סוד ישרים (ליינר)/סוכות/עט
איתא בזוה"ק (תצוה קפו:) בסכות תשבו שבעת ימים מאן שבעת ימים מעלמא עלאה לתתאה דכלהו קיימי בקיומא לאנהרא להאי סוכת וכו' דמאן דיתיב בצלא דא יתיב באינון יומין וכו' דקיימין על האי תתאה לאנהרא ליה לחפיא עליה ולאגנא ליה בשעתא דאצטריך ותו כלהו אקרון סוכת בשלימו וכתיב סוכת חסר דא עלמא תתאה דבעא בהני ז' יומין קדישין למיזן לשאר ממנין רברבין דעמין וכו' בגין דיתעסקון בהו ולא יתערבון לבתר בחדוה דישראל ומאן חדוה דישראל דא יומא תמינאה דעצרת וכו'. ביאור הענין כי בכל מקום שזוכין ישראל בגורל לנצח את העכו"ם אז צריכין ישראל אח"כ לכנוס לסוכה והלא יען שבזה העולם נראה שגורל הוא בלי דעת ומשפט כלל כי אם במקרה אמנם על זה נאמר כי בחיק יוטל הגורל ומה' כל משפטו היינו שיש באמת בזכות הגורל משפט ברור ודעת האמתי כי הפירוש ממלת גורל הוא השלכה כלומר השלכה מעלמא עלאה לתתאה וכל מה שיורד מעלמא עלאה הוא בטח במשפט צדק ובדעת ברור מאד אלא יען שזה הדעת הוא למעלה הרבה מהבנת תפיסה הנמוכה לזה נראה בעלמא תתאה כמו מקרה לכן צריכין תמיד לאחר שזוכין בגורל לכנוס לסוכה כדי שימשכו בהדרגה את הדעת העליון מעלמא עלאה לעלמא תתאה בכדי שיתברר בעלמא תתאה ג"כ המשפט צדק וגודל ישוב הדעת שהיה בזה שזכו בהגורל נגד העכו"ם וכן צריכין בירור כזה אחר כל ניצוח כי אחר כל ניצוח נתעורר תמיד קטרוג כמו שמצינו גבי יעקב אבינו אחר שנצח את השר של עשו נאמר ויעקב נסע סכותה וכן אחר שנצחו ישראל את מצרים נתעורר אז קטרוג הללו וכו' והללו וכו' נאמר שם ויסעו בני ישראל מרעמסס סכותה כי כל ענין שישראל מנצחים הוא משום שהשי"ת פותח להם מהשורש העליון ומראה שעלו ישראל אצלו במחשבה תחלה גם קודם עבודתם לכן צריכין ישראל אח"כ לברר זאת שראוי להם זה הנצוח והארת אותה אהבה במשפט על ידי עבודת יגיע כפם ולזה נמי אחר שזוכין ישראל ביוה"כ בגורל לנצח כל המקטריגים צריכין ישראל לברר זה הגורל שהיו זוכין בו בדעת ובמשפט וזה הבירור הוא מצות סוכה, וזהו דאיתא (שם) מאן שבעת ימים מעלמא עלאה לתתאה דכלהו קיימי בקיומא לאנהרא להאי סוכת וכו' היינו כי התחלת הבירור הוא ביום ראשון של סוכות כדכתיב ולקחתם לכם ביום הראשון וגו' וראשון מורה על התלבשות אור רצונו יתברך בהלבושים של ישראל כמבואר לעיל שמתחיל בו זאת ההתלבשות אכן אז הוא עדיין רק בדרך שאלה כדאיתא (בהקדמה דף ב.) ואמא אוזיפת לברתה מאנהא וקשיטא לה בקשיטאה וכו' היינו שהתחלת התלבשות האור הוא רק בדרך שאלה בכדי שיהיה לישראל כח עבודה לברר א"ע נגד המקטריגים ואימתי קשיטא לה בקשיטאה כדקא חזי בשעתא דאתחזון קמה כל דכורא וכו' היינו כי אחר שישראל מבררין א"ע כל שבעת ימי החג אזי זוכין שישכון אצלם אור רצונו ית' בקביעות גמור לא בדרך שאלה כי אם בקביעות גמור על ידי קנין מיגיע כפם וזאת הקביעות אינו נקרא עוד סוכה אלא בית וזהו בסכת תשבו שבעת ימים מאן שבעת ימים מעלמא עלאה לתתאה כלומר שעל ידי השבעת ימים שישראל מבררין א"ע במצות סוכה ממשיכים אצלם את אור הדעת מעלמא עלאה לעלמא תתאה שיהיה זווג גמור וכאשר נגמר הזווג בשלימות נאמר עליו ביום השמיני עצרת וכמבואר (שם) מאן חדוה דישראל דא יומא תמינאה דעצרת: