סוד ישרים (ליינר)/סוכות/יח
בזוה"ק (שם) בקדמיתא תשבו ולבתר ישבו אלא קדמאה לאושפיזא תניינא לבני עלמא וכו' וביאר בזה אאמו"ר הגה"ק זצללה"ה אשר בזה החג קובע השי"ת בלבבות ישראל הקדושת אבות שיהיה אצלם בהתגלות מפורש הגם שלא נפסק מעולם הקדושת אבות ח"ו אלא שנעלמו מעיני אדם כמו כל עניני שלימות כשנגמרו גבי האדם עד תכליתן אזי מושך אותם השי"ת אצלו וקובעם בעומק הלב של האדם לבל יוליך אותם להפסד כך נטמן הקדושת אבות בעומק לבבם של ישראל לסייע אותם לעבודתו ית' וכאשר נכנס האדם להסתר אז מתיצבת זאת הקדושה מרחוק לנגדו לבל יפסיד אותה ח"ו כמו שמצינו שאמר לו השי"ת לאאע"ה ביצחק יקרא לך זרע ומה יהיה מקדושת אברהם גבי ישמעאל הלא הוא נולד ג"כ מאברהם אבינו והיכן נסתלקה זאת הקדושת אבות שהיה גבי ישמעאל אלא יען שישמעאל הלך מצדו תמיד בחשך ובהסתר ההיפך מכ"ש לכך התיצב קדושת אברהם רחוק מנגדו לבל יפגום בה ח"ו. ולהיות שבביאת ארץ נכנס הקדושת אבות בהתלבשות תורה ומצות בהתגלות מפורש בתפיסת אדם מה שקודם במצרים היתה זאת הקדושה בהעלם גמור ואף שבאמת לא נפסק ח"ו מעולם זאת הקדושה גם בארץ מצרים כדכתיב אנכי ד' אלהיך מארץ מצרים אכן לא הי' בתפיסת ישראל שום קנין והבנה בה. שהיתה בהעלם מאד כי היו משוללי עבודה. לכן אחר שיצאו ישראל מההעלם של מצרים לכנוס בההתגלות של ארץ ישראל להשיג בה קנין בקביעות היו צריכין בנתים לישב בסוכות כדכתיב סכותה לראשי ביום נשק וכמבואר בירושלמי (יבמות פ' ט"ו ה"ב) סכותה לראשי ביום נשק ביום שקיץ נושק את החורף דבר אחר ביום נשק זה נשקו של גוג דבר אחר ביום ששני עולמות נושקין זה את זה עולם הזה יוצא ועוה"ב נכנס היינו כי לכנוס מההיפך אל היפך בלתי סוכה יכולין להתבטל בינתים ח"ו אכן הסוכה עושה חיבור והדרגה ביניהם וזהו כי בסכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים וגו' וענין סוכה הוא הגנה וכמו שאמר אאמו"ר הגה"ק זצללה"ה שיש כמה מיני הגנות יש הגנה שמכניס אותה האדם לתוכו ונכללת בקרבו ויש הגנה שסובב את האדם בסמוך מאד כגון מלבושים ויש נמי הגנה המקיף את האדם מרחוק כגון בית אכן בהבית אין האדם מרגיש הגנתה מזרם וממטר מסבת עובי התקרה אמנם בהגנת הסוכה מאחר שכוכבים נראים מתוכה יכולין להרגיש היטב איך שמגינה עליו מרוחות רעים ומטללים רעים כדכתיב וסוכה תהיה לצל יומם מחורב ולמחסה ולמסתר מזרם וממטר וגו' וכשמכיר האדם היטב איך שמגין עליו השי"ת בכל רגע ורגע אזי יכול אח"כ לישב גם בבית כי בזאת ההכרה שמשיג האדם בהסוכה משיג קנין גם באותה הגנה שהוא למעלה מדעתו הנקרא בית כי ע"י שהולך האדם בהדרגה להכיר הגנתו ית' שהוא בתפיסת דעתו משיג קנין גם באותה הגנה שהוא למעלה מתפיסת דעתו כלומר אף בהקדושה המגינה עליו בקביעות שלא מדעתו כענין שמצינו גבי כה"ג ביוה"כ שנכנס לפני ולפנים לקבל מאתר דלא אתידע דרך עשר קדושות שהיה סביב לבית המקדש הרומז לקדושה בקביעות וכל אלו עשרה גבולים היו לבושים למקום הארון שאינו מן המדה ועל ידם דוקא היה משיג אל תפיסתו האור ממקום הארון שהוא למעלה הרבה מגבול התפיסה וכן בכלל ישראל בר"ה אז הוא כל עסקו ית' רק עם הנקודה מעומק לבבם של ישראל מאד בהצנע ונקרא חג שהוא בכסה ואח"כ הם כל עבודות יוה"כ לכן אחר כל אלו העבודות צריכין ישראל להראות איך שהשיגו קנין מאתר דלא אתידע והבירור מזה הוא מצות סוכה שרומז על הדרגה וחיבור מתפיסת אדם אל למעלה מהתפיסה כי סוכה הוא כמאמרם ז"ל צא מדירת קבע ושב בדירת עראי וזה רומז שנמשך האדם אחר רצונו ית' בכל מדה כי מכיר שנצרך להגנתו ית' בכל רגע ורגע ולזה נאמר כל האזרח בישראל ישבו בסוכות כי רק מי שהוא שרשא וגזעא קדישא מישראל יש לו נייחא מישיבת סוכה היינו שמכיר שנצרך להגנתו ית' בכל רגע ורגע אבל מי שאינו אזרח בישראל אין לבו בנייחא מזאת ההכרה וממילא אין לו נמי שום חלק בהקדושה הנקרא בית שהוא בקביעות שלא מדעת כמו שמצינו בגמ' (ע"ז ב) שיאמרו האומות רבש"ע הרבה גשרים גשרנו הרבה כרכים כבשנו הרבה מלחמות עשינו וכולם לא עשינו אלא בשביל ישראל כדי שיתעסקו בתורה ובאמת לא ישקרו כלל כי לעתיד יתגלה מפורש שכל מה שפעלו האומות לא נעשה אצלם שום דבר גדול או קטן רק בשביל טובת ישראל. אכן המכוון מהאומות בכל פעולתם היה לגמרי להיפך רק בשביל טובת עצמם. לזה יאמר להם השי"ת כל מה שעשיתם לצורך עצמכם עשיתם ומה שנצמח טובה לישראל מכל פעולתכם זאת היה שלא מדעתכם. וכיון שברצון דעתכם לא עשיתם לטובת ישראל א"כ איך יתכן שיגיע לכם חוב באלו הטובות שנצמחו לישראל למעלה מדעתכם מסבת פעולתכם שעשיתם רק לטובת עצמכם. אכן ע"י מצות סוכה היינו ע"י הכרה שיש להאדם בתפיסת דעתו יכול להשיג חיבור וקנין גם למעלה מהבנת תפיסתו וכמו שיש מצות סוכה בזמן כך יש מצות סוכה בכל פרט מצוה כי באמת נכלל בכל מצוה ומצוה כל התרי"ג מצות והבירור האחרון מכל פרט מצוה נקרא סוכה כי על כל עבודות היקרים אמרו ז"ל בגמ' (פסחים ס"ח:) מעיקרא כי עביד אינש לגרמי' הוא דעביד וכדאי' (נזיר כג:) לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות אפילו שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה ואחר שזוכה האדם לעסוק לשמה אזי נתברר למפרע שאף מה דעביד מתחלה לגרמי' היה ג"כ בזה כבוד שמים וזה הבירור נקרא סוכה והוא כענין מאמרם ז"ל (ברכות ט"ו) הרוצה שיקבל עליו עול מלכות שמים שלימה יפנה ויטול ידיו ויניח תפילין ויקרא ק"ש ויתפלל היינו שיכול להתפלל אף על צרכי גופו כי ע"י הקבלת עומ"ש נתבררו אצלו גם צרכי גופו שהם כבוד שמים אולם אצל האומות נקרא זאת דחלא דלהון היינו שמצמצמים א"ע במקום אחד בכדי שיהיה בכחם יותר להתפשט בתחות לבבם ועליהם נאמר (ישעי' מד) חציו שרפתי במו אש ואף אפיתי על גחליו לחם אצלה בשר ואוכל ויתרו לתועבה אעשה לבול עץ אסגוד וגו' משא"כ ישראל עיקר המכוון שלהם הוא בצמצומים כדי שיהיה יותר בכחם לקבל עליהם עומ"ש ולהתמשך אחר רצונו ית' בכל מיני הפכיים לזה אף בעידנא דיצה"ר לית מאן דמדכר ליצ"ט (כד' נדרים ל"ב) בכל זאת זה הקבלת עומ"ש מזכיר אותם גם בעידנא דיצה"ר ממילא מנהיר הכ"ש בכל מיני צרכיהם ולכן מצינו נמי בישראל האומר סלע זו לצדקה בשביל שיחי' בני הרי זה צדיק גמור כי מאחר שמוסר עצמו להשי"ת כפי הבנת דעתו לכן נעשה חיבור מרצונו ית' לכל צרכיו וממילא גם זה הרצון שיש לישראל ליתן סלע בשביל שיחי' בני הוא נמי רצונו ית' משא"כ מאומות מי שאומר כך נקרא רשע גמור מאחר שאין כלל שום חיבור בתפיסת דעתו לרצונו ית' ומה שמצמצם א"ע לפעמים ונותן סלע לצדקה בשביל שיחי' בני זאת הוא ג"כ רק כדי שיהיה בכחו ע"י זאת הצדקה להפריד עצמו ביותר לכן הוא לגמרי בפירוד אבל ישראל יש להם מצות סוכה שעל ידה יש להם חיבור בכל עניניהם וכך הם כל עבודת ישראל מר"ה ועד סוכות היה במלולא ומסוכות מתחיל בעובדא וע"י מצות סוכה נעשה חיבור ממלולא לעובדא וכן קדמאה לאושפיזא ותניינא לבני עלמא והחיבור משניהם הוא סוכה כדכתיב סכותה לראשי ביום נשק: ולזה נמי מצינו בפסח מצרים שנאמר קרא מפורש וכי יגור אתכם גר ועשה פסח וגו'. ובמצות סוכה לא נאמר כתוב מפורש אלא שנתרבה מרבויא דקרא כל האזרח בישראל לרבות הגרים כדאי' בגמ' (סוכה כ"ח:) והוא כי עבודת הפסח רומז על אור פנימי שממשיך האדם בקרבו ועבודה כזאת יש בכח הגר נמי כי בזה המקום שמצמצם עצמו לכבוד שמים שם הוא נכלל נמי באור אבל לכנוס לסוכה היינו להמשיך אור המקיף גם על צרכי גופו זאת אי אפשר כלל מצד הגר כי אם כאשר נכלל מקודם בכל האזרח בישראל היינו כי רק כפי שמברר עצמו שיהיה נכלל בהשער של אאע"ה כך יש לו חלק במצות סוכה אבל כל עוד שאינו מכניס עצמו בזה השער אף כשיעבוד הגר כל עבודות שבעולם לא יהיה לו חלק במצות סוכה וכדאי' בזוה"ק (יתרו פז) כד אתגזר גר צדק אקרי ולא יתיר וכו' רק כאשר מכניס עצמו תחלה בהשער של אבות הקדושים אז נכלל ממילא בכל האזרח בישראל ישבו בסוכות כי נתברר שורשו שהוא נפש יקרה רק שנתלבש בנפשא דגיורא כדאיתא בזוה"ק (סבא משפטים צג) האי תוקלא דאתעשקת וכו' לזה מצינו בגמ' (ע"ז ג.) אמרו לפניו רבש"ע תנו לנו מראש ונעשנה אמר להן הקב"ה שוטים שבעולם מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת ואעפ"כ מצוה קלה יש לי וסוכה שמה וכו' היינו כי אז יהיו האומות חפצים להתחיל מראש ולא יכניסו עצמם מתחלה בהשער של אברהם יצחק ויעקב והשיב להם השי"ת שזאת אי אפשר כלל רק מי שטרח בערב שבת כלומר אם היו מבררים עצמם מקודם להיות נכללים באברהם יצחק ויעקב שיהיה בכלל כל האזרח בישראל לרבות הגרים היה יתכן להם ג"כ לקיים מצות סוכה אבל להתחיל עכשיו מראש בלתי ההתכללות מקודם בכל האזרח וגו' זאת אי אפשר כלל כי מי שלא טרח בערב שבת אין לו מה שיאכל בשבת ומהיכן ישיג חלק במצות סוכה: