נתיב חיים/אורח חיים/קסח

(במ"א סק"ב) יבצע ב"ה על שתיהן נ"ב ר"ל החתיכות:

(מ"א ס"ק ל') אע"פ ששרוי' הרבה וא"כ יצטרך לברך המוציא וב"ה כצ"ל:

(ש"ע סי"ג) ואפי' נתחייבה בחלה. נ"ב כמו שפי' הט"ז ס"ק ט"ז ודלא כמ"א כמו שאכתוב במ"א סק"ב:

(מ"א סקל"ב) ולע"ד שזה אינו וכו' נ"ב וק' א"כ היאך ממעט חלוט משום דהוי מצה עשירה תיפוק ליה דלא מקרי לחם לענין מוציא ע"כ נ"ל דלר"ש ודאי מברך המוציא בנמלך והיינו טעמא כמו שתאמר לר"ת כיון דעשה עיסה עבה כמו שרגילין לעשות מהן לחם אף שטיגנה או בישל מ"מ הוי לחם מאחר שיש להם תוריתא דנהמא ע"כ לחם הוא אף קצת ב"א אופין לחם זה בתנור ויש מהם שמבשלים או מטגנין אותו מ"מ לחם גמור הוא. ור"ש תופס על ר"ת דע"כ הבשול מבטל מתורת לחם מההיא דרקיק מבושל אמנם כשהיה דעתו לאפות ונמלך לבשלה בזה מודה הר"ש דאמרינן שזה על דעת ראשונה הוא עושה שרוצה לאכול אחר בישול בתורת לחם הואיל ויש בו תוריתא דנהמא והוי לחם גמור משא"כ ברקיק מבושל כוונתו ע"י בישול לבטלה מתורת לחם ולעשות כמו תבשיל וגבי חביצא כמו כן ודברי הטור נכונים כמ"ש הב"ח. גם מ"ש לפרש דברי הב"י הוא דוחק וכמו שפירשתי יבוא על נכון. ובר מן דין אף לשיטתו דברי ב"י שרירן דהא ר' ירוחם דמחלק בין חלה להמוציא מ"מ הביא שם ב"י בשמו בלחם העשוי לכותח כעבין מברך המוציא כיון דעשה בצורת גלוסקאו' ע"ש ודוק:

(סקמ"א) ול"נ דהדין עם הטור דהא הרא"ש כצ"ל: