סוד ישרים (ליינר)/ראש השנה/צה

ולהבין זה הענין שאנו למדין מאה קולות של שופר מהמאה פעיות של אם סיסרא ביתר ביאור. כי הנה מקור דין זה הובא בתוס' (ר"ה לג: ד"ה שיעור וכו') מביא בשם הערוך ערך עבר שנוהגין לתקוע מאה קולות נגד מאה פעיות דפעיא אמיה דסיסרא וכו'. וענינו דלמדנו בתקיעות שהתרועה היא יבבא מדמתרגמינן יום יבבא יהא לכון ובאמיה דסיסרא כתיב ותיבב וענין התרועה שהוא קול שבור ומופסק מלשון תרועם בשבט ברזל. וכן איתא בתרגום ומדייקא כי דקדוק הוא ג"כ שמדקדק הדבר בשכלו והשערתו לחלקו לפרטים והתפעלות הגוף ומשך אחר התפעלות והתרגשות הדעת ולכן במקום צער ופחד פתאום ר"ל שאין האדם מורגל בו כמו שמדקדק בדעתו במהירות נפלאה פן אינו כפי שמועתו ואיך נעשה כן מתפעל להוציא קול יבבא וכן הוא לשון דקדוק בש"ס (שבת קנב.) דוק בככי היינו שילעוס וידקדק ולכן נופל לשון יבבא על שניהם יחד וזה שמתרגם יום תרועה יום יבבא ומצינו לשון תרועה בפחד ג"כ (איוב ה') יריעו עלימו כגנב היינו כשאדם מתפחד בשמעו שיחתור הגנב לגנוב יריע בקול תרועה מפחדו ומתרגמינן מיבבין וענין אמיה דסיסרא לענין תקיעות שנודע שלש פעמים בזוה"ק דמייתי שראית חלון הוא בחכמה מאמא דסיסרא (זוה"ק תולדות קמ: בחקותי קיג בלק קפד) ובזוה"ק (אמור צט) וסנטירא אתא ותבע דינא וכו' וההוא קלא סליק לעילא כדין אתער שופר אחרא וכו' והוא שהשופר סותם פיות המקטריגים ומלמד סניגוריא לזכות ישראל מה שמלמדים עליהם לסתום פיות א"ה המעיקים לישראל ומקטרגים מצינו שנקראו חלונות (זוה"ק פקודי רנ.) אלין אינון קיימי לאשגחא תדיר על כל אינון מארי צערי דצערי לון שאר עמין ודרגין ואקרון חלונות והיינו דכתיב משגיח מן החלונות ושם (דף רנ:) וכד קב"ה אשגח על עלמא אסתכל באלין חלונות ובאלין חרכים וחייס על כלא וכדין כל ישראל תוקעין בהאי שופר וכו' זכאין אינון ישראל דאית לון עיטא בארעא וכו' יודעי תרועה מתברי האי תרועה (שם רנא.) והוא שהמקטריגים נקראו חלונות כדמצינו בעד החלון נשקפה וגו' ולעומת זה נותן השי"ת עצה לישראל לעורר רחמים שישגיח השי"ת מן החלונות הישועה והרחמים וידוע ששורש כל הקמים על ישראל יסוד מהתעוררות קטרוג וכדמצינו גבי בלעם שהזכיר עונותם וזהו דאיתא כאן בזוה"ק (בלק שם) שגם בלעם צפצף ופעה שבעים פעמים ברוב כשפים להכחיש פמליא של מעלה ולהזכיר עונותם שבעין זמנין צפצפו דא ודא וכו' ולהמבין בדברי חכמינו ז"ל יובן זה החילוק שבלעם פעה שבעין זמנין ואמא דסיסרא מאה זמנין והחשבון יעלה בצדק כי סיסרא בא בכח יותר גדול מבלק ובלעם כנודע לבאי בשערי תורה עד שהוצרכו ללחום עמו הכוכבים ממסלותם ולכן פעה אמו מאה פעיות שהוא רומז לעת צרה מהתעוררות קטרוג וכדאיתא במס' שבת שכשאשה יולדת מתעורר קטרוג וכן איתא במדרש רבה (אמור פ' כז) ופעלכם מאפע מאה פעיות שהאשה פועה צ"ט למיתה ואחת לחיים וכן נדמה שם במדרש מקרא זה ישראל נגד העכו"ם ולכן לבטל קטרוג מאה פעיות תוקעין מאה קולות לעורר השגחה מן החלונות לעומת חלונות המקטריגים כדאיתא בתזוה"ק (תיקון ו) איהו משגיח מן החלונות דאתמר בהון חלו נא פני אל וכו' יעו"ש. וזהו ג"כ ענין ישוע שר הפנים שנזכר ביה"ר שבין התקיעות ונרמז מפסוק הוחילי לאלהים כי עוד אודנו 'י'ש'ו'ע'ות פני (ישעיה כ"ג) בכל צרתם לו צר ומלאך פניו הושיעם ובזוה"ק (פ' וירא קכא:) וישא עיניו וירא והנה איל אחר וגו' ומלאך פניו הושיעם דא שכינתא וידוע כי האיל רומז לוהיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול וגו':