נתיבות עולם/נתיב יראת ה'/ו
הדבר שהוא תכלית הכל הוא יראת שמים, שמפני זה חתם שלמה בספרו (קהלת י, ב) סוף דבר הכל נשמע את אלקים ירא ואת מצותיו שמור כי זה כל האדם:
ובגמרא בפרק במה מדליקין (שבת דף ל:) אמר רב יהודה בר שמואל בקשו חכמים לגנוז ספר קהלת מפני שדבריו סותרים זה את זה ומפני מה לא גנזוהו מפני שתחלתו דברי תורה וסופו דברי תורה תחלתו דברי תורה דכתיב מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש ואמר רבי ינאי תחת השמש הוא דאין לו הא קודם השמש יש לו, סופו דברי תורה דכתיב סוף דבר הכל נשמע את אלקים ירא ואת מצותיו שמור כי זה כל האדם ע"כ. ור"ל כי שלמה פתח בדברי תורה, מפני כי בכל ספרו סיפר מעשה בני אדם ומה יעשה האדם, והתחיל בתורה כי כל מעשה האדם יהיו נמשכים אחר התורה, כי מן התורה מסודרים מעשה בני אדם וכל העולם נמשך אחר התורה כי בתורה סידר השם ית' העולם, וכמו שאמרו ז"ל במדרש (ב"ר פ"א) שהיה מביט בתורה וברא את עולמו, ולפיכך כל הנהגת העולם וגם מעשה בני אדם ראוי שיהיה נמשך הכל אחר התורה, ולכך התחיל מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש, אבל כאשר המעשים נמשכים אל התורה שהיא קודם השמש יש לו יתרון. ומפני שהתורה היא התחלת הכל מן הנבראים ראוי שתהיה התורה קודם הכל, אבל יראת שמים ראוי באחרונה לפי שיראת השמים היא תכלית הכל, כי כבר אמרו (שבת דף לא:) לא ברא הקב"ה עולמו רק שייראו מלפניו וכמו שבארנו למעלה, ואם כן בשביל יראת שמים האדם נברא וזהו התכלית מן בריאת האדם, ולכך קבע דבר זה באחרונה כאשר כל תכלית הוא באחרונה, ולכך אמר סוף דבר הכל נשמע את האלקים ירא וגו', וכאשר הדבר חסר התכלית שבשבילו נברא אין הדבר נחשב לכלום כי הוא חסר התכלית שבשבילו נברא. ולכך שם אדם שנקרא על שם בריאתו שנברא מן האדמה קודם שבא ליראת השם שמו עולה במספר מ"ה, כי מה האדם נחשב כאשר עדיין חסר התכלית שבשבילו נברא, אבל כאשר יש לאדם התכלית שבשבילו נברא האדם והיא יראת שמים, ואז נקרא האדם שפי' האדם הוא אדם הידוע וכיון שהוא ידוע הוא אדם מיוחד מבין שאר אדם ואינו אדם דעלמא רק אדם מיוחד, ובדבר זה הוא אדם מיוחד כאשר בו יראת שמים כי יראת שמים היא אחת, וכמו שאמרו (שם) אין להקב"ה בעולמו רק יראת שמים וכמו שהתבאר למעלה, ולפיכך אדם שיש בו יראת שמים הוא מיוחד אל השם יתב', וזה שחתם דבריו כי זה כל האדם כלומר כי יראת שמים עושה את האדם מיוחד עד שנקרא האדם. ואז האדם הוא כל, כי האדם במספר כ"ל וכאשר חסר לו הה"א שמורה על שהוא מיוחד אז מספרו מ"ה כי מה הוא, וכאשר יש בו יראת שמים והוא האדם אז הוא כל, וכמו שאמרו מאי כל האדם שכל העולם לא נברא אלא בשביל יראת שמים כמו שפרשנו למעלה, וזה שאמר כל האדם כלומר כי יראת שמים עושה שהאדם הוא כל כמו שמורה מספר של האדם שהוא מיוחד, וכאשר יש בו יראת שמים הוא כל, והוא ית' יתן יראתו בלבנו למען לא יהיה לריק מעשינו: