נתיבות המשפט/חידושים/קמא
ובתי הבדים: מקרי עושה פירות תדיר שיש ב"א שדורכין מעט מעט (סמ"ע):
וזורעין בהן ונוטעין: ונוטלין גרסינן דנוטעין שייך באילנות ובשדה אילן לא צריך ג"ש כמו שמסיים שכן הגירסא הנכונה ונוטלין כלומר שנוטלים הזרעים ראשון ראשון מיד אחר שנתגדל [סמ"ע] [שם]
והפרדסים: פרדס דומיא דגינה שאין צומחים בו אלא מיני זרעים [סמ"ע]:
עבדים המהלכים: לאפוקי קטנים ולאפוקי בהמה כמבואר בסימן קל"ה (סמ"ע):
ג' תבואות: דכיון שאין גדל בהן פירות אלא פעם אחת בשנה כשאכל ג' פירות והוא שתק מיחשב כג' שנים [סמ"ע]:
הרחק כראוי: ואפי' פחות מד"א עיין סעיף יח [סמ"ע]
דהוי חזקה: דכ"ש דה"ל למחויי דלא מיתבר ארעא [סמ"ע]:
אינה חזקה: שיכול לומר גלית בדעתך שאינה שלך שעשית כגזלן (ששומט ואוכל כל מה שיכול ואינו חושש להבא שיידע שלא תשאר בידו [סמ"ע] והט"ז מסיק כדיעה זו:
ופתח בה ושדד: פי' חרשה ובחליקה [סמ"ע]:
הוצאה ממקום אחר: כיון שאינו מכח כחישת הארץ דאל"כ בטלת כל החזקות בזה"ז שנתרבו המסים בעו"ה (סמ"ע):
בלא חרישה: כגון שנבקע מחמת גשמים (סמ"ע):
יש חולקין: מל' המחבר משמע דדוקא אניר פליגי כיון דעכ"פ אכל ג"כ פירות בשנה זו אבל בבנין חורבה דלא נהנ' בה בשנה זו מודים מיהו נראה דפליגי ג"כ אפי' בבנה עד קרוב לסוף ג"ש ודר בה מעט ס"ל גם כן דהוי חזקה דומיא דבנות שיח דסעיף י"ז (סמ"ע וע"ב):
שחת לא החזיק: והיינו שקצר אחר שנעשה גבעול שאינו חוזר וגדל [סמ"ע]:
בשלישית: אלא שחת כתב זה להדיעה שהביא ממור"ם בסעיף א' דבעינן ג"ש מיום ליום מיירי שאכל ג' תבואות גמורות ושחת אכל בכלות הג"ש דרך משל שבא לידו בחודש תמוז בעודו שחת ואכל בר"ח אלול כשנגמר התבואה אחר שני חדשים תיכף ואח"כ בשנה שניה ושלישית אכל גם כן ב' תבואות באלול הרי אכל שלש תבואות בב' שנים וב' חדשים ובחודש סיון אכל שחתוקמשמע לן דלאיתימ' דבעינן שיאכל כל התבואות הגדילין בג' שנים בגמרן (סמ"ע) והטורי זהב מפרש דמיירי שבין בחחלה ובין בסוף לא אכל רק שחת ובאמצע אכל שני תבואות גמורות מכל מקום הוי חזקה כיון דבתשלום שנה הג' ליכא אכילה אחרת לא היה להמערער להמתין מלמחות:
שביעית: כגון דעבר וזרעה בשביעית דגדוליה אסורין [סמ"ע]:
אכל הזמורות: זהו דוקא בערלה ושביעית אבל בכלאים חף הזמורות אסורין ומשכחת לה היתר בזמורות כגון שהיה הכרם כבר נטוע ואחר כך זרע בצדו ונתגדל הפרי באיסור והזמורות שכבר גדלו בהיתר מותרין עד שיתוסף אחד ממאתים (סמ"ע וע"ב):
וזרע חוץ לגדר: שהיה דרכן לזרוע שם כדי שיבואו החיות לאכלן ולא יכנסו להשדה והפקירא נינהו ויכול זה לומר על ידי זריעתו היה משומר לי השדה מש"ה לא מחיתינהו (סמ"ע):
מפוזרות בכל הבית ג"ס: ובעינן גם כן שהשלש שאוכל מכל בית סאה בכל השנה יהיה גם כן מפוזרות בכל הבית סאה וה"ה אם לא היה לו רק בית סאה אחת עם י' אילנות ואכל בשנה א' ג' מפוזרין וכן בשנה ב' ובשנה ג אבל ד' מפוזרין גם כן הוי חזקה (סמ"ע):
ולא הוציאו שאר האילנות: כגון בנות שוח שעישין פרי לג' שנים (סמ"ע):
לא הוחזק אלא במה שאכל: פי' בפירות דכבר שמיט ואכל אבל מפירות דשנים הבאים לא יאכל כיון שלא הוחזק בהן (סמ"ע) והש"ך חולק וס"נ דאפי' הפירות ששמט ואכל חייב לשלם דכל היכא דאין לו חזקה הדרא ארעא והדרא פירא והא דכתב המחבר אלא במה שאכל כוונתו דאם אכל יו"ד במקום אחד ג' שנים רצופין דאז עלתה חזקה באותן האילנות שאכל מהן ולא להשאר ובכיוצא בזה כתב לא הוחזק אלא במה שאכל ובפרישה כתב דלכך החזיק באותן שאכל מהם בשנה הג' משום דמיירי בבנות שוח דהוי חזקה בכה"ג כמ"ש בסעיף י"ו אם לא שלא נעל וגדר:
אע"פ שלא אסף: והרבה פוסקים סברי דבכל ענין אין לו חזקה אא"כ לא הוציאו כלל ש"ך (שם)
שנוטעים עשרה בבית סאה: ה"ג שנטועין ל' אילנות לג' בית סאה (סמ"ע) ואם נטע ט' אילנות זקנים לג' בית סאה ג' לבית סאה ואכל מפוזרות ג' בכל שנה לא מהני דבעינן שיאכל בכל סאה אילנות בפיזור משא"כ אם לא אכל אלא אחד בכל סאה דליכא פיזור (טור) ☜ ועיין ביאורים דבאילנות זקנים שנטועים ג' לבית סאה ואכלן כולן דהוי חזקה גם להקרקע ונן אפי' נטועים עשרה אילנות זקנים לבית סאה גם כן הוי חזקה ואף דבאילנות זקנים צריך יניקה לשלשה כל בית סאה מ"מ דרך ב"א לקרב היניקה אבל ביותר מעשרה אפי' בקטנות גם כן אין אדם נוטע שלא יתמעט היניקה לכל אילן לכך לא הוי חזקה:
ואכלן מפוזר: אפי' כולן לא הוי חזקה (ש"ך) ☜ ועיין ביאורים דזה דוקא בקטנים אבל בגדולים אפי' בג' לבית סאה הוי חזקה כשאכל כלן כמש"ל רק באופן שלא יהיו רחוקין זה מזה יותר מי"ו אמה:
דה"ה אם היו רצופין: ולא אכל בכל שנה אלא עשרה (סמ"ע) ועיין ביאורים דמ"ש וה"ה הוא לאו דוקא דבמפוזרין קנה עכ"פ הקרקע כדי אורה וסלו וברצופין דלמיעקר קיימי לא קנה כלל קרקע:
אא"כ היה תוך ד"א: פי' שאין אחד מחבירו ד"א דאז הוי כעקורין דנהי דהיכא דאכל לכולן הוי חזקה השתא שלא אכל אלא עשרה בכל שנה לא הוי חזקה כיון דלאו בני קיימא הן (סמ"ע)
החזיק אחד באילנות: פי' שכל אחד טוען שקנה בפירוש הקרקע והאילנות וזה מביא ראיה שעשה חזקה בהקרקע ומהני גם להאילנות וזה מביא ראיה שהחזיק בהאילנות דמהני מן הדין גם להקרקע ובס"ס רי"ו מיירי באם שניהם מודים שזה קנה הקרקע וזה האילנות רק שמחולקים בהקרקע אם היא נמכרת עם האילנות ושם כ' הרמ"א דיש חולקים והחולקים חולקים ג"כ (סמ"ע):
כמלאה אורה וסלו: ובכלל זה הוא גם מה שתחת האילנות [סמ"ע]:
האוכל כל פירות אילן ג' שנים: אע"פ שהקונה אילן אחד לא קנה קרקע ואם יבש לא יטע אחר תחתיו וגם המוכר יכול לחפור תחתיו כשאינו מזיק לאילן מ"מ כשהחזיק ג"ש ובא בטענה שמכר גם הקרקע טענתו טענה: