סוד ישרים (ליינר)/סוכות/כז
וה' אמר המכסה אני מאברהם וגו'. היינו שהשי"ת אומר שאין לו שום מכסה שיהיה מכסה חוץ מן ההיקף של אברהם אבינו כי ההיקף של אאע"ה היה מקיף את כל העולם כולו אף אותן הדברים שהם רחוקים מאד עכ"ז היה כולל אותם ההיקף של אאע"ה משום שאאע"ה היה מברר ביגיעת עבודתו עד מקום שידו מגעת לזה כל מה שהיה יכול להכניס תחת ההיקף שלו היה הוא מקיף אותם ואף שיצא ממנו ישמעאל שהיה משחית את נפשו זה הוא הפסולת שנדחה ממנו שאין לו באמת שום שייכות לאאע"ה אבל מה שיתכן להיות בו מעט שייכות להקדושה אף שהוא רחוק מאד מהקדושה בכל זאת הוא מקיף אותם. וזהו דאיתא בפסיקתא (מובא בילקוט שמעוני פ' אמור) מי שמקיים מצות סוכה בעוה"ז הקב"ה נותן לו חלק לעתיד לבוא בסוכתו של סדום ומאי היא סוכתו של סדום שבעה אילנות זו למעלה מזו וכו' והוא כענין דאיתא במדרש (קהלת א.) שבעה הבלים אמר קהלת כאדם ששופת שבעה קדרות זו על גב זו והבל של עליונה אין בה ממש וכו' וכן הוא ענינו של סוכתו מסדום שהיא ז' אילנות זו למעלה מזו. היינו כי סדום הוא ההיפך ממש ממדתו של אאע"ה שמדת אברהם אבינו היא חסד ובסדום היו אומרים נשכח תורת רגל מארצנו כמבואר במדרש וזה הוא כונת מאמרם ז"ל סוכתו של סדום שבעה אילנות זו למעלה מזו וכמביאר במדרש שם וההבל של עליונה אין בה ממש היינו שהוא רחוק כ"כ מהקדושה של אאע"ה מ"מ ההיקף של אברהם אבינו היה מקיף גם את סדום וכדאיתא בכתבי האר"י הק' ז"ל שתפלתו של אברהם אע"ה על סדום היתה פועלת שיצאו מהם הדור המדבר: