכהמשמחת תורה עד פסח אומרים "משיב הרוח", ומנהג ארץ ישראל לומר מפסח עד שמחת תורה "מוריד הטל".
אַתָּֽה גִּבּֽוֹר לְעוֹלָֽם, אֲדֹנָֽי. מְחַיֵּֽה מֵתִֽים אַתָּֽה, רַֽב לְהוֹשִֽׁיעַ.
מְכַלְכֵּֽל חַיִּֽים בְּחֶֽסֶד, מְחַיֵּֽה מֵתִֽים בְּרַֽחֲמִֽים רַבִּֽים, סוֹמֵֽךְ נֽוֹפְלִֽים וְרוֹפֵֽא חוֹלִֽים וּמַתִּֽיר אֲסוּרִֽים, וּמְקַיֵּֽם אֱמֽוּנָתֽוֹ לִֽישֵׁנֵֽי עָפָֽר. מִֽי כָמֽוֹךָ בַּֽעַל גְּבוּרֽוֹת, וּמִֽי דּֽוֹמֶה לָּֽךְ, מֶֽלֶךְ מֵמִֽית וּמְחַיֶּֽה וּמַצְמִֽיחַ יְשׁוּעָֽה.
בעשרת ימי תשובה:
מִֽי כָמֽוֹךָ אַֽב הָרַֽחֲמִֽים, זוֹכֵֽר יְצוּרָֽיו לְחַיִּֽים בְּרַֽחֲמִֽים.
וְנֶֽאֱמָֽן אַתָּֽה לְהַֽחֲיֽוֹת מֵתִֽים. בָּרֽוּךְ אַתָּֽה יְיָ, מְחַיֵּֽה הַמֵּתִֽים.
קדושת ה'
עריכה
בחזרת הש"ץ:
נְקַדֵּֽשׁ אֶת־שִׁמְךָֽ בָּעוֹלָֽם, כְּשֵֽׁם שֶׁמַּקְדִּישִֽׁים אוֹתֽוֹ בִּשְׁמֵֽי מָרֽוֹם. כַּכָּתֽוּב עַל־יַֽד נְבִיאֶֽךָ, וְקָרָֽא זֶֽה אֶל־זֶֽה וְאָמַר:
קָדֽוֹשׁ קָדֽוֹשׁ קָדֽוֹשׁ יְיָ צְבָאֽוֹת מְלֹֽא כָל־הָאָֽרֶץ כְּבוֹדֽוֹ: (ישעיהו ו, ג)
לְעֻמָּתָֽם בָּרֽוּךְ יֹאמֵֽרוּ:
בָּרֽוּךְ כְּבֽוֹד יְיָ מִמְּקוֹמֽוֹ: (יחזקאל ג, יב)
וּבְדִבְרֵֽי קׇדְשְׁךָֽ כָּתֽוּב לֵאמֹֽר:
יִמְלֹֽךְ יְיָ לְעוֹלָֽם אֱלֹהַֽיִךְ צִיּֽוֹן לְדֹֽר וָדֹֽר הַלְלוּיָֽהּ: (תהלים קמו, י)
לְדֽוֹר וָדֽוֹר נַגִּֽיד גׇּדְֽלֶךָ, וּלְנֵֽצַח נְצָחִֽים קְדֻשָּׁתְךָֽ נַקְדִּֽישׁ, וְשִׁבְחֲךָֽ אֱלֹהֵֽינוּ מִפִּֽינוּ לֹֽא יָמֽוּשׁ לְעוֹלָֽם וָעֶֽד, כִּֽי אֵֽל מֶֽלֶךְ גָּדֽוֹל וְקָדֽוֹשׁ אָֽתָּה. בָּרֽוּךְ אַתָּֽה יְיָ הָאֵֽל הַקָּדֽוֹשׁ.
[בעשי"ת: הַמֶּֽלֶךְ הַקָּדֽוֹשׁ.]
אַתָּֽה קָדֽוֹשׁ וְשִׁמְךָֽ קָדֽוֹשׁ, וּקְדוֹשִֽׁים בְּכׇל־יֽוֹם יְהַֽלְלֽוּךָ סֶּֽלָה. בָּרֽוּךְ אַתָּֽה יְיָ, הָאֵֽל הַקָּדֽוֹשׁ.
[בעשי"ת: הַמֶּֽלֶךְ הַקָּדֽוֹשׁ.]
חונן הדעת
עריכהאַתָּֽה חוֹנֵֽן לְאָדָֽם דַּֽעַת, וּמְלַמֵּֽד לֶֽאֱנֽוֹשׁ בִּינָֽה. חׇנֵּֽנוּ מֵֽאִתְּךָֽ דֵּעָֽה בִּינָֽה וְהַשְׂכֵּֽל. בָּרֽוּךְ אַתָּֽה יְיָ, חוֹנֵֽן הַדָּֽעַת.
אַתָּֽה חוֹנֵֽן לְאָדָֽם דַּֽעַת, וּמְלַמֵּֽד לֶֽאֱנֽוֹשׁ בִּינָֽה. אַתָּֽה חוֹנַנְתָּֽנוּ לְמַדַּֽע תּוֹרָתֶֽךָ, וַתְּלַמְּדֵֽנוּ לַעֲשֽׂוֹת חֻקֵּֽי רְצוֹנֶֽךָ, וַתַּבְדֵֽל יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ בֵּין־קֹֽדֶש לְחֽוֹל בֵּֽין־אוֹר לְחֹֽשֶׁךְ בֵּֽין יִשְׂרָאֵֽל לָעַמִּֽים בֵּֽין יֽוֹם הַשְּׁבִיעִֽי לְשֵֽׁשֶׁת יְמֵֽי הַמַּעֲשֶֽׂה. אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ הָחֵֽל עָלֵֽינוּ הַיָּמִֽים הַבָּאִֽים לִקְרָאתֵֽינוּ לְשָׁלֽוֹם חֲשׂוּכִֽים מִכָּל־חֵֽטְא וּמְנֻקִּֽים מִכָּל־עָוֹֽן וּמְדֻבָּקִֽים בְּיִרְאָתֶֽךָ. וְחָנֵּֽנוּ מֵֽאִתְּךָֽ דֵּעָֽה בִּינָֽה וְהַשְׂכֵּֽל. בָּרֽוּךְ אַתָּֽה יְיָ, חוֹנֵֽן הַדָּֽעַת.
תשובה
עריכההֲשִׁיבֵֽנוּ אָבִֽינוּ לְתֽוֹרָתֶֽךָ, וְקָֽרְבֵֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ לַֽעֲבֽוֹדָתֶֽךָ, וְהַֽחֲזִירֵֽנוּ בִתְשׁוּבָֽה שְׁלֵמָֽה לְפָנֶֽיךָ. בָּרֽוּךְ אַתָּֽה יְיָ, הָֽרוֹצֶֽה בִתְשׁוּבָֽה.
סליחה
עריכהנוהגים להכות על החזה כשאומרים "חטאנו" ו"פשענו"
סְלַח־לָֽנוּ אָבִֽינוּ כִּֽי חָטָֽאנוּ, מְחַל־לָֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ כִּֽי פָשָֽׁעְנוּ, כִּֽי מוֹחֵֽל וְסוֹלֵֽחַ אָֽתָּה. בָּרֽוּךְ אַתָּֽה יְיָ, חַנּֽוּן הַמַּרְבֶּֽה לִסְלֹֽחַ.
גאולה
עריכהרְאֵה[2] בְעׇנְיֵֽנוּ וְרִיבָֽה רִיבֵֽנוּ וּגְאָלֵֽנוּ מְהֵרָֽה לְמַֽעַן שְׁמֶֽךָ, כִּֽי גוֹאֵֽל חָזָֽק אָֽתָּה. בָּרֽוּךְ אַתָּֽה יְיָ, גּוֹאֵֽל יִשְׂרָאֵֽל.
עננו
עֲנֵנוּ יְיָ עֲנֵנוּ בְּיוֹם צוֹם תַּעֲנִיתֵנוּ כִּי בְצָרָה גְדוֹלָה אֲנָחְנוּ. אַל תֵּפֶן אֶל רִשְׁעֵנוּ וְאַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנּוּ וְאַל תִּתְעַלַּם מִתְּחִנָּתֵנוּ. הֱיֵה נָא קָרוֹב לְשַׁוְעָתֵנוּ. יְהִי חֲסְדְּךָ לְנַחֲמֵנוּ. טֶרֶם נִקְרָא אֵלֶיךָ עֲנֵנוּ. כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָיָה טֶרֶם יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה עוֹד הֵם מְדַבְּרִים וַאֲנִי אֶשְׁמָע׃ (ישעיהו סה, כד) כִּי אַתָּה יְיָ הָעוֹנֶה בְּעֵת צָרָה, פּוֹדֶה וּמַצִּיל בְּכׇל עֵת צָרָה וְצוּקָה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָעוֹנֶה בְּעֵת צָרָה.
רפואה
עריכהרְפָאֵֽנוּ יְיָ וְנֵֽרָפֵֽא, הֽוֹשִׁיעֵֽנוּ וְנִוָּשֵֽׁעָה, כִּֽי תְהִלָּתֵֽנוּ אָֽתָּה, וְהַֽעֲלֵֽה רְפוּאָֽה שְׁלֵמָֽה לְכׇל־מַכּוֹתֵֽינוּ.
כִּי־אֵֽל מֶֽלֶךְ רוֹפֵֽא נֶֽאֱמָֽן וְרַֽחֲמָֽן אָֽתָּה. בָּרֽוּךְ אַתָּֽה יְיָ, רוֹפֵֽא חוֹלֵֽי עַמּֽוֹ יִשְׂרָאֵֽל.
ברכת השנים
עריכהבקיץ אומרים "ותן ברכה", ובחורף – "ותן טל ומטר".
בָּרֵֽךְ עָלֵֽינוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ אֶת־הַשָּׁנָֽה הַזֹּֽאת וְאֶת־כׇּל־מִינֵֽי תְבֽוּאָתָֽהּ לְטוֹבָֽה. וְתֵֽן
עַל־פְּנֵֽי הָֽאֲדָמָֽה, וְשַׂבְּעֵֽנוּ מִטּוּבֶֽךָ[3], וּבָרֵֽךְ שְׁנָתֵֽנוּ כַּשָּׁנִֽים הַטּוֹבֽוֹת. בָּרֽוּךְ אַתָּֽה יְיָ, מְבָרֵֽךְ הַשָּׁנִֽים.
קיבוץ גלויות
עריכהתְּקַֽע בְּשׁוֹפָֽר גָּדֽוֹל לְחֵֽרוּתֵֽנוּ, וְשָֽׂא נֵֽס לְקַבֵּֽץ גָּֽלֻיּוֹתֵֽינוּ, וְקַבְּצֵֽנוּ יַֽחַד מֵֽאַרְבַּֽע כַּנְפֽוֹת הָאָֽרֶץ. בָּרֽוּךְ אַתָּֽה יְיָ, מְקַבֵּֽץ נִדְחֵֽי עַמּֽוֹ יִשְׂרָאֵֽל.
משפט
עריכההָשִֽׁיבָה שֽׁוֹפְטֵֽינוּ כְּבָרִֽאשׁוֹנָֽה, וְיֽוֹעֲצֵֽינוּ כְּבַתְּחִלָּֽה. וְהָסֵֽר מִמֶּֽנוּ יָגֽוֹן וַֽאֲנָחָֽה. וּמְלֹֽךְ עָלֵֽינוּ אַתָּֽה יְיָ לְבַדְּךָֽ, בְּחֶֽסֶד וּבְרַֽחֲמִֽים, וְצַדְּקֵֽנוּ בַּמִּשְׁפָּֽט. בָּרֽוּךְ אַתָּֽה יְיָ, מֶֽלֶךְ אוֹהֵֽב צְדָקָֽה וּמִשְׁפָּֽט.
[בעשי"ת: הַמֶּֽלֶךְ הַמִּשְׁפָּֽט.]
ולמלשינים
עריכהוְלַמַּלְשִׁינִֽים אַל־תְּהִֽי תִקְוָֽה, וְכׇל־הָֽרִשְׁעָֽה כְּרֶֽגַע תֹּאבֵֽד, וְכׇל־אֹיְבֶֽיךָ מְהֵרָֽה יִכָּרֵֽתוּ, וְהַזֵּדִֽים[4] מְהֵרָֽה תְעַקֵּֽר וּתְשַׁבֵּֽר וּתְמַגֵּֽר וְתַכְנִֽיעַ בִּמְהֵרָֽה בְיָמֵֽינוּ. בָּרֽוּךְ אַתָּֽה יְיָ, שׁוֹבֵֽר אֽוֹיְבִֽים וּמַכְנִֽיעַ זֵדִֽים.
על הצדיקים
עריכהעַל־הַצַּדִּיקִֽים וְעַל־הַֽחֲסִידִֽים וְעַל־זִקְנֵֽי עַמְּךָֽ בֵּֽית־יִשְׂרָאֵֽל וְעַל־פְּלֵיטַֽת סֽוֹפְרֵיהֶֽם וְעַל־גֵּרֵֽי הַצֶּֽדֶק וְעָלֵֽינוּ, יֶֽהֱמוּ[5] רַֽחֲמֶֽיךָ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, וְתֵֽן שָׂכָֽר טֽוֹב לְכׇל־הַבּֽוֹטְחִֽים בְּשִׁמְךָֽ בֶּֽאֱמֶֽת, וְשִֽׂים חֶלְקֵֽנוּ עִמָּהֶֽם לְעוֹלָֽם, וְלֹֽא־נֵבֽוֹשׁ[6] כִּֽי בְךָֽ בָטָֽחְנוּ. בָּרֽוּךְ אַתָּֽה יְיָ, מִשְׁעָֽן וּמִבְטָֽח לַצַּדִּיקִֽים.
ירושלים
עריכהוְלִירֽוּשָׁלַֽיִם עִֽירְךָֽ בְּרַֽחֲמִֽים תָּשֽׁוּב, וְתִשְׁכֹּֽן בְּתוֹכָהּ כַּֽאֲשֶֽׁר דִּבַּֽרְתָּ, וּבְנֵֽה אוֹתָֽהּ בְּקָרֽוֹב בְּיָמֵֽינוּ בִּנְיַֽן עוֹלָֽם, וְכִסֵּֽא דָוִֽד מְהֵרָֽה לְתוֹכָֽהּ תָּכִֽין.
נַחֵם יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת אֲבֵלֵי צִיּוֹן וְאֶת אֲבֵלֵי יְרוּשָׁלַיִם, וְאֶת הָעִיר הָאֲבֵלָה וְהַחֲרֵבָה וְהַבְּזוּיָה וְהַשּוֹמֵמָה. הָאֲבֵלָה מִבְּלִי בָנֶיהָ, וְהַחֲרֵבָה מִמְּעוֹנוֹתֶיהָ, וְהַבְּזוּיָה מִכְּבוֹדָהּ, וְהַשּׁוֹמֵמָה מֵאֵין יוֹשֵׁב. וְהִיא יוֹשֶבֶת וְרֹאשָׁהּ חָפוּי, כְּאִשָּׁה עֲקָרָה שֶׁלֹּא יָלָדָה. וַיְבַלְּעוּהָ לִיגְיוֹנוֹת, וַיִּירָשׁוּהָ עוֹבְדֵי פְסִילִים, וַיָטִילוּ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לֶחָרֶב, וַיַּהַרְגוּ בְזָדוֹן חֲסִידֵי עֶלְיוֹן. עַל כֵּן צִיּוֹן בְּמַר תִּבְכֶּה, וִירוּשָׁלַיִם תִּתֵּן קוֹלָהּ. לִבִּי לִבִּי עַל חַלְלֵיהֶם, מֵעַי מֵעַי עַל חַלְלֵיהֶם. כִּי אַתָּה יְיָ בָּאֵשׁ הִצַּתָּהּ, וּבָאֵשׁ אַתָּה עָתִיד לִבְנוֹתָהּ, כָּאָמוּר: וַאֲנִי אֶהְיֶה לָהּ נְאֻם יְיָ חוֹמַת אֵשׁ סָבִיב, וּלְכָבוֹד אֶהְיֶה בְּתוֹכָהּ׃ (זכריה ב, ט)
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְנַחֵם צִיּוֹן וּבוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם.
בָּרֽוּךְ אַתָּֽה יְיָ, בּוֹנֵֽה יְרֽוּשָׁלָֽיִם.
משיח בן דוד
עריכהאֶת־צֶֽמַח דָּוִֽד עַבְדְּךָֽ מְהֵרָֽה תַצְמִֽיחַ, וְקַרְנֽוֹ תָּרֽוּם בִּישֽׁוּעָתֶֽךָ. כִּי לִֽישׁוּעָֽתְךָֽ קִוִּֽינוּ כׇּל־הַיּֽוֹם. בָּרֽוּךְ אַתָּֽה יְיָ, מַצְמִֽיחַ קֶֽרֶן יְשׁוּעָֽה.
שומע תפילה
עריכהשְׁמַֽע קוֹלֵֽנוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, חֽוּס וְרַחֵֽם עָלֵֽינוּ, וְקַבֵּֽל בְּרַֽחֲמִֽים וּבְרָצֽוֹן אֶת־תְּפִלָּתֵֽנוּ, כִּי־אֵֽל שׁוֹמֵֽעַ תְּפִלּֽוֹת וְתַֽחֲנוּנִֽים אָֽתָּה. וּמִלְּפָנֶֽיךָ מַלְכֵּֽנוּ, רֵיקָֽם אַל־תְּשִׁיבֵֽנוּ.
"שואל אדם צרכיו בשומע תפלה" (גמרא). וי"א שעדיף לפני "יהיו לרצון".[7]
עֲנֵנוּ יְיָ עֲנֵנוּ בְּיוֹם צוֹם תַּעֲנִיתֵנוּ כִּי בְצָרָה גְדוֹלָה אֲנָחְנוּ. אַל תֵּפֶן אֶל רִשְׁעֵנוּ וְאַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנּוּ וְאַל תִּתְעַלַּם מִתְּחִנָּתֵנוּ. הֱיֵה נָא קָרוֹב לְשַׁוְעָתֵנוּ. יְהִי חֲסְדְּךָ לְנַחֲמֵנוּ. טֶרֶם נִקְרָא אֵלֶיךָ עֲנֵנוּ. כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָיָה טֶרֶם יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה עוֹד הֵם מְדַבְּרִים וַאֲנִי אֶשְׁמָע׃ (ישעיהו סה, כד) כִּי אַתָּה יְיָ הָעוֹנֶה בְּעֵת צָרָה, פּוֹדֶה וּמַצִּיל בְּכׇל עֵת צָרָה וְצוּקָה.
וַעֲנֵנוּ בּוֹרֵא עוֹלָם בְּמִדַּת רַחֲמֶיךָ, בּוֹחֵר בְּעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, לְהוֹדִיעַ גָּדְלוֹ וְהַדְרַת כְּבוֹדוֹ. שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה, תֵּן טַל וּמָטָר לִבְרָכָה עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, וְשַׂבַּע אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מִטּוּבֶךָ, וּמַלֵּא יָדֵינוּ מִבִּרְכוֹתֶיךָ וּמֵעֹשֶׁר מַתְּנַת יָדֶךָ. שָׁמְרָה וְהַצִּילָה שָׁנָה זוֹ מִכָּל דָּבָר רָע, וּמִכֹּל מִינֵי מַשְׁחִית וּמִכָּל מִינֵי פוּרְעָנוּת, וַעֲשֵׂה לָהּ תִּקְוָה וְאַחֲרִית שָׁלוֹם. חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ וְעַל כָּל תְּבוּאָתָהּ וּפֵרוֹתֶיהָ, וּבָרְכָהּ בְּגִשְׁמֵי רָצוֹן, בְּרָכָה וּנְדָבָה וְחַיִּים וָשֹׂבַע וְשָׁלוֹם, כַּשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת. וְהָסֵר מִמֶּנּוּ דֶּבֶר וְחֶרֶב וְרָעָב, וְחַיָּה רָעָה וּשְׁבִי וּבִזָּה, וְיֵצֶר הָרָע, וָחֳלָיִים רָעִים וְקָשִׁים וּמְאֹרָעוֹת רָעוֹת וְקָשׁוֹת. וּגְזוֹר עָלֵינוּ גְּזֵרוֹת טוֹבוֹת מִלְּפָנֶיךָ, וְיָגֹלּוּ רַחֲמֶיךָ עַל מִדּוֹתֶיךָ וְתִתְנַהֵג עִם בָּנֶיךָ בְּמִדַּת רַחֲמִים, וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵנוּ.
כִּי־אַתָּֽה שׁוֹמֵֽעַ תְּפִלַּֽת עַמְּךָֽ יִשְׂרָאֵֽל בְּרַֽחֲמִֽים. בָּרֽוּךְ אַתָּֽה יְיָ, שׁוֹמֵֽעַ תְּפִלָּֽה.
עבודה
עריכהרְצֵֽה יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ בְּעַמְּךָֽ יִשְׂרָאֵֽל וּבִתְפִלָּתָֽם, וְהָשֵֽׁב אֶת־הָֽעֲבוֹדָֽה[8] לִדְבִֽיר בֵּיתֶֽךָ, וְאִשֵּֽׁי יִשְׂרָאֵֽל[9] וּתְפִלָּתָֽם בְּאַֽהֲבָֽה תְקַבֵּֽל בְּרָצֽוֹן, וּתְהִֽי לְרָצֽוֹן תָּמִֽיד עֲבוֹדַֽת יִשְׂרָאֵֽל עַמֶּֽךָ.
אֱלֹהֵֽינוּ וֵֽאלֹהֵֽי אֲבוֹתֵֽינוּ, יַֽעֲלֶֽה וְיָבֹֽא וְיַגִּֽיעַ, וְיֵֽרָאֶֽה וְיֵֽרָצֶֽה וְיִשָּׁמַֽע, וְיִפָּקֵֽד וְיִזָּכֵֽר זִכְרוֹנֵֽנוּ וּפִקְדוֹנֵֽנוּ וְזִכְרֽוֹן אֲבוֹתֵֽינוּ, וְזִכְרֽוֹן מָשִֽׁיחַ בֶּן־דָּוִֽד עַבְדֶּֽךָ וְזִכְרֽוֹן יְרֽוּשָׁלַֽיִם עִֽיר קׇדְשֶֽׁךָ וְזִכְרֽוֹן כׇּל־עַמְּךָֽ בֵּֽית־יִשְׂרָאֵֽל לְפָנֶֽיךָ לִפְלֵיטָֽה לְטוֹבָֽה לְחֵֽן לְחֶֽסֶד וּלְרַֽחֲמִֽים לְחַיִּֽים וּלְשָׁלֽוֹם, בְּיֽוֹם
הַזֶּֽה. זׇכְרֵֽנוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ בּֽוֹ לְטוֹבָֽה, וּפׇקְדֵֽנוּ בֽוֹ לִבְרָכָה, וְהֽוֹשִׁיעֵֽנוּ בֽוֹ לְחַיִּֽים; וּבִדְבַֽר יְשׁוּעָֽה וְרַֽחֲמִֽים חֽוּס וְחׇנֵּֽנוּ, וְרַחֵֽם עָלֵֽינוּ וְהֽוֹשִׁיעֵֽנוּ, כִּֽי אֵלֶֽיךָ עֵינֵֽינוּ, כִּי־אֵֽל מֶֽלֶךְ חַנּֽוּן וְרַחֽוּם אָֽתָּה.
וְתֶֽחֱזֶֽינָה עֵינֵֽינוּ בְּשֽׁוּבְךָֽ לְצִיּֽוֹן בְּרַֽחֲמִֽים. בָּרֽוּךְ אַתָּֽה יְיָ, הַמַּֽחֲזִֽיר שְׁכִֽינָתֽוֹ לְצִיּֽוֹן.
הודאה
עריכהמשתחוה כשאומר "מודים", וזוקף ב"יְיָ". וכן בחתימת הברכה, משתחוה כשאומר "ברוך אתה", וזוקף ב"יְיָ".
מוֹדִֽים אֲנַֽחְנוּ לָֽךְ, שָֽׁאַתָּה־הֽוּא יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵֽאלֹהֵֽי אֲבוֹתֵֽינוּ לְעוֹלָֽם וָעֶֽד,[10] צֽוּר חַיֵּֽינוּ מָגֵֽן יִשְׁעֵֽנוּ אַתָּה־הֽוּא לְדֹֽר וָדֹֽר. נוֹדֶה־לְּךָֽ[11] וּנְסַפֵּֽר תְּהִלָּתֶֽךָ, עַל־חַיֵּֽינוּ הַמְּסוּרִֽים בְּיָדֶֽךָ, וְעַל־נִשְׁמוֹתֵֽינוּ הַפְּקוּדֽוֹת לָֽךְ, וְעַל־נִסֶּֽיךָ שֶׁבְּכׇל־יֽוֹם עִמָּֽנוּ, וְעַל־נִפְלְאוֹתֶֽיךָ וְטוֹבוֹתֶֽיךָ שֶׁבְּכׇל־עֵֽת, עֶֽרֶב וָבֹֽקֶר וְצׇֽהֳרָֽיִם. הַטּֽוֹב כִּֽי לֹא־כָלֽוּ רַֽחֲמֶֽיךָ, וְהַֽמְרַחֵֽם כִּֽי לֹא־תַֽמּוּ חֲסָדֶֽיךָ, מֵֽעוֹלָֽם קִוִּֽינוּ לָֽךְ.
בחזרת הש"ץ:
הקהל אומר:
מוֹדִֽים אֲנַֽחְנוּ לָֽךְ, שָֽׁאַתָּה־הֽוּא יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵֽאלֹהֵֽי אֲבוֹתֵֽינוּ, אֱלֹהֵֽי כׇל־בָּשָֽׁר, יֽוֹצְרֵֽנוּ יוֹצֵֽר בְּרֵאשִֽׁית. בְּרָכֽוֹת וְהֽוֹדָאֽוֹת לְשִׁמְךָֽ הַגָּדֽוֹל וְהַקָּדֽוֹשׁ, עַל־שֶׁהֶֽחֱיִיתָֽנוּ וְקִיַּמְתָּֽנוּ. כֵּֽן תְּחַיֵּֽנוּ וּתְקַיְּמֵֽנוּ, וְתֶֽאֱסֹֽף גָּֽלֻיּוֹתֵֽינוּ לְחַצְרֽוֹת קׇדְשֶֽׁךָ, לִשְׁמֹֽר חֻקֶּֽיךָ וְלַֽעֲשֽׂוֹת רְצוֹנֶֽךָ וּלְעׇבְדְּךָֽ בְּלֵבָֽב שָׁלֵֽם, עַל־שֶֽׁאֲנַֽחְנוּ[12] מוֹדִֽים לָֽךְ, בָּרֽוּךְ אֵֽל הַהֽוֹדָאֽוֹת.
בחנוכה: עַל הַנִּסִּים וְעַל הַפֻּרְקָן וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַמִּלְחָמוֹת שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה. בִּימֵי מַתִּתְיָהוּ בֶן יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל חַשְׁמוֹנָאִי וּבָנָיו, כְּשֶׁעָמְדָה מַלְכוּת יָוָן הָרְשָׁעָה עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לְהַשְׁכִּיחָם תּוֹרָתֶךָ וּלְהַעֲבִירָם מֵחֻקֵּי רְצוֹנֶךָ. וְאַתָּה, בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים עָמַדְתָּ לָהֶם בְּעֵת צָרָתָם, רַבְתָּ אֶת רִיבָם, דַּנְתָּ אֶת דִּינָם, נָקַמְתָּ אֶת נִקְמָתָם. מָסַרְתָּ גִבּוֹרִים בְּיַד חַלָּשִׁים וְרַבִּים בְּיַד מְעַטִּים וּטְמֵאִים בְּיַד טְהוֹרִים וּרְשָׁעִים בְּיַד צַדִּיקִים וְזֵדִים בְּיַד עוֹסְקֵי תוֹרָתֶךָ. וּלְךָ עָשִׂיתָ שֵׁם גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ בְּעוֹלָמֶךָ, וּלְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל עָשִׂיתָ תְּשׁוּעָה גְדוֹלָה וּפֻרְקָן כְּהַיּוֹם הַזֶּה. וְאַחַר כַּךְ [13], בָּאוּ בָנֶיךָ לִדְבִיר בֵּיתֶךָ, וּפִנּוּ אֶת הֵיכָלֶךָ וְטִהֲרוּ אֶת-מִקְדָּשֶׁךָ וְהִדְלִיקוּ נֵרוֹת בְּחַצְרוֹת קָדְשֶׁךָ, וְקָבְעוּ שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה אֵלּוּ לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל.
בפורים: עַל הַנִּסִּים וְעַל הַפֻּרְקָן וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַמִּלְחָמוֹת שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה. בִּימֵי מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה כְּשֶׁעָמַד עֲלֵיהֶם הָמָן הָרָשָׁע בִּקֵּשׁ לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת-כָּל-הַיְּהוּדִים מִנַּעַר וְעַד זָקֵן טַף וְנָשִׁים בְּיוֹם אֶחָד בִּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ שְׁנֵים עָשָׂר הוּא חֹדֶשׁ אֲדָר וּשְׁלָלָם לָבוֹז. וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים הֵפַרְתָּ אֶת עֲצָתוֹ וְקִלְקַלְתָּ אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ וַהֲשֵׁבוֹתָ-לוֹ גְמוּלוֹ בְרֹאשׁוֹ, וְתָלוּ אוֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו עַל הָעֵץ.
וְעַל־כֻּלָּֽם, יִתְבָּרַֽךְ וְיִתְרוֹמַֽם שִׁמְךָֽ מַלְכֵּֽנוּ תָּמִֽיד, לְעוֹלָֽם וָעֶֽד.
בעשרת ימי תשובה:
וּכְתֹֽב לְחַיִּֽים טוֹבִֽים כׇּל־בְּנֵֽי בְרִיתֶֽךָ.
וְכֹֽל הַֽחַיִּֽים[14] יוֹדֽוּךָ סֶּֽלָה, וִיהַֽלְלֽוּ אֶת־שִׁמְךָֽ בֶּֽאֱמֶֽת, הָאֵֽל יְשֽׁוּעָתֵֽנוּ וְעֶזְרָתֵֽנוּ סֶֽלָה. בָּרֽוּךְ אַתָּֽה יְיָ, הַטּֽוֹב שִׁמְךָֽ וּלְךָֽ נָאֶֽה לְהוֹדֽוֹת.
בחזרת הש"ץ:
ברכת כהנים
עריכהבא"י הכהנים נושאים כפיהם בשחרית [ובמוסף], ובמנחה של תענית ציבור (לרוב הפוסקים רק בזמן "מנחה קטנה").
הכהנים: יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתְּהֵא הַבְּרָכָה הַזֹּאת שֶׁצִּוִּיתָנוּ לְבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּרָכָה שְׁלֵמָה, וְלֹא יִהְיֶה בָּהּ שׁוּם מִכְשׁוֹל וְעָווֹן מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.
כשיש יותר מכהן אומר הש"ץ או אחד מהקהל: כֹּהֲנִים
הכהנים מברכים: בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן, וְצִוָּנוּ לְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה.
הש"ץ מקריא והכהנים אחריו מילה במילה:
יְבָרֶכְךָ יְיָ וְיִשְׁמְרֶךָ׃ (אָמֵן)
יָאֵר יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ׃ (אָמֵן)
יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם׃ (אָמֵן)
כשאין ברכת כהנים אומר הש"ץ:
אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, בָּרְכֵנוּ בַבְּרָכָה הַמְשֻׁלֶּשֶׁת בַּתּוֹרָה הַכְּתוּבָה עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ, הָאֲמוּרָה מִפִּי אַהֲרֹן וּבָנָיו כֹּהֲנִים עַם קְדוֹשֶׁךָ כָּאָמוּר: יְבָֽרֶכְךָֽ יְיָ וְיִשְׁמְרֶֽךָ. (כֵּֽן יְהִֽי רָצֽוֹן) יָאֵֽר יְיָ פָּנָֽיו אֵלֶֽיךָ וִֽיחֻנֶּֽךָּ. (כֵּֽן יְהִֽי רָצֽוֹן) יִשָּֽׂא יְיָ פָּנָֽיו אֵלֶֽיךָ וְיָשֵֽׂם לְךָֽ שָׁלֽוֹם. (כֵּֽן יְהִֽי רָצֽוֹן)
הקהל: אַדִּיר בַּמָּרוֹם שׁוֹכֵן בִּגְבוּרָה, אַתָּה שָׁלוֹם וְשִׁמְךָ שָׁלוֹם, יְהִי רָצוֹן שֶׁתָּשִׂים עָלֵינוּ וְעַל כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, חַיִּים וּבְרָכָה לְמִשְׁמֶרֶת שָׁלוֹם.
הכהנים: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, עָשִׂינוּ מַה שֶּׁגָּזַרְתָּ עָלֵינוּ, אַף אַתָּה עֲשֵׂה עִמָּנוּ כְּמָה שֶׁהִבְטַחְתָּנוּ, הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם, וּבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ אֶת יִשרָאֵל, וְאֵת הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּה לָנוּ, כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבתֵינוּ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ׃ (דברים כו, טו)
שלום
עריכהבשחרית ובמנחה של תענית ציבור:
שִֽׂים שָׁלֽוֹם טוֹבָֽה וּבְרָכָֽה, חֵֽן וָחֶֽסֶד וְרַֽחֲמִֽים, עָלֵֽינוּ וְעַל־כׇּל־יִשְׂרָאֵֽל עַמֶּֽךָ. בָּֽרְכֵֽנוּ אָבִֽינוּ כֻּלָּֽנוּ כְּאֶחָֽד בְּאֽוֹר פָּנֶֽיךָ, כִּֽי בְאֽוֹר־פָּנֶֽיךָ נָתַֽתָּ לָּֽנוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ תּוֹרַֽת חַיִּֽים וְאַֽהֲבַת חֶֽסֶד, וּצְדָקָֽה וּבְרָכָֽה וְרַֽחֲמִֽים וְחַיִּֽים וְשָׁלֽוֹם. וְטֽוֹב בְּעֵינֶֽיךָ לְבָרֵֽךְ אֶת־עַמְּךָֽ יִשְׂרָאֵֽל בְּכׇל־עֵֽת וּבְכׇל־שָׁעָֽה בִּשְׁלוֹמֶֽךָ.
במנחה ובמעריב:
שָׁלֽוֹם רָֽב עַל־יִשְׂרָאֵֽל עַמְּךָֽ תָּשִֽׂים לְעוֹלָֽם כִּֽי אַתָּה־הֽוּא מֶֽלֶךְ אָדֽוֹן לְכׇל־הַשָּׁלֽוֹם. וְטֽוֹב בְּעֵינֶֽיךָ לְבָרֵֽךְ אֶת־עַמְּךָֽ יִשְׂרָאֵֽל בְּכׇל־עֵֽת וּבְכׇל־שָׁעָֽה בִּשְׁלוֹמֶֽךָ.
בעשרת ימי תשובה:
בְּסֵֽפֶר חַיִּֽים, בְּרָכָֽה וְשָׁלֽוֹם, וּפַרְנָסָֽה טוֹבָֽה, נִזָּכֵֽר וְנִכָּתֵֽב לְפָנֶֽיךָ, אֲנַֽחְנוּ וְכׇל־עַמְּךָֽ בֵּֽית־יִשְׂרָאֵֽל, לְחַיִּֽים טוֹבִֽים וּלְשָׁלֽוֹם.[15]
בָּרֽוּךְ אַתָּֽה יְיָ, הַֽמְבָרֵֽךְ אֶת־עַמּֽוֹ יִשְׂרָאֵֽל בַּשָּׁלֽוֹם.
אלֹהי נצור
עריכהיש שאומרים כאן "יהיו לרצון":
[יִהְיוּ־לְרָצֽוֹן אִמְרֵי־פִֽי וְהֶגְיֽוֹן לִבִּֽי לְפָנֶֽיךָ יְיָ צוּרִֽי וְגֹאֲלִֽי׃ (תהלים יט, טו)]
אֱלֹהַֽי, נְצֹֽר לְשׁוֹנִֽי מֵרָֽע, וּשְׂפָתַֽי מִדַּבֵּֽר מִרְמָֽה, וְלִמְקַֽלְלַֽי נַפְשִֽׁי תִדֹּֽם, וְנַפְשִֽׁי כֶּֽעָפָֽר לַכֹּֽל תִּֽהְיֶֽה. פְּתַֽח לִבִּֽי בְּתֽוֹרָתֶֽךָ, וּבְמִצְוֹתֶֽיךָ תִּרְדֹּֽף נַפְשִֽׁי. וְכֹֽל הַחֽוֹשְׁבִֽים עָלַֽי רָעָֽה, מְהֵרָֽה הָפֵֽר עֲצָתָֽם וְקַלְקֵֽל מַֽחֲשַׁבְתָּֽם.[16]
עֲשֵֽׂה לְמַֽעַן שְׁמֶֽךָ, עֲשֵֽׂה לְמַֽעַן יְמִינֶֽךָ, עֲשֵֽׂה לְמַֽעַן קְדֻשָּׁתֶֽךָ, עֲשֵֽׂה לְמַֽעַן תּֽוֹרָתֶֽךָ.
לְמַֽעַן יֵחָֽלְצֽוּן יְדִידֶֽיךָ, הוֹשִֽׁיעָה יְמִֽינְךָֽ וַֽעֲנֵֽנִי׃ (תהלים קח, ז)
הרוצה לקבל עליו תענית, אומר במנחה ביום הקודם:
רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, הֲרֵי אֲנִי לְפָנֶיךָ בְּתַעֲנִית יָחִיד לְמָחָר. יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ יְיָ אֶלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁתְּקַבְּלֵנִי בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן, וְתָבֹא לְפָנֶיךָ תְּפִלָתִי, וְתַעֲנֶה עֲתִירָתִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים. כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַת כָּל פֶּה.
ובמנחה של יום התענית אומר:
רִבּון כָּל הָעוֹלָמִים, גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ, בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם, אָדָם חוטֵא וּמֵבִיא קָרְבָּן, וְאֵין מַקְרִיבִין מִמֶּנּוּ אֶלָּא חֶלְבּוֹ וְדָמוֹ, וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים מְכַפֵּר. וְעַכְשָׁו יָשַׁבְתִּי בְּתַעֲנִית, וְנִתְמַעֵט חֶלְבִּי וְדָמִי. יְהִי רָצון מִלְּפָנֶיךָ שֶׁיְּהֵא מִעוּט חֶלְבִּי וְדָמִי שֶׁנִּתְמַעֵט הַיּוֹם כְּאִלּוּ הִקְרַבְתִּיו לְפָנֶיךָ עַל גַּב הַמִּזְבֵּחַ, וְתִרְצֵנִי.
יש האומרים כאן פסוק המתחיל ומסתיים באותיות שבהן מתחיל ומסתיים השם הפרטי (פסוק לכל שם שיש לו).
יִהְיוּ־לְרָצֽוֹן אִמְרֵי־פִֽי וְהֶגְיֽוֹן לִבִּֽי לְפָנֶֽיךָ יְיָ צוּרִֽי וְגֹאֲלִֽי׃ (תהלים יט, טו)
כורע ופוסע ג' פסיעות לאחוריו, כשאומר "עושה שלום במרומיו" הופך פניו לשמאלו, וכשאומר "הוא יעשה שלום עלינו" הופך פניו לימינו, ואח"כ משתחוה לפניו (שו"ע או"ח קכג, א) – כשאומר "ועל כל ישראל" (משנ"ב סק"ה ע"פ הלבוש).
עֹשֶֽׂה שָׁלֽוֹם (בעשי"ת: הַשָּׁלֽוֹם) בִּמְרוֹמָֽיו, הֽוּא יַֽעֲשֶֽׂה שָׁלֽוֹם עָלֵֽינוּ וְעַל־כׇּל־יִשְׂרָאֵֽל, וְאִמְרֽוּ אָמֵֽן.
יְהִֽי רָצֽוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵֽאלֹהֵֽי אֲבוֹתֵֽינוּ, שֶׁיִּבָּֽנֶה בֵּֽית הַמִּקְדָּֽשׁ בִּמְהֵרָֽה בְיָמֵֽינוּ וְתֵֽן חֶלְקֵֽנוּ בְּתֽוֹרָתֶֽךָ. וְשָֽׁם נַֽעֲבׇדְךָֽ בְּיִרְאָֽה כִּימֵֽי עוֹלָֽם וּכְשָׁנִֽים קַדְמֹֽנִיֹּֽת.
