נתיבות המשפט/חידושים/רכד
על בעל החמור להביא ראיה הטעם משום דכ"נ כ"ה ודוקא כשעומדת ברשות בעל החמור אבל עומדת באגם על בעל הפרה להביא ראיה (סמ"ע):
ויש אומרים דעל בעל הפרה להביא ראיה: דס"ל כיון שנולד הספק אחר המשיכה שהי' כבר ברשות בעה"פ וגם חזקת חי מסייעו לבעל החמור מש"ה על בעה"פ להביא ראיה ודוקא כאן שנולד הספק לגריעותא ברשות בעה"פ אם אבל נולד הספק לטיבותא כגון לעיל בסי' רכ"ג גבי המחליף פרה בחמור וילדה ל"א סברא דכל שנולד הספק ברשותו תוספות כתובות ע"ה ועיין ביאורים דל"ד כשמת אלא אפי' ה"ה אם נגנב או נאבד נמי דינא הכי וע"ש מדין ב' שותפין שחלקו ואח"כ נמצא חסר אצל א' מהם:
ידע המומין אלו וה"ה שלא ידע ממיתה (סמ"ע):
לא הוגלד פי המכה: ואפי' שחטו קודם ג' ימים ל"א כיון דלא הוגלד ודאי אח"כ נעשה משום דלפעמים אינו מגליד זמן רב (סמ"ע):
ועל הטבח כאן אף המחבר דבסי' קכ"ח מודה משום דאמרינן כאן נמצא וכאן נתהווה הנקב ולסברא אחרונה הטעם כיון דלא נולד הס' עד שמשך הטבח עליו הראיה (סמ"ע):