סוד ישרים (ליינר)/סוכות/לב
ולקחתם לכם ביום הראשון וגו'. ומבואר במד' ראשון לחשבון עונות וכו'. והענין הוא כי איתא במדרש (בראשית רבה) ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד אם לחשבון הימים הוא מונה היה לו לומר יום ראשון וכו' אלא בעוד שהיה אחד חפץ לדור בתחתונים היינו שישראל עלו במחשבה בהרצון עליון הנקרא אחד שהוא למעלה הרבה מתפיסת הבריאה כי כל ההעלם הנמצא בהלבושים של ישראל עד שיש להם מקום לבחירה זה הוא רק כמבואר בתזוה"ק (תיקון ס"ז) ובחרת בחיים דאם לא יהבה בידיה לא הוה ליה אגרא ועונשא והוה כבעירא וכו' אבל מצד עצמות ישראל אין שום מקום אצלם לבחירה כי המה דבוקים בשרשם ברצון העליון הנקרא אחד חד ולא בחושבן וכדאיתא בתזוה"ק (תיקון כב) ואיהו אתקרי חד בחושבן כד שרי' וכו' משאר דרגין ואיהו לית ליה חושבן כד שרי' על כל עלמין עלאין וכו' היינו כדאי' בזוהר חדש (ב) השי"ת נקרא ראשון ונקרא אחד ראשון היינו חד בחושבן אחד היינו חד ולא בחושבן ומבואר בזוה"ק (אדרא זוטא) אי תימא דאית פרודא וכו' היינו שלא תאמר שיש ח"ו פירוד ומסך המבדיל בין הרצון הנקרא אחד שהוא חד ולא בחושבן ובין הרצון הנקרא ראשון אלא שזה הרצון עליון ית' שהוא אחד חד ולא בחושבן האציל רצון שיהיה נקרא ראשון חד בחושבן כי אם היה ח"ו פירוד ומסך המבדיל אזי אם היה האדם נכנס ח"ו לאיזה הסתר לא היה לו עוד שום מקום לשוב ולחזור לשרשו מאחר שנפרד לגמרי אלא שאין באמת שום פירוד ומסך המבדיל ביניהם ולזה שפיר יכול לחזור ולשוב לשרשו ועד היכן שמראה השי"ת שגם ההסתר בעצמו נכלל נמי בהחשבון על דרך שנאמר ואנכי הסתר אסתיר היינו שזה ההסתר בעצמו נכלל נמי ונמשך משורש העליון ית' הנקרא אנכי וגו' וזה הוא כמו שמצינו בכתוב הן בעוון חוללתי ובחטא יחמתני אמי וכי שייך לתלות הסתר כזה בהאדם מאחר שהאדם לא פעל אותו רק מסבת שנתחולל כך בחטא עוד במעי אמו ועל זה אמר השי"ת ואנכי הסתר אסתיר כלומר שאנכי הצבתי זה ההסתר למען שיבקע האדם את ההסתר ויחזור וישוב לשורשו ע"י יגיע כפו הרי שההסתר בעצמו נכלל נמי בהחשבון של הרצון ית' הנקרא ראשון חד בחושבן אמנם זאת הוא רק בישראל משא"כ גבי עו"ג מצינו להיפך שאף הבהירות שלהם הוא נמי נפרד מרצונו ית' כמו שנאמר ואם בין כוכבים שים קנך משם אורידך וכוכבים מורה על גודל בהירות ומשם אורידך היינו שיראה השי"ת שהם נפרדים לגמרי מרצונו ית' כי חיבור כזה שאף ההסתר יהיה נכלל בהרצון הנקרא ראשון חד בחושבן זאת הוא רק בישראל והשלימות מהארת רצונו ית' שיהיה נקרא ראשון וחד בחושבן נגמר ביום ראשון של סוכות ולכך נאמר ולקחתם לכם ביום הראשון וגו' וכמבואר שם ראשון לחשבון עונות. כי מקודם היה מאיר הרצון עליון שנקרא אחד חד ולא בחושבן כי ביוה"כ נקרא השי"ת אחד כדאיתא במדרש (בראשית רבה) ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד ואיזה זה יום הכפורים שנקרא יום אחד וכו' ומורה על חד ולא בחושבן ואח"כ מתחיל הרצון לבא בהתלבשות וכדאיתא שם חמשה עליי' דמלכא ומיום הראשון והלאה נגמר התלבשות הרצון ית' בשלימות שיהיה נקרא ראשון חד בחושבן כי ביום הראשון של חג מתחיל להאיר סדר השתלשלות עילה ועלול עד שאפילו ההסתר הנמצא בישראל נכלל נמי באותו החשבון מהשתלשלות עילה ועלול שהציב רצונו ית' וזה הוא שאמרו ז"ל ראשון לחשבון עונות היינו שזה ההסתר של עון הוא נמי נכלל בסדר השתלשלות למען שיבקע אדם זה ההסתר ויגיע ליותר אור ע"י יגיע כפו וממילא יש דרך לנפש הישראלי לשוב ולחזור לשורשו העליון אף מתוך ההסתר החזק ביותר כיון שאין שום פרודא כלל וכדאיתא בזוה"ק (בראשית טו) באורח גניזא מטי האור תדיר היינו שאין שום פירוד אף בשעת ההסתר הגם דאיתא בזוה"ק (שם ובתקונים) דנשמתא דאצילות אסתלק מן האדם בשעת החטא אכן איתא נמי (שם) אשר לבתר תשובה אהדר מוחא גבי רישא היינו שנתאחד ממש כמו קודם החטא כי אם היה נפרד ממש בשעת ההסתר שוב לא היה יתכן תיקון לשוב ולחזור להשורש אלא שבאמת מטי תדיר באורח גניזא בלי הפסק כלל מעולם לא כמו שמצינו גבי עכו"ם וד' שם היה וגו' (עובדיה א') היינו אף שבאמת פועל השי"ת גם על ידם רצונו בלי דעתם למעלה מתפיסתם וזהו ד' שם היה שהם מוכרחים לעשות רצונו ית' בלי דעתם ג"כ ובכל ההסתרות שלהם מנהיג נמי השי"ת אכן אין להם שום חלק בזה כי לפי תפיסת דעתם המה פועלים לגמרי ההיפך מרצונו ית' לכך יתבטל תפיסתם אבל בישראל שוכן השי"ת בהארת רצון העליון ית' שנקרא אחד וגם בהארת הרצון הנקרא ראשון חד בחושבן: