נתיבות המשפט/חידושים/כט
לאחר כדי דיבור: ודוקא בממון דלא בעי דרישה וחקירה א"י לחזור אחר כ"ד מהעדות) (אבל בדבר דבעי דו"ח יכול לחזור בו תכ"ד של החקירות, אבל להיפוך כשנתבטל עדותו בהכחשת חקירה ראשונה ושהה כדי דבור שוב א"י לחזור ולקיים העדות אף שלא נגמרו כל החקירות, כ' הסמ"ע דעד הראשון יכול לחזור תכ"ד של אחר עדות השני) (ואם שהה עד השני יותר מכדי דבור אחר עדותו של ראשון שוב אין זמן לראשון לחזור אפי' לא גמר העד השני עדותו ואפי' כפרו ואמרו אין אנו יודעי' יכול העד הא' לחזו' תכ"ד של כפירת הב'. ואם הפסיקו הבע"ד בדבריו) (אז אם כבר השלים העד הב' עדותו קודם שהפסיקו בדברי' יכול להוסיף בעדותו תנאי אבל לא לסתור לגמרי אבל אם קודם גמר עדותו הפסיקו בדברי' אפי' לדבר הסותר עדותו' יכול לחזו' בו או"ת:
אין שומעין: ואם העידו בחילוף מה שהגידו בראשונה מלקין אותו ועדות הראשון קיימת:
להוסיף: בסי' מ"ו יתבאר זה:
וי"א: כ' הש"ך דהעיקר כדעת המחבר. וכ' הריב"ש דאם עד אחד מעיד שהיה תנאי בע"פ ועדים אחרים מעידין שכל התנאים נכתבו בשטר ואמת שכל מה שנדבר בע"פ לא נכתב בשטר לא מיקרי הכחשה די"ל שחשבו שהדברים שבע"פ אין חשובין תנאי:
מכחישין כגון שאחד אומר בב' בחודש ואחד אומר בג' כמו שכ' בסי' שאח"ז סמ"ע:
אמתלא ודוקא כשאומרים סתם איני יודע בעינן אמתלא אבל אמר איני זוכר עתה א"צ אמתלא ויכול להעיד אח"כ סתם) (ואפי' הגידו בראשונה שאין יודעין יכולין לחזור ולהגיד באמתלא: