סוד ישרים (ליינר)/יום כיפור/לט

אמר ר"ע אשריכם ישראל לפני מי אתם מטהרין ומי מטהר אתכם אביכם שבשמים שנאמר וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם ואומר מקוה ישראל ה' מה מקוה מטהר את הטמאים אף הקב"ה מטהר את ישראל. הנה השורש מכל הטומאות הוא ההתרחקות מהמקור ית' ומזה ההתרחקות נסתעפו כמה חילוקי מדרגות יש מה שנתרחק האדם מן המקור ית' ע"י שמקטין מאוד את דעתו בדברים שפלים ונמוכים וזה נקרא טומאת שרצים ויש לפעמים טומאות הגוף שטומאה יצאה מגופו מחמת איזה זדון עד שערק מקמי מאריה עד היכן שיש נמי טומאת מת שמורה על כ"כ התרחקות עד שנדמה להאדם שח"ו אפס תקוה ממנו והוא בדעתו לאחר יאוש שאין לו עוד שום תיקון והתיקון לכל אלו ההתרחקות הוא טהרת אזוב ואפר פרה. טהרת אזוב רומז על זה שצריך האדם למאיך גרמיה למשרי עליו גאותא דקב"ה היינו שיכיר היטב אשר השי"ת הוא השופע חיים לכל בריה אפילו להשפלה והנמוכה ביותר וככה צריכה נמי לקבל שפע חיים בכל רגע מהשי"ת אפילו הבריה הגדולה והעליונה ביותר ומאחר שכולם צריכין בשוה להשפעתו ית' א"כ איזה יתרון יתכן שיהיה מאחד על זולתו, ואפר פרה רומז על טהרה הבאה מאתר רחוק כמבואר בזוה"ק (חוקת) והוא נמי כמאמרם ז"ל במדרש רבה (פרשת ואתחנן פ' ב') בני אם חוזרים אתם אצל אביכם אתם חוזרים וכו' היינו שאין נופל מצד השי"ת שום דבר לחוץ כי השי"ת יכול להראות שממני יצאו הדברים כבושים וכל אותן הטהרות צריכין מקוה מים כי טהרת המים רומזין על טהרת השורש קודם שהיה עדיין כח הבחירה בעולם בעוד שהיה כל הבריאה מים במים כי במים לא מצינו מאמר מפורש אלא שבריאת המים נכלל באותו מאמר הקדום הנקרא בגמרא בראשית נמי מאמר הוא וכל הויות הבריאה התחיל אח"כ מזה המאמר דכתיב יקוו המים אל מקום אחד ותראה היבשה היינו שיהיה מקום בהבריאה להויית הבחירה אכן כמו שהיה הבריאה משולל בחירה בעת שהיה מים במים כך אף אחר שהעמיד השי"ת מקום לכח הבחירה מ"מ השאיר השי"ת לעצמו מקום אחד בהבריאה אשר שם יהיה הבריאה משוללת כח בחירה היינו שלא יגיע שם יד האדם בבחירת עבודתו כלומר שגם אחר כל יגיעת ברורי עבודתו יהיה מוכרח האדם לבא לעזרתו ית' שיחתום שם השי"ת ממני יצאו הדברים כבושים ועל זה רומז טהרת מקוה מים שאחר שמברר האדם בכל כחו כפי מה שיד תפיסתו מגעת אזי מנהיר לו השי"ת אשר אותו הכשלון שהיה אצלו לא היה תלוי כלל בכח בירורי עבודות מבחירת אדם אלא שהיה נמשך מזה המקום שהשאיר השי"ת לעצמו שהאדם יהיה משולל בו בחירה כמו בעת שעדיין היה העולם מים במים בכדי שיכיר האדם מחמת זה מה בין לי ולך כענין שאמר ר' יוחנן לתלמידו אם אתה תבין כמו אני א"כ מה בין לי ולך (שבת) נמצא שממני יצאו הדברים כבושים ועל זה רומז טהרת המים וזה הוא דאיתא בזוה"ק (בהעלותך קנג) רשעים גמורים דמחממין גרמי' באשא דיצה"ר ועלייהו אתמר כל דבר אשר יבא באש בגין דזוהמא דלהון נפישין וכו' אבל אינון דמשתדלין (ברזי) באורייתא דבכתב ובאורייתא דבע"פ דאינון אש ומים ואינון דמשתדלין ברזי דאורייתא דאיהו אור דכתיב ביה ותורה אור באורייתא אינון מתדכין בה וכו' היינו כי אש של מטה הוא כדכתיב ואש לא אמרה הון כלומר שכל מי שאומר שיש לו איזה כח אזי מבטל האש את כל כחו ומראה לו שאין להבריאה שום הון אבל אינון דמשתדלין באורייתא דבכתב דאיהו אור דכתיב ביה ותורה אור וכו' וכמו שנאמר הלא כה דברי כאש וזה האש הוא אש של מעלה אשר יש בה כל מיני טובות כמו שנאמר על האריה של אש של מעלה ופני האריה אל הימין וגו' וימין רומז תמיד על כל מיני חסדים טובים ועל אש כזה נאמר ותורה אור ונאמר כה דברי כאש וזה הוא דאיתא שם באורייתא אינון מתדכין בה היינו כי אחר שמברר האדם כפי תפיסתו ע"י דברי תורה בכל כחו אזי בזה המקום שאין יד תפיסתו מגעת שם מראה לו השי"ת ממני יצאו הדברים כבושים וכמו שביאר אזמו"ר הגה"ק זצללה"ה את הפסוק טרם אענה אני שוגג ועתה אמרתך שמרתי היינו כי בטרם כל צריך האדם לילך בכל הבירורין כפי כחו עד מקום שידו מגעת ולהתחרט היטב על מה שעבר ויאמר שוגג הייתי וזהו טרם אענה אני שוגג ועתה היינו אחר תשובה כי אין ועתה אלא תשובה כדאיתא במדרש אמרתך שמרתי היינו כי אחר תשובה מנהיר השי"ת שממני יצאו הדברים כבושים שיתרחק לעבור דרך אותו כשלון כי אין אדם עומד על ד"ת אלא א"כ נכשל בהם ואם לא היה עובר מקודם דרך זה הכשלון לא היה לו יתכן כלל להגיע להכרה יקרה כמו שיש לו עכשיו וזהו באורייתא אינון מתדכין בה וכו':