סוד ישרים (ליינר)/ראש השנה/נ
לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל היינו מי שמביט בעומק מכיר שאפילו בעת שישראל המה בשפל המצב ובמדרגה הנמוכה ועל זה רומז השם יעקב בכל זאת אין בהם שום זדון ח"ו, ולא ראה עמל בישראל וישראל מורה לי ראש שהם במדרגה עליונה אז אין נמצא בהם שום מיחוש ראש כלל אשר אצל העו"ג הוא בהיפך בעת שהם במעלה עליונה אז הם נלושים בתכלית הרע אבל ישראל כשמעלה אותם השי"ת אזי המה כדכתיב בלותי בשמן רענן. ה' אלהיו עמו ומבואר בזוה"ק (בשלח מז) ה' אלהיו לאתר דהוה קשיר ביה והוא כי כל הכחות שהאציל השי"ת הוא עיקר הכח שלהם במקום שמכירין דלית להו מגרמיה כלום אכן כשנתרחק זה הכח מן השורש אזי נראה להם כחי ועוצם ידי עד היכן שנסתעפו מזה ההתרחקות כשפים שמכחישין פמליא של מעלה וזה הוא יען שהם משוללים זאת ההתקשרות הנקרא ה' אלהיו עמו כי רק בישראל הוא ה' אלהיו עמו לאתר דהוה קשיר ביה היינו שבכל ההתרחקות של ישראל הולך עמהם תמיד אתר דהוה קשיר ביה למען שיעמדו תמיד אצל השורש. ותרועת מלך בו. היינו כי כל ענין הפירוד והתחלקות הנמצא בישראל הוא רק עד שיהיה עדיין בכחם להמליך עליהם מסבת זה את השי"ת כי כל הפירוד והתחלקות הנמצא בעולם נמשך מזה שמנהיג השי"ת תמיד בבחינת מטי ולא מטי אכן העכו"ם נשארו מסבת ההתחלקות בפירוד הגמור אבל ישראל יען שבשרשם המה נקשרים בזאת הנקודה דמטי תדיר באורח גניזא כ"ד בזוה"ק (בראשית טו) לזה יש בכח ישראל לעלות תמיד מבחינת מטי ולא מטי לשורש החיבור והאחדות ית':