נתיב חיים/אורח חיים/שיד
(בהג"ה סעיף א') שאינה מחזקת. צ"ב וקשה דלפי התי' בתוס' דאיירי במוסתקי לא צריכין לחלק בין כלי גדול לקטן והרמ"א ארכי' אתרי רכשי הנך תרי תירוצי אהדדי. וצ"ל דהרמ"א ס"ל דאפי' לתי' שני דאיירי במוסתקי מצד הסברא מחלקינן בין כלי גדול דה"ל כאוהל אלא שנייד מתי' ראשון מה דמעייל קופינא וכו' ודו"ק:
(מ"א סק"א) והר"ן פליג נ"ב כוונתו דלפירוש רש"י דהוי מקלקל אינו בנין גמור מותר אך קשה דא"כ תקשי לך לפירש"י הך דמעייל קופנא ונ"ל ג"כ מטעם צורך שבת מש"ה מקלקל מותר לכתחלה:
(מ"א ס"ק ה') דהתיובתא קאי אשמואל. נ"ב דלא כב"י דמפרש לת"ק דס"ל דלא קאי תיובתא אלא ארב הונא ע"ש:
(שם) דעושה פתח לחביות. כ"ב ואיני מבין דבריו דהא אינו עשוי להכניס ולהוציא ואפשר דוגמא קאמר ובחבית גדולה וחייב משום בונה:
(שם) כדאי' בדף ע"ג. נ"ב אין שם אך ע"ש בתוס' בד"ה טפי שם מצאתי ראיתי וז"ל במידי דלא איכפת ליה לא מודה ר"ש בפסוק רישא ע"ש:
(שם ד"ה) מפני שמזיז וכו' צ"ע. נ"ב ויש לתרץ אף על גב דמקלקל פטור אבל אסור אלא דעמודי' ולפת אינו מכוון ומקלקל הוא אבל בטומן צריך לגומא ומכוין לתת הביצה בתוכה שם:
(שם) במרא וקרדום ע"ש נ"ב וכ"כ תוספות בפסחים דף כ"ה:
(שם) ד"ה לא צרכא ע"ש. נ"ב וכ"כ תוס' בשבת דף פ"ו ע"ש:
(במ"א ס"ק ה) יש להתיר. נ"ב וכ"כ סי' רע"ז ס"ק ז':
(ס"ק ו') העשוי כבר אבל אין עושין כצ"ל:
(ט"ז סק"ד) ונ"ל דודאי עיקר נ"ב דבריו תמוהים דהא אכתי קשה גבי מטה אמאי צריך ד' מחיצות הלא צריך לאויר שתחתיה לסנדלין כמו שהבי' הוא בעצמו בשם הרשב"א ונראה דגבי מטה כיון דמחיצות כבר עשויות בחול צריך ד' מחיצות הואיל ודומה לבנין חייב כיון שיש ד' מחיצות ועכשיו עושה אוהל על גביהן וביעא וחבית' אף ע"ג דאין להם אלא ב' מחיצות מ"מ הוא עושה בשבת הגג וב' מחיצות ומתכוון לאויר תחתיה משא"כ אם יש לכ"א ב' מחיצות והמה עשויים כבר מבע"י בזה א"א לגזור אטו בנין גמור דהוי גזירה לגזירה דאף אם עושה בשבת אוהל כזה אינו חייב כיון דבשעת מעשה אינו מתכוון לאויר תחתיה: