סוד ישרים (ליינר)/יום כיפור/לב
הנה כמו שכל שנה היא הקיצור והכלל מכל ששת אלפים שנה כך הם אלו השני ימים התשיעי והעשירי הכלל מכל השנה שעל ידם נתבררו הצרכים של אדם מכל השנה. והענין הוא ע"ד שמצינו בגמ' (חולין קלג.) אמר אביי מריש הוה חטיפנא מתנתא אמינא חבובי קא מחביבנא מצוה כיון דשמענא להא ונתן ולא שיטול מעצמו מיחטף לא חטיפנא מימר אמרי הבו לי וכיון דשמענא וכו' מימר נמי לא אמינא ואי יהבו לי שקילנא כיון דשמענא להא דתניא הצנועים מושכים את ידיהם והגרגרנים חולקים משקל נמי לא שקילנא לבר ממעלי יומא דכפורי לאחזוקי נפשאי בכהני וכו' וסבר ליה כר' יוסי הגלילי שאמר (שם פג) אף ערב יוה"כ בגליל וביאר בזה אאמו"ר הגה"ק זצללה"ה שכוונת אביי שמספר כל הסדר שהיה מנהיג מתחלה קודם שבא על המסקנא שלו להורות אשר בהמסקנא אחר הבירור האחרון נתברר אצלו למפרע שגם מה שחטף מתחלה שהכל היה רק שחיבב את המצוה וכן הם אלו שני הימים שבתשיעי אין מהצורך לשום בירור ובעשירי הוא גודל הבירור אכן בזה הבירור שבעשירי שמצמצם האדם א"ע כ"כ נתברר ממילא שכל מה שהיה מלפנים גבי האדם משולל בירור היה ג"כ בזה כבוד שמים וממילא נתבררו הצרכי הגוף של אדם מכל השנה שהיה בהם כבוד שמים והנה לפי הנראה היה צריך להיות מקודם ועניתם את נפשותיכם ואח"כ כל האוכל ושותה כי דוקא אחר שמברר האדם א"ע אז יש בכחו ג"כ להתפשט עצמו באכילה ושתיה אמנם כאן הוא רצונו ית' שיהיה מקודם כל האוכל ושותה וכו' בכדי שימשוך האדם אל תוך הקדושה כל התפשטות הצרכים שלו ועל זה כתיב בזאת יבא אהרן אל הקדש היינו בזאת בעצמו שהוא ההתפשטות של כל השנה יכנוס עמהם אל הקדש כי זה הוא רצונו ית' להכניס תחת הקדושה כל מה שבאפשרי להכניס וכענין שאמר אאמו"ר הגה"ק זצללה"ה כוונת מאמרם ז"ל על הפסוק והשעיר אשר עלה עליו הגורל לעזאזל יעמד חי וגו' עד מתי יעמד חי וכו' רומז ז"ל בזה שהרצון ית' הוא לבלתי יבטל את הרע כל עוד שיש תקוה ללקט ממנו הטוב המעורב בו בכדי להרבות עוד לבושים ולהכניס אותם להקדושה ולזה היה זקוק לעמוד חי עד אחר וידוי הפר ושחיטתו כי זה הפר נראה מהש"ס שהיה נמי כענין אשם תלוי על הכהנים שהיה מכפר על הודע ולא הודע שלהם ואף שעל לא הודע איתא בזוה"ק (ויקרא) שהוא חמור ביותר כדכתיב גם בלא דעת נפש לא טוב אכן ע"י זאת הוידוי שהאדם מתודה ואומר טרם אענה אני שוגג ומקבל עליו מהיום והלאה לבל לשגות עוד וזה הוא הוידוי שהיה בהפר עי"ז מראה השי"ת אשר מאתו יצאו הדברים כבושים שיהיה לו תיקון למפרע ועל זה התיקון מורה שחיטת הפר: