נתיבות המשפט/חידושים/קמח
א' שקנה אותן: מד' ע"ב דדוקא בנאבד לו דרך דהיינו שגוף הקרקע הוא של בעל השדה רק שיש לו שיעבוד על בעל השדה שיתן לו דריסת רגל בתוך שדהו לכשיצטרך לילך ולכך אין לו דרך בחד שקנה מד' דכיון דבשעה שהיו השדות תחת יד הד' לא היה יכול לתבוע אחד מהם בשיעבודו הגוף גם שיעבוד נכסי בטל וכן בד' שקנו מחד אין המוכר חייב להחזיר הדמים שקיבל בעד הדרך דמזיק שיעבוד של חבירו בכה"ג פטור אבל אם נאבד לו שדה בין שדות של ד' אנשים אסור לקנות מהם והקונה מהם אסור להשתמש עד שיחזיר להנגזל שדה וגם דוקא כשכדרך מסוים בהשדה וא"י באיזה שדה הוא אבל רחובן שיש לו ד"ר בבית שמעון במקום שאינו מסוים דהיינו ששמעון יכול ליתן לו הד"ר באיזה מקום שירצה ואח"כ מכר שמעון ביתו לשני ב"ח לזה לצד מזרח ולזה לצד מערב אז אם מכר בזה אחר זה נשאר הד"ר על השני ואם מכר ביחד נשאר חיוב הד"ר על שניהם ויתפשרו ביניהם ואם כבר בנה האחד ונשאר הד"ר על השני והשני ראה ושתק תליא במחלוקת המבואר בעי' קנ"ג אי צריך ג"ש וטענה או אם שתיקה מהני:
אחזיר לכ"א שטרו: ואפילו אם מתו הו' יכול לומר כך (ש"ך) וע"ב:
והוא בעל המצר: וה"ה לחד שקנה מחד (סמ"ע) ועיין ביאורים דדוקא כשלא היה ג"ש ת"י הא' דאל"כ טוענין לו שהיה דרך מכירה. החזיק בדרך: קאי רק על מה דסמיך בחד שקנה מחד ובזה מהני כשתפס וטוען ברי שא"י לדחותו לדרך אחר (סמ"ע) ועיין ביאורים הטעם והש"ך חולק וס"ל דאפי' בד' מהני תפיסה כשטוען ברי והן שמא ועיין ביאורים דהעיקר כהסמ"ע: