סוד ישרים (ליינר)/סוכות/צט
והשיאנו ה' אלהינו את ברכת מועדיך וגו' היינו שאנו מתפללים שיטעון עלינו השי"ת את ברכת החג בסדר מסודר שכל ברכה יצא אח"כ בכל השנה לפועל בהתגלות אל כל פרט שיהיה נצרך להאדם כי בכל יו"ט המה ברכת החג שלו רק בבחינת כלל שאין עדיין בו להאדם שום הבנה וכמו שהמשיל בזה אאזמו"ר הגה"ק זצללה"ה למי שהולך בדרך עם בנו ומצאו בדרך אוצר עם אבנים טובות ומרגליות והבן לא נסה מעולם באלה להכיר ולדעת גודל היקרות מהאבנים טובות כאלו והיה חפץ כפי דעתו הנמוכה לעזוב אותם שם ואמר לו האב לא כן בני אלא קח אותם וטעון עליך כל מה שתוכל שאת ואח"כ בבואך לביתך שם אספר לך גודל היקרות מאלו האבנים כך הם ביו"ט ברכת המועד בבחינת כלל משולל הבנה גבי האדם לכך אנו מתפללים בכל יו"ט והשיאנו וגו' כלומר שיטעון אותנו בברכת החג אף שאין לנו עדיין בהם שום הבנה כדי שאח"כ בכל השנה יגלה אותם השי"ת להאדם על כל פרט טובה מעוה"ז ג"כ אזי גם האדם יהיה מבין ומכיר היטב באותן הברכות וגודל היקרות הנמצא בהם. כאשר רצית ואמרת לברכנו היינו כי בכל יו"ט עומד השי"ת בהארת פנים לישראל ורצונו ית' הוא שיתפלל אליו כענין הכתוב כי אתה גלית את אזן עבדך להתפלל לפניך ע"כ מצא עבדך את לבו להתפלל לפניך. קדשנו במצותיך היינו שתכין אותנו להיות כלי לקיום המצות ומחמת זה יהיה שופע לנו ממילא כל הטובות כי כל טובה יש לה בשרשה מצות מיוחדות כמו שמצינו בגמ' הביאו לפני עומר בפסח כדי שיתברכו לכם תבואה שבשדות הרי שברכת התבואה בעוה"ז נמשך בשורש ממצות עומר וכן מצינו במדרש אם באת לחרוש לא תחרוש בשור וגו' באת לזרוע לא תזרע כרמך כלאים הטובה של קצירה יש לה בשרשה מצות לקט שכחה פאה הטובה מגלגול עיסה יש לה בשרשה מצות חלה וכן טובת האכילה מצוה לברך וזהו קדשנו במצותיך ומלת קדושה מורה שמובדל ומורה נמי שמוכן ומזומן לזה מתפללים קדשנו במצותיך כלומר שנהיה מובדלים מכל רע ונהיה מוכנים ומזומנים לקיים כל המצות וממילא יהיה נמי לנו כל הטובות מעוה"ז. ותן חלקנו בתורתך היינו אחר שנהיה מוכנים לקבל כל המצות יהיה לנו ממילא חלק בד"ת ג"כ כי הפנימיות ממעשה המצות הוא ד"ת כד' במדרש התורה לוה מן המצות והמצות לוין מן התורה כי ד"ת הוא הכלל מכל המצות וכאשר יתגלה מפורש הד"ת שהיא הפנימיות מהמצוה אזי נמצא בזה יותר יקרות מבד"ת ועל זה איתא גדולה מצוה בשעתה וכו': שבענו מטובך. היינו שכל טובה יהיה נמשך עמה רצון אזי יהי' בה שביעה כי הרצון נקרא נמי שביעה כי כאשר משולל רצון ח"ו נאמר לאכלה ולא לשבעה. ושמח נפשנו בישועתך היינו שיראה לנו השי"ת איך שלא יאבד מישראל שום לבוש ומזה נמשך כל השמחה. וטהר לבנו לעבדך באמת היינו שיהיה פנוי לבבנו רק לעבודתו ית' וכמאמרם במדרש (שה"ש) יצא מלב אדם טפה של ליצנות נכנס במקומה טפה של דברי תורה: כה תברכו את בני ישראל וגו'. מלת כה מורה על הארה מפורשת בעוה"ז כדאי' בזוה"ק (ואתחנן רסד:) כ"ה אתוון דיחודא עלאה וכ"ה אתוון דיחודא תתאה ומבאר שם אף שיחודא תתאה הוא רק כ"ד אתוון עכ"ז נקרא כ"ה יען שעיקר כוונת יחודא תתאה הוא כדי להכיר את האור ית' בכל הלבושים וזהו כה תברכו היינו שימשיך הכהן את הברכות בגודל טובת עין שיהיה ניכר הכ"ש מהברכות בכל הלבושים של ישראל. יברכך ה' היינו מלשון בריכה שיהיה ניכר שישראל הם עיקר הבריכה שנברך בהם כל הטובות וכל האומות מקבלים רק מתמצית כי השפע כמו שיורדת מצדו ית' אין ניכר מי הוא העיקר המכוון בזאת השפע כמאמרם ז"ל (תענית ז') מטר לכל בין לצדיקים ובין לרשעים לזה צריך הכהן להופיע בברכתו הכרה מפורשת שישראל הם עיקר המכוון בכל ההשפעות. וישמרך. היינו כי כל טובה כשבא ליד אדם הוא דבר המנוי ויכול מסבת זה לפסוק ח"ו לזה נאמר וישמרך מלשון ואביו שמר את הדבר כלומר שכל הטובות יהיו נשמרים שיהיה להם קיום גבי ישראל לעולמי עד. יאר ה' פניו אליך זהו כמאמרם ז"ל במדרש אנו אין לנו אלא הארת פנים הגם שהזוה"ק מחשב (באדרא) נמי כמה אברי דשכינתא אכן האי בזעיר אפין אתמר אבל בשורש עתיקא אין מחשב שם רק פרצופא שהוא הארת פנים ית'. (ישא ה' פניו אליך. זהו כדאי' (מגילה),) איך לא אשא פנים לישראל שהם מדקדקין עד כזית עד כביצה היינו כמו שהם נושאים פנים להשי"ת ומראים במעט טובה שהם שבעים כאלו קבלו בשלימות כל הטובה כן נותן השורת הדין לישא להם ג"כ פנים ולומר על עבודה מעט שכבר עבדו יותר מכפי כחם. ויחנך. וביארו ז"ל מתנת חנם היינו כי מי שמתנהג עצמו בעבודת השי"ת רק בסדר מסודר ובכל סדר עבודתו הולך כמו שלחן ערוך בסדר מסודר מנהיג עמו השי"ת ג"כ בסדר המשפט אבל מי שהולך בעבודתו באהבה מעומק לבבו בלי סדר מסודר רק מעומק לבבו בשביל כבוד שמים נותן לו השי"ת ג"כ מתנת חנם ומראה השי"ת שראוי לו במשפט זה המתנת חנם ע"ד שמצינו בגמ' (מגילה כ"ו) אי לאו דהוה לי' הנאה מני' לא הוי יהיב לי' הדר הוי מתנה כזביני ולכן ברכת כהנים נקרא ולא מתרגם כי באהבה מעומק הלב אין שום הכרה כלל ויכול להתעורר על זה קטרוג מישראל בעצמם לזה נאמר וישם לך שלום היינו שהשי"ת ידחה ממנו כל המקטריגים: