סוד ישרים (ליינר)/ראש השנה/לב

איתא בגמ' (ר"ה טז.) תניא אמר ר' יהודה משום ר"ע מפני מה אמרה תורה הביאו עומר בפסח מפני שפסח זמן תבואה אמר הקב"ה הביאו לפני עומר בפסח כדי שתתברך לכם תבואה שבשדות ומפני מה אמרה תורה הביאו שתי הלחם בעצרת כדי שיתברכו לכם פירות האילן ואמרו לפני בר"ה מלכיות כדי שתמליכוני עליכם זכרונות כדי שיעלה זכרוניכם לפני לטובה ובמה בשופר. הענין הוא כי בכל טובה שנותן השי"ת להאדם כפי מה שהולך עמה האדם בעבודה ומוסרה להשי"ת כך מקנה לו השי"ת בחזרה אותה הטובה בעצמה עם גודל אור וזהו שמחשב הגמ' כאן הסדר מהנהגת השי"ת עם האדם בכל עניני טובות שצריך להתברר בהם בעבודה. הביאו לפני עומר בפסח כי בפסח הוא התחלת הבירור בעבודת השי"ת מצד האדם ובתחלה כי עביד אינש לגרמיה הוא דעביד לכן קרבנו אז עומר שעורים מאכל בהמה כי התחלת התפיסה בעבודה נקרא מאכל בהמה וע"י שמוסר האדם התחלת תפיסתו בעבודה להשי"ת וזהו הביאו לפני עומר בפסח לעומת זה מקנה לו השי"ת חזרה מאכל אדם וזהו כדי שתתברך לכם תבואה שבשדות היינו שמנהיר השי"ת בתפיסתו עומק המכוון מזאת העבודה אזי מכיר האדם שיש בזה עומק יותר הרבה מכפי השגת תפיסתו כי יראה בכל הדברים כח ה' המחיה אותם כדכתיב כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם וגו' וזאת ההארה נקרא מאכל אדם שהוא מנוקה מפסולת וכדאי' בזוה"ק (אמור צו.) עד השתא אקריבו ישראל תבואת הארץ וכו' ואקריבו שעורים וכו' אנא יהבי לכו מן במדברא דכתיב הנני ממטיר לכם לחם מן השמים וכו' היינו שהאיר להם השי"ת את פי ה' המחיה כל הדברים וזה נקרא לחם מן השמים. הביאו לפני שתי הלחם בעצרת היינו כשמוסר האדם אותה ההכרה ג"כ להשי"ת אז מקנה לו השי"ת הארה היותר גדולה שנקרא פירות האילן שרומז על תפלה בקביעות כ"ד ויתפלל בעדו תמיד כי תבואה הוא לבוש בזה העולם לתפלה שצריכין להתפלל בכל פעם כמו תבואה שצריכין לזרוע בכל פעם מחדש ופירות האילן הוא לבוש בזה העולם לתפלה בקביעות כמו אילן שנוטעים אותו פעם אחת ושוב עולה השרף מעצמו ומצמיח פירות וזהו כדי שיתברכו לכם פירות האילן. אמרו לפני מלכיות בר"ה כדי שתמליכוני עליכם וכו' היינו כי מלכיות הוא כמאמרם ז"ל (פרקי דר"א) אין מלך אא"כ ממליכין אותו היינו שנראה בתפיסת האדם שהבחירה חפשית בידו להמליך עליו את השי"ת אכן כאשר משיג האדם הכרה אמיתית באורו ית' מכיר היטב שזה שממליך את השי"ת בבחירתו הוא ג"כ מהשי"ת כמו שנאמר כי לה' המלוכה וזהו אמרו לפני בר"ה מלכיות כדי שתמליכוני עליכם היינו שגם הבחירה שיש לאדם בתפיסתו להמליך עליו את השי"ת ימסור ג"כ להשי"ת ויחזיר אח"כ השי"ת לו אמרו לפני זכרונות כדי שיעלה זכרוניכם לפני לטובה היינו שינהיר השי"ת להאדם אור בהיר מרצון העליון הנמצא בכל הלבושים והארה כזו נקרא זכרונות כי בכל הלבושים נמצא אור יקר מאד אלא שהאדם אינו מכיר בתפיסתו את האור כי נשכח מחמת הסתרת הלבוש אכן כאשר מזכיר השי"ת בתפיסת אדם את הנשכחות אזי מכיר בהם האדם את האור וכענין שמצינו בגמ' (תענית ט"ז) מי שענה את אבותינו על ים סוף הוא יענה אתכם היום הזה וכו' ברוך זוכר הנשכחות כי נשכחות נקרא הטבע שנטבע בעולם שנראה שמוכרח להיות כן ואי אפשר שישתנה כמו הים שנקרא בזוה"ק סופו דדרגין משום שנשכח מהתחלת בריאתו ונראה בכח הטבע שמוכרח תמיד להלוך וכאשר חפץ השי"ת שיעברו ישראל בתוכו ביבשה אז היה השי"ת זוכר הנשכחות היינו מהתחלת הבריאה קודם שנשכת בהטבע שצריך להלוך ואז לא היה נ"מ בין הליכתו לעמידתו לכן מברכין על הנס ברוך זוכר הנשכחות שמזכיר השי"ת מההתחלה קודם שנשכח בהטבע של הבריאה ומזה נמשכים כל הנסים. וזהו כדי שיעלה זכרוניכם לפני לטובה, היינו ע"י שמסיר האדם א"ע מכל הלבושים ומוסר אף כח בחירתו להשי"ת אז זוכר השי"ת הנשכחות מהאדם וממילא מכיר האדם את אור היקר שצפון בכל לבושי הבריאה ונשכחו: