נתיבות המשפט/חידושים/סג
זה: היינו שטר כזה דהיינו על סך כזה. ואם יש לו ב' שטרות מסך זה על אותו פ' גובה אחד מהם ומהלקוחות מאותו שזמנו מאוחר ודוקא בסעיף ב' שלא הזכיר שום סך מסתמא דעתו הי' על הסך הרב' וכל השטרות בכלל משא"כ הכא שלא הזכיר רק סך פ':
לעולם: ולא מהני עידי הכרת החתימה דאמרינן דטרח ומזייף עד שטעו העדים בהכרתן ואפי' תפיסה לא מהני ומיהו לא קרעינן ליה דלמא יברר שאינו זיוף ש"ך. ואם עדים ראו השטר בידו קודם הזמן שהי' מחזר על הזיוף אין השטר נפסל כמו בראו שחתמו. ולדעת הש"ך דלא מהני ראו שחתמו בעינן דוקא שראו ויש להם סימן מובהק שהוא שטר זה ובלא"ה יכול לטעון פרעתי וזה שטר מזויף) (ואם העדים שמעידין שמהדר אחר זיוף אינן זוכרין באיזה זמן אם קודם הזמן שראו השטר או אח"כ אמרינן השתא הוא דאיתרע כמו בסי' ל"ו סק"ב בהג"ה:
ההלואה: דאפי' א"י אם ההלואה הי' מלוה בשטר וגם אין עידי השטר רואין עתה השטר שיעידו עכשיו על חתימתן מ"מ מאחר שיש ג"כ אחרים שמעידין על חתימתן מצטרפין זל"ז וגובין בו והש"ך חולק וסובר דלא מהני הנך גווני רק כשטוען הלוה לא לויתי אבל יכול לטעון פרעתי וזה שטר אחר של זיוף היא. והעיקר כהסמ"ע כ"כ התומים) (ועיין ביאורים סעיף קטן ב' דבראו ההלואה בעינן ג"כ שיעידו שהם עידי שטר דהיינו שזוכרין שציוה להם הלוה לכתוב וליתן שטר:
חתימתן: דאמרינן מסתמא זוכרין ג"כ ההלואה סמ"ע:
חולקין: היינו דלא אמרינן מסתם שזוכרין ההלוא' אבל בראו ההלוא' או בראו שחתמו כ"ע מודו. והש"ך חולק וס"ל דאפי' העדים עצמן זוכרין ג"כ ההלוא' חיישינן שטועין ושטר הראשון פרע וזה שטר אחר זיוף הוא ולא מהני להש"ך רק כשיש להם סי' מובהק שהוא שטר זה והעיקר כהסמ"ע וכן כתב התומים דבזוכרין ההלוא' סגי:
משהינן: ודוקא בזה דלא מהני תפיסה אבל בסי' נ"ח דמהני תפיס' מניחין אותו בידו ואם יגבה בב"ד אחר הא הוי כתפיסה:
כל: אפילו יש לו כמה שטרות על איש אחד אמרינן דדעתו היה על כך סך ממון שאפשר וכן אם לא הזכיר איש ידוע אמרינן שדעתו היה על כל אדם שבאפשרי סמ"ע וש"ך: