פתיחת התפריט הראשי

עלי פרנס את ישראל ארבעים שנה, ויום שמת בו עלי, (תהלים עח, ס): "וַיִּטֹּשׁ מִשְׁכַּן שִׁלוֹ וגו'", (שם, סז) "וַיִּמְאַס בְּאֹהֶל יוֹסֵף וְגוֹ'", (שם, סא) "וַיִּתֵּן לַשְּׁבִי עֻזּוֹ" (שמואל א ו , א-וכו'): "ויהי ארון ה' בשדה פלשתים שבעה חדשים, ויקראו פלשתים וגו' ויבאו אנשי קרית יערים וגו', ויהי מיום שבת הארון וגו'" צא מהן ז' שנים שמלך דוד בחברון על יהודה, נשתיירו שם י"ג שנה, צא מהן אחד עשר לשמואל בעצמו וב' לשמואל ושאול, (שם ז, ב) "ויהי מיום שבת הארון וגו' ", בתחלת אלו העשרים שנה הביאו את אהל מועד לנב, ואף על פי שהיה ארון ה' בקרית יערים, בנב היו מקריבין כל י"ג שנה וז' שנים בגבעון, בסוף עשרים העלה דוד את ארון ה' מקרית יערים אל בית עבד אדום הגתי, (ש"ב ו, יא): "וישב ארון ה' בית עבד אדם הגתי שלשה חדשים וְגוֹ'", הא למדנו שלא נתברך עבד אדום אלא בעבור ארון האלהים.

(ש"א יג, א): "בֶּן שָׁנָה שָׁאוּל בְּמָלְכוֹ וְגוֹ'", שמואל אמר לשאול בשעה שמשחו (שם י, ח) "וירדת לפני הגלגל וגו' ", ירד שנה ראשונה והכה נחש העמוני, ומשחוהו ישראל, שניה ירד, ולא שמר הבטחתו, (שם יג, יג) "וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל שָׁאוּל נִסְכָּלְתָּ (כי) לֹא (שמעת) שָׁמַרְתָּ וְגוֹ'", ואותו הפרק נמשח דוד, שנאמר (שם טז, א) "וַיֹּאמֶר ה' אֶל שְׁמוּאֵל עַד מָתַי וְגוֹ'", ואחר כך (שם, יג) "וַיִּקַּח שְׁמוּאֵל אֶת קֶרֶן הַשָּׁמֶן וְגוֹ'", והוא היה בן כ"ט שנים, (שם יח, ט) " ויהי שאול עוין את דוד", (שם טז, יד) "ואומר ורוח ה' סרה מעם שאול", בו בפרק חרבה נב, ובאו להם לגבעון.

כל ימיו של שמואל הרואה אינן אלא נ"ב, ועוד שנאמר (שם א, ט) "וְעֵלִי הַכֹּהֵן יֹשֵׁב עַל הַכִּסֵּא וְגוֹ'", (שם, י) "וְהִיא מָרַת נֶפֶשׁ וְגוֹ'", באותו הפרק נתמנה להיות שופט, ואומר (שם ד, יח) "והוא שפט את ישראל ארבעים שנה", נשתיירו י"ג שנה, צא מהן שנה אחת לעיבורו, ואחת עשרה שנה לשמואל, ושנה אחת לשאול, הרי נ"ב שנה.

שמואל מת לפני מיתתו של שאול כארבעה חדשים, שנאמר (שם כז, ז) "וַיְהִי מִסְפַּר הַיָּמִים אֲשֶׁר יָשַׁב דָּוִד בִּשְׂדֵה פְּלִשְׁתִּים יָמִים וְאַרְבָּעָה חֳדָשִׁים", (שם ב ב,) "וַיְהִי אַחֲרֵי כֵן וַיִּשְׁאַל דָּוִד בה' לאמר וגו', בן ארבעים שנה איש בשת [בן שאול] במלכו וגו' ושתים שנים מלך (בירושלם) וְגוֹ'", נמצאת מלכות ישראל בטלה חמש שנים, (שם ה, ג) "ויבאו כל זקני ישראל אל המלך חברונה", אותו הפרק נמשח עוד דוד, (שם ה, ד) "בֶּן שְׁלֹשִׁים שָׁנָה דָּוִד בְּמָלְכוֹ (וְ)אַרְבָּעִים שנה מלך".