נתיבות המשפט/חידושים/קנ
כמלוה ע"פ: ודוקא כשהמכר נעשה מחמת אונס כגון במעשה שהי' המבואר בסעיף א' דאמר לי' אכבוש לשטר משכנת' שהמכירה בטילה מחמת אונס של הלוקח וכן כשהמכר נעשה באיסור ריבית שלא ניתן לכתוב מצד האיסור שעשה הלוקח אבל אם בלא אונס הערים המוכר ונתן לבנו קודם המכירה המעות יש לו דין מלוה בשטר (סמ"ע) והט"ז חולק וס"ל כיון דמ"מ השטר לא ניתן לכתוב ה"ל מלוה ע"פ והתומים מסיק כסמ"ע וע"ב:
י"א שאין לו בה חזקה לעולם: ולא דמי לבן אומן ואריס וגר שנתגייר וכיוצא בהם דיש להם חזקה דבהנך כיון שהחזיק ג"ש אחר שנשתנה שמם ועניינם ה"ל למחות ומדלא מיחה הוי חזקה ועיין ביאורים [שם]:
אין לו חזקה: בזה כ"ע מודים [ש"ך שם]:
שמשכנה אצלו סתם: ומכ"ש כשידוע שעברו ג' שנים אחר שני המשכונא [סמ"ע]:
ורצה לעכב השוה: כלומר שלסוף איגלאי מילתא שכך היה דעתו לסמוך נפשו אמגו דלקוח וע"ז כ' שמי שעשה כן אם ידוע שבא במשכונא וכו' [סמ"ע שם]:
להחזירה מיד: וה"ה שמחוייב לשלם כל הפירו' שאכל משעה שכלו ימי המשכונא [סמ"ע שם]:
ובשבועה: כיון שהוא חייב וטוען ברי משא"כ בסעיף וי"ו דהיורשים טוענים שמא א"צ שבועה [סמ"ע שם]:
קודם שיאכל: הטעם דל"ד למשכון דמטלטלין כיון שהם בידו הוי כמגו להחזיק משא"כ בקרקע שברשות בעלים עומד הוי כמגו להוציא והש"ך חולק וכתב דהנך פוסקים דס"ל דא"נ קודם שיאכל הוא מטעם דהוי מיגו מממון לממון ואפי' במשכון דמטלטלין ס"ל דג"כ א"נ מהאי טעמא וכיון דקי"ל במשכון דמטלטלין אמרי' מגו מממון לממון גם בקרקע אמרי' וכן לא הוי מגו להוציא כיון שהוא מוחזק בהקרקע דאין חילוק כלל בין מטלטלין לקרקע ☜ ועיין ביאורים דלהמחבר דס"ל דמיירי בפירות שכבר אכל ע"כ צ"ל דמיירי שאמר מקודם בפני עדים שאוכל הפירות מהקרקע שהוא שלו כגון לקוח וכיוצא דבלא"ה נאמן אפי' לא אכל ג"ש במגו לפירות ירדתי:
א"נ לעכב הקרקע: וה"ה בפירות שאכל א"נ כשהורע כח המגו שיצא הקול [ש"ך שם]:
תביעה אחרת: בסי' קמ"ט סע ף ך"ב שכ' המחבר דנאמן במגו מיירי בלא יצא הקול [סמ"ע שם]:
{{דה מפרש|עד שיאכל ע"ב הפירוש בזה: בענין שיכול לטעון לקוח: היינו בלא יצא הקול וכדלעיל סעיף ה' [סמ"ע]:
שטר משכונא היה לי: והש"ך חולק ופוסק כר"פ בב"מ ק"י דא"נ במגו דשטר משכונא כיון דלגוביינא קאי מיזהר זהיר בי' והאי כיון דלא זהיר בי' ודאי משקר ולא מהני מגו ומסיים דהיי ספיקא דדינא ולכך נגד פירות שלא אכל עדיין אמרי' קרקע בחזקת מרא קמא עומד והממע"ה ודוקא במשכנת' בנכיית' דלגוביינ' קאי משום החוב אבל במשכנת' דסורא או בשכירות דלאו לגביית חוב קאי ולא זהיר בשטרא נאמן במגו אף לענין פירות שאכל אכל הפירות שכבר אבל נאמן אף במשכנתא בנכייתא וע"ב: