נתיבות המשפט/חידושים/קלח
סי' רע"א ט"ס וצ"ל סי' קצז סעיף ה': זהו דעת הרי"ף והרמב"ם אבל הרא"ש והטור ס"ל דרכוב לא קנה עד שינהוג ברגליו כמבואר שם והרמ"א הסכים להרי"ף והרמב"ם לכך סתם:
המונחי' בסימטא: כיון שהוא מקום הראוי לקנותו ויושבים בצד החשיב כאלו שניהם מוחזקים אבל אם אין יושבים בצדה דינו כל דאלים גבר כמו בארבא בב"ב ל"ה:
(סמ"ע וש"ך) ☜ ועיין ביאורים דבעינן דוקא שיהיו יושבין בד' אמות כיון דד"א קונות לו חשובין כמוחזקין אבל יותר מד"א כיון דלא הוי קנין לא הוי מוחזק ודוקא במציאה אבל במו"מ תליא במחלוקת המבואר בסי' ר' אי ד"א קונה.
ולקח את חבירו אצלו: ☜ ועיין ביאורים דדוקא בחנם אבל בשכירות השוכר הוי מוחזק כמו הבעה"ב דשכירו' ליומא ממכר הוא וכן הדין לענין דבר הפקר שנכנס לבית דלא כהסמ"ע שמחלק בין נכסים שבבית ובין דבר הפקר:
שיש לו בזה הדבר: דבשבוע' כה"ג ליכא חשש רמאות ואנן דמשביעינן ע"ד המקום וע"ד הב"ד נשבע סתם שאין לו בה פחות מחציה דליכא למיחוש לרמאות [סמ"ע]:
ויחלוקו: ואפי' במקום שא' מהן ודאי רמאי כגון שכ"א אומר אני ארגתי [כיון שהחלוקה יכולה להיות אמת] [סמ"ע] ועיין ביאורים:
וטול כולו: פי' שישבע בנק"ח מצד גילגול דבלא"ה א"י להפך רק היסת כדלעיל סי' פ"ז:
גג שעל ביתם: כגון שהגג נסמך על כותל א' מצד אחד וצד השני על כותל האחר ורשות הרבים תחתיו [סמ"ע]:
חציה שלי ישבע: וא"נ במיגו דכולה שלי דמיגו להוציא לא אמרינן וע"ל בכללי מיגו:
ג' על ג': פי' כיון שאין הדבר חשוב אינו ראוי לומר שיטלנו קודם חלוקה אבל אם רוצה ליטלו קודם אף שהוא פחות מג' על ג' הרשות בידו [ש"ך]:
לגלגל על חבירו: וסבירא להו דאף על מה שכל אחד תפס נשבע מן הדין אף בלא גילגול (סמ"ע וש"ך):
דבר שיופסד: אף שלא יופסד לגמרי רק שיופחת משווין ג"כ חולקין בדמים [סמ"ע] ☜ ועיין ביאורים דאם ההפסד הוא פחות מחומש הוה מחלוקת הפוסקים:
בפנינו: פי' בפני ב"ד וכן בפני עדים}} ש"ך:
דאפי' מביא עדים: ואפי' שתק ולבסוף צווח כיון דהוא איבעיא דלא אפשיטא יכול המוחזק לומר קים לי דהוי הודאה ושוב לא מהני עדים (ש"ך) והט"ז חולק ☜ ועיין ביאורים דהעיקר דבשתק ולבסוף צווח מהני עדים אבל בשתק לגמרי אם היה בפני ב"ד אפי' טעיתי א"י לטעון אבל בפני עדים כשטוען טעיתי מהני אבל כשאין טוען טעיתי רק שטוען לא הודיתי בשתיקתי לא מהני דאנן סהדי דשתיקה כהודאה:
יחלוקו כבתחילה: דוקא בשתק ולבסוף צווח דהוא איבעיא דלא אפשיטא אבל בשתק מתחלה וע"ס אית' בש"ס בפשיטות דאודויי אודי ליה אבל חזר ותקפה מוציאין ממנו ונותנין להתוקף הראשון כשחזר וצווח (ש"ך) ☜ ועיין ביאורים דאפי' שתק הא' לגמרי בשעה שתקף הב' ג"כ מוציאין מהשני אפילו בשתק ולבסוף צווח אם תקפה והקדיש לא מהני תקיפת הב' אח"כ (סמ"ע) והש"ך כתב דא"ל דדוקא במקום שהדין הוא כל דאלים גבר מהני כשהקדיש הא' אחר התפיסה משא"כ הכא דהוא איבעי' דלא אפשיטא ובתומים תמה ע"ז דהא באיבעיא דלא אפשיטא גם כן הדין כל דאלים גבר כשהוא מונח בסימטא ומכ"ש כשהוא בידו בשעה שנולד הספק דאיבעיא דלא אפשיטא הוא ומה"ת לא יועיל הקדש אחר התפיסה וע"ב:
שזכה הראשון: והעיקר דבשתק לגמרי לא מהני תקיפת השני ובשתק ולבסוף צווח מהני תקיפת השני (ש"ך):
הממע"ה: ☜ ועיין ביאורים דאפילו הן דברים העשויים להשכיר אבל אם טוען השכרתי לו בפני פ' ופ' והלכו למדינת היה נאמן בדברים העשוים להשאיל ובמקום שא"נ אפילו חזר ותקפה לא מהני (ש"ך) והא דא"נ לטעון השכרתיו משום דאמרי' ליה עד השת' חשדת ליה בגזלן והשת' אגרת ליה בלא סהדי ובחטפה הטעם דכיון דידע שהוא גזלן היה לו להשטר וליקח עדים עמו וי"א שהביא הרמ"א חולק אסברא זו:
ישבע: פי' שבועת היסת [ש"ך]:
במיגו: אבל כשאינו אומר שכרתי בפני פ' ופ' לא מהני מגו דהוי מגו במקום עדים [סמ"ע]: