סבא אליהו/חלק א/פתיחה

דבר צוה ההוא סבא אליהו הלוי ס"ט בכמהר"ר מ"ו רפאל שלמה סג"ל זצוק"ל מעכשיו ולאחר מיתה, דבר שהוא מעשה באיש, ולבניו יהיה מחז"ה, דברים של מד"ה מברורי המד"ות. ועבד הלוי מלאכת העבודות, ואזהרות טובות להם ולתלמידיו אנשי חמודות. ושלשה המה מטיבי צעד, מה' מצעדות בחלוק"ות ישית למו, וישם פניו ב"ן פרקי"ו. האירו פרקי"ו תב"ל בנעימה, תורי זהב עם נקודות, ויהי קו"ל או"ת ופרקי"ם. ולעמת חלקים. לבוא צדדה בשע"ר הזכי"רה על כל ראש כרוכ"ה, ולהביא את שפ"ר הזכרונות על כל ידים גדודות, בל יצען בל יסע היתדות, כדברי הרדב"ז בלשונותיו על הרמב"ם ריש סימן קס"ב קובץ ג', ברור מללו במראה ולא בחידות, ואלו הן ב"ן הפרק"ים, ב"ן זקונים, פיקודיו כמספר שמות, וישם הלוי פקודות. את מערת המכפלה, רביעית ההין את ישרים סודות. ויפן כו וכו בשני חלקי אבנים, אבן לפינה, אבן למוסדות, דרך ג"ן המלך הקדוש, על פרש"ה יצרו"ף, פרשת השבוע שבשבתות, כדעת מהר"ש אבוהב הובא מהרמ"ז על מאמר זוהר ויקהל דף ר"ו, העובר על הפקודות, או ברוך בכלל אשר פקד עפ"י משה, כדעת הרמ"ז על היות נצבים וילך מעשה עבות בקשר אמיץ נצמדות, כי כן לחצאים שמענו שם חצי נצבים כבחצי מענ"ה, צמד שת"י פרשיות אלה במהות"ם לא נפרדו אף כשבאות נפרדות[1], ויגש אליהו הלוי ויאמר השתא דקשיש לדרדקי, אמי"ר כמלא פי טלה, זה ס' תולדות. ומה הלשון אומרת בנה אצלה ציון, ומה הציון הלז כפעם בפעם למסילות באות ומעידות, על אודות, ימצאו הנערים כ"ן בעיניהם, רוח מלא מאלה ימצו למו, ימלאו הילדים והילדות, ואת הנערים יודעתי אל מקום פלוני, הקשור"ים הבאור"ים והצע"דות, ויאמר אליהו להם תפשו במזימות זו חשבתי, מדובר בם נכבדות, עד זקנה אני הוא, שקיימתי מצות זקן תחילה, ואמר רב צריכין אנו לחוש לדברי זקן בפ' כסוי הדם. והזהרו בזקן זה שמו סבא אליהו הבא במעט מחזיק הרבה ידות, ודרשו מעל ספרי אליהו בארבע בחלק כורסיא דאליהו, שם תמצאו אגודות אגודות, וחי חי יודה כמוני היום, אליהו חי הוא, ול"א כ"ל יורד"י דומ"ה ואנחנ"ו ס"ת אליהו, יודהו וישבחהו כמו שרישומו ניכר מדורשי רשומות ומדות, ואשלם תודות לההוא יומא, אנה פני מועדות, כשאני נכתב אני נקרא, אל השמים מעל, אל בית עולמי, יום עתידות, יקויים בי מה שכתוב בצוואתי זאת, ויקויים בהם ברכתא דאליהו, ומה שכתוב את החיים ואת הטוב, לנוצרי בריתי ועדות. כי מצוה לקיים דבר המת (כתובות סוף פ' מציאת האשה), ודברי האמת מה ידידות. וה' יכין סעד"ו מציון יסעדנו, וסמך ידו אל הקיר לבית ה' מסעדות. ה' הטוב בעיניו יעשה, שיסמוך גאולה לתפלה, לשרת ולהודות, בשעריך ירושלים תהיינה רגלינו עומדות כי"ר.



  1. ^ גדולים מעשי יי'. מדעתי כי כז"ה שם רמ"ז ו"הן מספר בר"ת ג"ן דרושים לכל חפציהם בי"ג מדות, והנה כל תבנית רמ"ז של ר"ת אלו לדעתי על לימודי ה' ישבותו בנעם כמ"ש ברמ"ז בריש פ' פנחס ד, רי"ג ע"א, ועולמות (והני') בגן זה מפנימיות שסודו הויות, וזה מחצוניות שהם כ"ז אותיות כ"ו וכ"ז עולים ג"ן אב"ן יקרה צור מעוז ובית מצדות תעלינה על לב ראשית דג"ן שם ב"ל בקו"ל שרים ישראל ל"ב אחד מתנשא לקו"ל ראשי מכתב הראשון גדולים חקרי ל"ב מדות ונתיבות חכמה המלמדות. וגם דרושים לכל חפציהם מפה ומפה כי מתהלך בג"ן פרשיות בסוף וראש תורה דרוש דרש משה אמצען של תיבות עולות ויורדות. ועוד לאלוק באגדתא דרב ייבא סבא באדרא זוטא דף ר"ץ, להשקות את הגן דא הוא אות וא"ו, כי לו פורש דאות ו' הפשוטה והמלואה בכל פלואים ו' וי"ו ו"ו עולה ג"ן לפקודות ויכון בצדק גם כן מספר ג"ן פרשיות בוי"ו, כי סודה בתורה שבכתב זעיר שם ויניחם בג"ן עדן מיטב שדות, ויגש אליהו ויאמר לו מחוי קידות.