וְעָרְבָֽה לַייָ מִנְחַֽת יְהוּדָֽה וִירוּשָׁלָ͏ֽיִם כִּימֵֽי עוֹלָֽם וּכְשָׁנִֽים קַדְמֹֽנִיֹּֽת׃ (מלאכי ג, ד)
שינויי נוסחאות
עריכה- ^ נ"א: הַגָּֽשֶׁם.
- ^ נ"א: רְאֵה־נָֽא
- ^ מִטּוּבֶֽךָ – ע"פ המשנה ברורה. נוסח הגר"א: מִטּוּבָֽהּ.
- ^ הנוסחה הישנה (לפני הצנזור): וְלַמְשֻׁמָּדִים אַל־תְּהִֽי תִקְוָֽה, וְכׇל־הַמִּינִים כְּרֶֽגַע יֹאבֵֽדוּ, וְכׇל־אֹֽיְבֵֽי עַמְּךָֽ מְהֵרָֽה יִכָּרֵֽתוּ, וּמַלְכוּת זָדוֹן מְהֵרָה תְעַקֵּר…
- ^ נ"א: יֶֽהֱמוּ־נָֽא (ובסידורי רש"ס ורוו"ה ליתא)
- ^ נ"א: וְשִֽׂים חֶלְקֵֽנוּ עִמָּהֶֽם, וּלְעוֹלָֽם לֹֽא־נֵבֽוֹשׁ… (סדר רב עמרם; מחזור ויטרי; אבודרהם; סידור רש"ס).
- ^ בסידורים הובאו שתי תפילות שיש מוסיפים כאן:
וידוי: אָנָּא יְיָ, חָטָאתִי עָוִיתִי וּפָשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ מִיּוֹם הֱיוֹתִי עַל הָאֲדָמָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה [וּבִפְרָט בְּחֵטְא פלוני]. אָנָּא יְיָ, עֲשֵׂה לְמַעַן שִׁמְךָ הַגָּדוֹל, וּתְכַפֵּר לִי עַל עֲוֹנַי וַחֲטָאַי וּפְשָׁעַי שֶׁחָטָאתִי וְשֶׁעָוִיתִי וְשֶׁפָּשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ מִנְּעֻרַי עַד הַיּוֹם הַזֶּה, וּתְמַלֵּא כָּל הַשֵּׁמוֹת שֶׁפָּגַמְתִּי בְּשִׁמְךָ הַגָּדוֹל.
תפילה על הפרנסה: אַתָּה הוּא יְיָ הָאֱלֹהִים הַזָּן וּמְפַרְנֵס וּמְכַלְכֵּל מִקַּרְנֵי רְאֵמִים עַד בֵּיצֵי כִּנִּים. הַטְרִיפֵנִי לֶחֶם חֻקִּי, וְהַמְצֵא לִי וּלְכָל בְּנֵי בֵיתִי מְזוֹנוֹתַי קֹדֶם שֶׁאֶצְטָרֵךְ לָהֶם. בְּנַחַת וְלֹא בְּצַעַר, בְּהֶתֵּר וְלָא בְּאִסּוּר, בְּכָבוֹד וְלֹא בְּבִזָּיוֹן, לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם, מִשֶּׁפַע בְּרָכָה וְהַצְלָחָה וּמִשֶּׁפַע בְּרָכָה עֶלְיוֹנָה. כְּדֵי שֶׁאוּכַל לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ וְלַעֲסוֹק בְּתוֹרָתֶךָ וּלְקַיֵּם מִצְוֹתֶיךָ. וְאַל תַּצְרִיכֵנִי לִידֵי מַתְּנַת בָּשָׂר וָדָם. וִיקֻיַּם בֵּי מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן׃ (תהלים קמה, טז) - ^ הנוסח הקדום: וְהָשֵֽׁב הָֽעֲבוֹדָֽה… וּתְפִלָּתָֽם מְהֵרָה בְּאַֽהֲבָֽה תְקַבֵּֽל בְּרָצֽוֹן.
- ^ פיסוק אחר: וְהָשֵֽׁב אֶת־הָֽעֲבוֹדָֽה לִדְבִֽיר בֵּיתֶֽךָ וְאִשֵּֽׁי יִשְׂרָאֵֽל, וּתְפִלָּתָֽם…
- ^ פיסוק אחר: לְעוֹלָֽם וָעֶֽד צֽוּר חַיֵּֽינוּ.
- ^ פיסוק אחר: אַתָּה־הֽוּא. לְדֹֽר וָדֹֽר נוֹדֶה־לְּךָֽ…
- ^ נ"א: שֶׁאָנוּ
- ^ נ"א: וְאַחַר כֵּן
- ^ נ"א: וְכָל־הַֽחַיִּֽים
- ^ יש מסיימים: בָּרֽוּךְ אַתָּֽה יְיָ עוֹשֶֽׂה הַשָּׁלֽוֹם.
- ^ יש מוסיפים: יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁלֹּא תַעֲלֶה קִנְאַת אָדָם עָלַי, וְלֹא קִנְאָתִי עַל אֲחֵרִים, וְשֶׁלֹּא אֶכְעוֹס הַיּוֹם וְשֶׁלֹא אַכְעִיסֶךָ. וְתַצִּילֵנִי מִיֵּצֶר הָרָע, וְתֵן בְּלִבִּי הַכְנָעָה וַעֲנָוָה. מַלְכֵּנוּ וֵאלֹהֵינוּ, יַחֵד שִׁמְךָ בְּעוֹלָמֶךָ, בְּנֵה עִירְךָ, יַסֵּד בֵּיתֶךָ וְשַׁכְלֵל הֵיכָלֶךָ, וְקַבֵּץ קִבּוּץ גָּלֻיּוֹת, וּפְדֵה צֹאנְךָ וְשַׂמַּח עֲדָתֶךָ.