נתיבות המשפט/חידושים/רל
למקפה: פי' להטעים התבשיל כיון שדבר זה צריך לזמן מרובה צריך ליתן לו יין שכולו טוב רק משום דאמר זה מקבל עציו י' למאה:
מרתף זה כו' למקפה פי' ולא אמר לו של יין:
של יין סתם פי' ולא אמר למקפה ולא זה:
מרתף של יין כו' למקפה: פי' ולא אמר זה:
או שאמר מרתף אני מוכר לך למקפה פי' ולא אמר זה ולא יין:
חבית של יין דא"א לו' דבחד חבית יהיה ט' חלקים יין והעשירי רע ואפי' התנה שיתן לו מעט מעט מ"מ כיון דהתנה ליתן לו חבית משמע יין הראוי להיות בחבית אחת [סמ"ע]:
יין הנמכר בחנות: פי' שהתחיל קצת להחמיץ:
מרתף זה אני מוכר לך: פי' כיון שלא הזכיר לא יין ולא למקפה ואמר ריעותא דזה מש"ה אפי' כילו חומץ הגיעו:
בקנקניו: ואפי' אם הקנקנים הם חדשים וטובים אפ"ה אמרינן שמכח העירוי שמערה מכלי אל כלי נתקלקל [סמ"ע]:
אם אמר לו למקפה אבל לא אמר לו למקפה יכול לומר לו לא היה לך להשהותו ודוקא דהשהה הלוקח טפי ממאי דראוי לשהויי כמו בסעי' ו' בהג"ה:
חביות של שכר: דשכר אין דינו כיין שיין תלוי במזל אדם לפיכך אפי' נמצא חומץ תוך ג' ימים אמרינן דמזל הלוקח גרם שמהר להחמיץ משא"כ בשכר:
בתוך ג' ימים: המחבר קיצר דזה לשון הטור תוך ג' ימים הוא באחריות המוכר ואפי' קיבל המעות צריך להחזיר דודאי התחיל להחמיץ כבר אע"ג דריחא חלא וטעמא שיכרא שיכרא מ"מ אשיכרא כזה לא יהבי אינשי דמי ואפי' טעמיה והיה ריחא וטעמא שיכרא מ"מ ודאי לא טעמו שפיר אחר ג' ימים באחריות הלוקח ואפי' לא נתן המעות חייב ניתן כיון דטעמו והוי בסים מיהו אי לא טעמו המע"ה כיון דספיקא היא בד"א כשהניחו בכליו של מוכר וכו' ול"ד לטבח דסי' רכ"ד דאפי' אם לא נתן המעות דצריך ליתן דשא"ה דשכר עומד להחמיץ ואין לו חזקה משא"כ בהמה דאית לה חזקת בריאות:
דקודם שהגיע לשם הוזל: ע"ב דדוקא כשהוזל בכל המקומות מחמת איזה סבה דאז איכא אומדנא דאדעתא דהכי לא קיבלה אבל כשהוזל רק באותו מקום שרוצה להוליכה שם אין הזול על הנותן רק כשהוזל קודם שהתחיל להוליכה ובהחמיץ לעולם על הנותן ובלוקח להוליכה למקום פ' והוזל בכל המקומות הוא מחלוקת הפוס' קצת סוברים דבמקח א"י לחזור והר"ח ס"ל דאפי' המקח יכול לחזור והרמ"ה חולק דדוקא כשלא נתן המעות יכול לחזור משא"כ כשנתן המעות ולענין אחריות אונסין הדין כך אם נאנס קודם שהתחיל להוליכה פטור המקבל רק בגניבה ואבידה חייב שהוא ש"ש ובאונסי' שאירע אחר שהתחיל והוליכה קודם שהוזל בכל המקומות חייב באונסי' של חלקו אבל כשנאנס אחר שהוזל בכל המקומות פטור ואם נתן שכר להמקבל שוה פרוטה חייב בגנובה ואבידה אפי' על חלק הנותן:
ג"ש: פי' ממין שגדל לפני שני שנים ושנה זו היא שנת ג':
עד החג: דהוא זמן קציר של שנה שלישית:
מה שטעמת: ואפי' מודה לו שערבו רק שטוען שטעמו וידע דאם הוא מכחיש ישבע היסת [סמ"ע]: